פורום אוצר החכמה

במסכת ב"מ פד: במעשה דר' אלעזר בר' שמעון: תניא אמר רבי: כמה פריה ורביה ביטלה רשעה זו מישראל.
וברש"י: רשעה זו - מלכות הרשעה שמינתהו תופס גנבים ולא בא לבית המדרש תמיד להראות לו הנשים את דמן, לשון אחר: על אשתו שעיכבתו מלבא לבית המדרש שנים רבות.
ובכמה ספרים כתבו להוכיח כל"ק דרש"י שהרי אח"ז מובא בגמ' שלח רבי לדבר באשתו, וכי היה נושא מי שחשב לרשעה?
האם יש תירוץ על פירכא זו לל"ב דרש"י?
ראיתי במנחת יהודה (אפשטיין) שקודם שלח, ורק אח"כ אמר את המימרא הנ"ל, ואינני יודע מה הועיל בזה, אם מעשיה היו כה גרועים עד שכינה אותה "רשעה", מדוע מראש רצה לשאתה?
מישהו ראה תירוץ נוסף?

התירוץ הכי הגיוני הוא של הגר"א "רש"י ד.ה רשעה (ל"א וכו' עד שנים רבות) תא"מ".
אחרי שאני רואה תיבות אלו שכתב שר התורה איני מחפש תירוץ אחר גם אם מאוד עניינה אותי השאלה קודם לכן.

וכדאי הוא הגר"א לסמוך עליו.

תודה
מצאתי כעת בבן יהוידע שמפרש שאין הכונה מל' רשעות אלא מל' חרדה, יעו"ש.

הבונה כתב:תודה
מצאתי כעת בבן יהוידע שמפרש שאין הכונה מל' רשעות אלא מל' חרדה, יעו"ש.

הסבר (מה הכונה שרשעה זו חרדה ועוד שמה קשור חרדה).

אולי אפשר ליישב שאין כוונת רש"י במה שכתב על אשתו שהמילה רשעה מתייחסת לאשתו, אלא בכל מקרה רשעה הכוונה היא למלכות, רק השאלה היא במה גרמה המלכות שלא יבוא לביהמ"ד, וע"ז הפירוש הראשון ס"ל שמחמת שנעשה תופס גנבים לא היה יכול לבא לביהמ"ד, והפירוש השני ס"ל שהעיכוב היה שמחמת החלאים שבאו עליו והתגלגלו מתפיסת הגנבים, ומחמת זה עיכבתו אשתו לבוא לביהמ"ד, זה נחשב שהמלכות הרשעה גרמה. (והסיבה לפירוש זה כי לא כתוב שבזמן שהיה תופס גנבים נמנע מלבוא לביהמ"ד).

פירוש יפה ונחמד אם כי לא לפשוטו של רש"י ועיקר פשוטו של רש"י באמת, כבר אמור לעיל.

(ואילו אנו יכולים לבוא ל"בית המדרש" כמעט בכל עת שנחפוץ... viewforum.php?f=17 )

חשוב לציין לגירסא שבגמרת כת"י הגניזה (Oxford: Heb. c. 17/69–78): כמה פריה ורביה בטילה זו מישראל.
ובכת"י פירנצה 9-8: כמה פיריה וריביה בטלה אשה זו מישר'.
ובכת"י המבורג 165 נמחק משהו [נראה שהיה כתוב אשה] וכתוב במקומו רשעה.