פורום אוצר החכמה

הלכה רווחת בספרי חכמי זמננו וכן הוא מנהג העם שאסור להנמיך חום של גופי חימום חשמליים [כיריים/פלטה וכיו"ב], גם באופן שיישרף תבשילו ואין לו אש אחרת לבשל עליה.
ואנוכי בער ולא אדע מה האיסור, ואף לא מצאתי מי שיפרש את ההלכה [הספרים שראיתי: שש"כ, הלכות יו"ט להגאון ר' אפרים משה ליברמן, הלכות בחג בחג הגרמ"מ קארפ].

מצד אופן המלאכה אם חשיב מלאכת אוכל נפש, הלא נפסק בסי' תקיד ס"א שכל שאין לו אש אחרת לבשל עליה שרי לכבות את האש.
ואם מצד מלאכת סותר בחשמל, הלא כתב המג"א תקא סק"ו לענין הסקה בכלים שלמים, שבאופן שמלאכת הבערה הותרה משום אוכל נפש אף מלאכת סותר הותרה.

אודה למי שיבהיר לי ענין זה.

שומע ומשמיע כתב:הלכה רווחת בספרי חכמי זמננו וכן הוא מנהג העם שאסור להנמיך חום של גופי חימום חשמליים [כיריים/פלטה וכיו"ב], גם באופן שיישרף תבשילו ואין לו אש אחרת לבשל עליה.
ואנוכי בער ולא אדע מה האיסור, ואף לא מצאתי מי שיפרש את ההלכה [הספרים שראיתי: שש"כ, הלכות יו"ט להגאון ר' אפרים משה ליברמן, הלכות בחג בחג הגרמ"מ קארפ].

מצד אופן המלאכה אם חשיב מלאכת אוכל נפש, הלא נפסק בסי' תקיד ס"א שכל שאין לו אש אחרת לבשל עליה שרי לכבות את האש.
ואם מצד מלאכת סותר בחשמל, הלא כתב המג"א תקא סק"ו לענין הסקה בכלים שלמים, שבאופן שמלאכת הבערה הותרה משום אוכל נפש אף מלאכת סותר הותרה.

אודה למי שיבהיר לי ענין זה.

כאן בסעיף ד מביא הערה אפילו לגבי בישול בגז

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 1597#p=117

ביליצר כתב:

שומע ומשמיע כתב:הלכה רווחת בספרי חכמי זמננו וכן הוא מנהג העם שאסור להנמיך חום של גופי חימום חשמליים [כיריים/פלטה וכיו"ב], גם באופן שיישרף תבשילו ואין לו אש אחרת לבשל עליה.
ואנוכי בער ולא אדע מה האיסור, ואף לא מצאתי מי שיפרש את ההלכה [הספרים שראיתי: שש"כ, הלכות יו"ט להגאון ר' אפרים משה ליברמן, הלכות בחג בחג הגרמ"מ קארפ].

מצד אופן המלאכה אם חשיב מלאכת אוכל נפש, הלא נפסק בסי' תקיד ס"א שכל שאין לו אש אחרת לבשל עליה שרי לכבות את האש.
ואם מצד מלאכת סותר בחשמל, הלא כתב המג"א תקא סק"ו לענין הסקה בכלים שלמים, שבאופן שמלאכת הבערה הותרה משום אוכל נפש אף מלאכת סותר הותרה.

אודה למי שיבהיר לי ענין זה.

כאן בסעיף ד מביא הערה אפילו לגבי בישול בגז

https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... 1597#p=117

יישר כוח אבל אין שם שום חידוש מיוחד חוץ מההערה המעשית שיש להיזהר בפרטי הדין המבוארים בסימן תקיד.
אני מדבר על הוראה עקרונית שאף שבכירי גז מותר [בהצטרף פרטי הדין הנצרכים] בכיריים חשמליות אסור.

הסיבה היא פשוטה: הרבה פעמים בכירים חשמליות - הכיבוי וההבערה מעורבים זה בזה, דהיינו שאתה רוצה להנמיך, ובפועל אתה גורם להדלקת גוף חימום אחר וכיו"ב.

עזריאל ברגר כתב:הסיבה היא פשוטה: הרבה פעמים בכירים חשמליות - הכיבוי וההבערה מעורבים זה בזה, דהיינו שאתה רוצה להנמיך, ובפועל אתה גורם להדלקת גוף חימום אחר וכיו"ב.

א. ומה הבעיה בזה? זה הבערה לאוכל נפש.
ב. זה לא הסיבה שהם כותבים.

שומע ומשמיע כתב:

עזריאל ברגר כתב:הסיבה היא פשוטה: הרבה פעמים בכירים חשמליות - הכיבוי וההבערה מעורבים זה בזה, דהיינו שאתה רוצה להנמיך, ובפועל אתה גורם להדלקת גוף חימום אחר וכיו"ב.

א. ומה הבעיה בזה? זה הבערה לאוכל נפש.
ב. זה לא הסיבה שהם כותבים.

