פליאה נשגבה ב'קטנות' השיעורים המובאים במס' עירובין
פורסם: ד' נובמבר 18, 2020 7:52 pm
הערה שקיבלתי מידידי הגאון רבי מרדכי גנוט שליט"א (מחבר לוח 'דבר בעיתו'):
שלום וברכה,
את יגוני באי-הבנת סוגיות אחדות במסכת עירובין אשטח לפניכם. זוכרני מגירסא דינקותא כי האנשים של פעם היו גדולים, חזקים ובריאים (גם שמנים? ראה בשופטים ג, אוי ובמפרשים שם), וגם ה'שיעורים' היו נכבדים וגדולים, אך בימינו נצטמקו ונדעכו האנשים ונתקטנו השיעורים וכו' וכו'.
והנה בעייני במקומות אחדים במסכתא, אני נרעש ומשתומם לנוכח זעירותם, רזונם וליליפוטם של הנפשות הפועלות במסכתא. אציג אך אחדים מהם.
בדף ה. נערך דיון על מבוי בן 4 טפחים, ויש לו עוד 2 פתחים!!, דקיימי בקרן זוית, לשיטת רב יוסף. מי יכול עבור בו? איש צר ורזה עד מאד. דומני שכששבתנו בצפת ראיתי מבויון כזה.
בדף טו. ובדף צט:-ק. מובא אילן המסך על הארץ ואינו גבוה מהארץ ג' טפחים – מטלטלים בכולו/בבית-סאתים (תחתיו). אולי אצבעונים יכולים לזחול ולהשתמש שם?
בדף נג. למדנו שכשלמדו תורה אצל ר' אושעיא ישבו ארבעה ארבעה באמה. אם היה כתוב שתחבו ראשם – לחיי, אבל "ישבו"?! באמת בסנהדרין ז. מובא דכד הוה רחימתון עזיזא וכו' (והשוה ב"מ פד.), אך בכל זאת.
בדף עו. מתואר חלון, 4 על 4 טפחים, דרכו עוברים מחצר לחצר. אולי רק דלפון, מך ורש, רזה וכחוש, יכול לעשות כן, ועוד במלבושי שבת...
בדף עז. למדנו שכשישנם פרות בראש הכותל, שבס"ה גבוה עשרה טפחים, אם רחבו ארבעה, הללו עולים מכאן וכו'. איזו עליה (לרגל) היא זו, והרי אנו יכולים לגעת בפירות הללו הנמצאים מולנו ממש, בהושטת ידים? לכל היותר, נוכל להתיישב עליו ולאכול מהם. אבל "לעלות"?! אלא אם כן מדובר בקטני-ארץ ננסונים.
בדפים פג:-פד. ובהמשך מתוארות חצרות ומרפסות סמוכות אך גבוהות אחת מחברתה 10 טפחים, כך שאלה משתמשים בשלשול ואלה בזריקה. בגובה י' טפחים, ניתן פשוט להניח, ואין צורך 'לזרוק' כלפי מעלה.
בדף פה. בסוגיית ב' גזוזטראות וכו' לתחתונה בזריקה ושלשול ולעליונה בשלשול. קשה לי לצייר זריקת (ולדברינו, די בהנחת) דלי ריק, לכוונו לחור, להשפילו למים, לשאוב בו ולחזור למָשכו (בגלגל?) כלפי מעלה, להוציאו מהחור ולהורידו (איך?) למרפסת התחתונה, ועוד שיישארו מים בדלי...
בדפים הנזכרים מובאים ציורים אחדים של קומות/מרפסות/בתים שאין/שיש 10 טפחים ביניהם/ן. קשה לי לצייר מגורים לאנשים רגילים כמונו בדירה בעלת גובה של י' טפחים ופחות. גובה כזה אכן הוזכר פעמים אחדות בש"ס, כגון בראש מסכת סוכה או בב"ב ז. ועוד כמקרים חריגים ולא סטנדרטיים. אבל לא כסגנון מגורים רגיל.
