פורום אוצר החכמה

הג"ר מרדכי פינשטיין זצ"ל הי"ד כתב:הנה חקרתי איך יהיה הדין לר"י דסומא פטור מכל מצות התורה כדאיתא בב"ק דף פ"ז ע"א אם אב סומא יצוה לבנו לעבור על ל"ת שהדין בגמ' ביבמות ובכמה מקומות שאינו חייב ואסור ליה לקיים, דכולכם חייבים בכבודי שאתה ואביך חייבין בכבודי, לכן לא דחי שום לאו כדאיתא ביבמות דף ו' ע"א ובב"מ דף ל"ב ע"א, והנה לפי"ז כיון דסומא פטור מכל מצות האמורות בתורה והוא ציוה לבנו פיקח לעבור על ל"ת לכאורה לא שייך שאתה ואביך חייבים בכבודי כי אביו הלא פטור, וזה דבר חדש מאד. ואמרתי כי זה טעות כי אין הפירוש שאביו צריך להיות חייב בזה הדבר שצוה לבנו, אלא שאם המקום ב"ה היה מצוה אותו היה חייב הוא בעצמו לעשות ואיך יבטל דיבורו את ציוי ה' ב"ה לבנו, וזה הפירוש שחייבים בכבודי כלומר לשמוע בקולו אם היה מצוה אותו. והנה גם סומא בודאי חייב לשמוע בקול ה' ב"ה אלא שלא צוהו [כלומר שפטרו מכל החוקים והמשפטים], אבל אם היה מצוהו היה חייב, כי זה צריך להניח שלשמוע בקול ה' ב"ה זה חייבים כל הברואים בלי שום פסוק שאל"כ איך יצויר הציוי הראשון, וא"כ כיון שסומא ג"כ חייב בכבוד ה' ב"ה אלא שלא צוהו ואם היה מצוהו היה חייב לעשות זאת ואיך יבטל ציויו את ציוי ה' ב"ה, והראיה לזה ג"כ דאבא אומר השקיני מים ואמא אומרת השקיני מים שהנח כבוד אמך ועסוק בכבוד אביך שאתה ואמך חייבים בכבודו כדאיתא בקידושין דף ל"א ע"א, והנה עתה כשהאב ציוה לבנו להשקותו מים בודאי אין אשתו חייבת להשקותו כי לה הלא לא ציוה אלא שאם היה מצוה לה היתה היא ג"כ חייבת לא יוכל ציויה להפקיע ציוי הבעל.

אֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דּוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב, כִּדְאָמְרִינַן בִּיבָמוֹת בְּפֶרֶק קַמָּא: יָכוֹל יְהֵא בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, אֲנִי יְיָ' – כֻּלְּכֶם חַיָּבִין בִּכְבוֹדִי. אַתֶּם וְהַמִּקְדָּשׁ חַיָּבִין בִּכְבוֹדִי, שֶׁהִזְהַרְתִּי עַל הַשַּׁבָּת; וְיָמִים טוֹבִים נָמֵי שַׁבָּתוֹת אִקְּרוּ.

חיים שאול כתב:היכן כתב זאת?

ביקורת תהיה כתב:רש"י פרק ידיעות הטומאה:

אֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דּוֹחֶה אֶת יוֹם טוֹב, כִּדְאָמְרִינַן בִּיבָמוֹת בְּפֶרֶק קַמָּא: יָכוֹל יְהֵא בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ, אֲנִי יְיָ' – כֻּלְּכֶם חַיָּבִין בִּכְבוֹדִי. אַתֶּם וְהַמִּקְדָּשׁ חַיָּבִין בִּכְבוֹדִי, שֶׁהִזְהַרְתִּי עַל הַשַּׁבָּת; וְיָמִים טוֹבִים נָמֵי שַׁבָּתוֹת אִקְּרוּ.