כל היודע לפתור שאלה מרכזית זו – מוזמן להציע את פתרונו והכל יודו לו.
שלום וברכה,
את יגוני באי-הבנת סוגיות אחדות במסכת עירובין אשטח לפניכם. זוכרני מגירסא דינקותא כי האנשים של פעם היו גדולים, חזקים ובריאים (גם שמנים? ראה בשופטים ג, אוי ובמפרשים שם), וגם ה'שיעורים' היו נכבדים וגדולים, אך בימינו נצטמקו ונדעכו האנשים ונתקטנו השיעורים וכו' וכו'.
והנה בעייני במקומות אחדים במסכתא, אני נרעש ומשתומם לנוכח זעירותם, רזונם וליליפוטם של הנפשות הפועלות במסכתא. אציג אך אחדים מהם.
בדף ה. נערך דיון על מבוי בן 4 טפחים, ויש לו עוד 2 פתחים!!, דקיימי בקרן זוית, לשיטת רב יוסף. מי יכול עבור בו? איש צר ורזה עד מאד. דומני שכששבתנו בצפת ראיתי מבויון כזה.
בדף טו. ובדף צט:-ק. מובא אילן המסך על הארץ ואינו גבוה מהארץ ג' טפחים – מטלטלים בכולו/בבית-סאתים (תחתיו). אולי אצבעונים יכולים לזחול ולהשתמש שם?
בדף נג. למדנו שכשלמדו תורה אצל ר' אושעיא ישבו ארבעה ארבעה באמה. אם היה כתוב שתחבו ראשם – לחיי, אבל "ישבו"?! באמת בסנהדרין ז. מובא דכד הוה רחימתון עזיזא וכו' (והשוה ב"מ פד.), אך בכל זאת.
בדף עו. מתואר חלון, 4 על 4 טפחים, דרכו עוברים מחצר לחצר. אולי רק דלפון, מך ורש, רזה וכחוש, יכול לעשות כן, ועוד במלבושי שבת...
בדף עז. למדנו שכשישנם פרות בראש הכותל, שבס"ה גבוה עשרה טפחים, אם רחבו ארבעה, הללו עולים מכאן וכו'. איזו עליה (לרגל) היא זו, והרי אנו יכולים לגעת בפירות הללו הנמצאים מולנו ממש, בהושטת ידים? לכל היותר, נוכל להתיישב עליו ולאכול מהם. אבל "לעלות"?! אלא אם כן מדובר בקטני-ארץ ננסונים.
בדפים פג:-פד. ובהמשך מתוארות חצרות ומרפסות סמוכות אך גבוהות אחת מחברתה 10 טפחים, כך שאלה משתמשים בשלשול ואלה בזריקה. בגובה י' טפחים, ניתן פשוט להניח, ואין צורך 'לזרוק' כלפי מעלה.
בדף פה. בסוגיית ב' גזוזטראות וכו' לתחתונה בזריקה ושלשול ולעליונה בשלשול. קשה לי לצייר זריקת (ולדברינו, די בהנחת) דלי ריק, לכוונו לחור, להשפילו למים, לשאוב בו ולחזור למָשכו (בגלגל?) כלפי מעלה, להוציאו מהחור ולהורידו (איך?) למרפסת התחתונה, ועוד שיישארו מים בדלי...
בדפים הנזכרים מובאים ציורים אחדים של קומות/מרפסות/בתים שאין/שיש 10 טפחים ביניהם/ן. קשה לי לצייר מגורים לאנשים רגילים כמונו בדירה בעלת גובה של י' טפחים ופחות. גובה כזה אכן הוזכר פעמים אחדות בש"ס, כגון בראש מסכת סוכה או בב"ב ז. ועוד כמקרים חריגים ולא סטנדרטיים. אבל לא כסגנון מגורים רגיל.
כל היודע לפתור שאלה מרכזית זו – מוזמן להציע את פתרונו והכל יודו לו.