א. זוהי הבערת אש חדשה.
ב. אז ייתכן שטעיתי.

עזריאל ברגר כתב:

שומע ומשמיע כתב:

עזריאל ברגר כתב:הסיבה היא פשוטה: הרבה פעמים בכירים חשמליות - הכיבוי וההבערה מעורבים זה בזה, דהיינו שאתה רוצה להנמיך, ובפועל אתה גורם להדלקת גוף חימום אחר וכיו"ב.

א. ומה הבעיה בזה? זה הבערה לאוכל נפש.
ב. זה לא הסיבה שהם כותבים.

א. זוהי הבערת אש חדשה.
ב. אז ייתכן שטעיתי.

גם אם נדון כיריים חשמליים משום הבערה (אולי מדברי הרמב"ם ז"ל, המחמם את הברזל כדי לצרפו במים הרי זה תולדת מבעיר וחייב.), לא ברור אם הדלקתם נחשבת כמוליד אש חדשה ביום טוב, שכן אסרו להוציא אש מן העצים והאבנים, שהוא דבר הניכר, ולא כמו בכיריים, שלא ניכרת כ"כ הדלקת גופי החימום (לעין).

אשמח אם מישהו יאשר (שיש כאן בכלל מקום להסתפק בדבר) או יפרוך.

HaimL כתב:

עזריאל ברגר כתב:

שומע ומשמיע כתב:

עזריאל ברגר כתב:הסיבה היא פשוטה: הרבה פעמים בכירים חשמליות - הכיבוי וההבערה מעורבים זה בזה, דהיינו שאתה רוצה להנמיך, ובפועל אתה גורם להדלקת גוף חימום אחר וכיו"ב.

א. ומה הבעיה בזה? זה הבערה לאוכל נפש.
ב. זה לא הסיבה שהם כותבים.

א. זוהי הבערת אש חדשה.
ב. אז ייתכן שטעיתי.

גם אם נדון כיריים חשמליים משום הבערה (אולי מדברי הרמב"ם ז"ל, המחמם את הברזל כדי לצרפו במים הרי זה תולדת מבעיר וחייב.), לא ברור אם הדלקתם נחשבת כמוליד אש חדשה ביום טוב, שכן אסרו להוציא אש מן העצים והאבנים, שהוא דבר הניכר, ולא כמו בכיריים, שלא ניכרת כ"כ הדלקת גופי החימום (לעין).

אשמח אם מישהו יאשר (שיש כאן בכלל מקום להסתפק בדבר) או יפרוך.

אכן יש מי שהתיר להדליק תאורה חשמלית ביו"ט.
אבל דעת כמעט כל הפוסקים בדורותינו לאסור.

עזריאל ברגר כתב:

HaimL כתב:

עזריאל ברגר כתב:

שומע ומשמיע כתב:

עזריאל ברגר כתב:הסיבה היא פשוטה: הרבה פעמים בכירים חשמליות - הכיבוי וההבערה מעורבים זה בזה, דהיינו שאתה רוצה להנמיך, ובפועל אתה גורם להדלקת גוף חימום אחר וכיו"ב.

א. ומה הבעיה בזה? זה הבערה לאוכל נפש.
ב. זה לא הסיבה שהם כותבים.

א. זוהי הבערת אש חדשה.
ב. אז ייתכן שטעיתי.

גם אם נדון כיריים חשמליים משום הבערה (אולי מדברי הרמב"ם ז"ל, המחמם את הברזל כדי לצרפו במים הרי זה תולדת מבעיר וחייב.), לא ברור אם הדלקתם נחשבת כמוליד אש חדשה ביום טוב, שכן אסרו להוציא אש מן העצים והאבנים, שהוא דבר הניכר, ולא כמו בכיריים, שלא ניכרת כ"כ הדלקת גופי החימום (לעין).

אשמח אם מישהו יאשר (שיש כאן בכלל מקום להסתפק בדבר) או יפרוך.

אכן יש מי שהתיר להדליק תאורה חשמלית ביו"ט.
אבל דעת כמעט כל הפוסקים בדורותינו לאסור.

הוא לא מדבר על תאורה שבה רואים בבירור את החוט להט אלא על גופי חימום שלא ניכרים [איני נכנס לנידון רק להבהיר דבריו].

העירו לי שלכאורה הדלקת חשמל בימינו לשימוש ביתי צריכה להיות מותרת לכל הדעות.
כי אם כל הסיבה לאסור הדלקת גופי חימום חשמליים לצורך אוכל נפש היא רק מחמת שמוליד אש, הרי שבפשטות מדאורייתא שרי. ואם כן יש 'מתוך' על כל הדלקות החשמל הביתיים שלא שייך בהן עובדין דחול.

האם יש פוסקים אשכנזים שמתירים כדברי החיד"א?
ברכי יוסף אורח חיים סימן תקב ס"ק א
א. דין א. אין מוציאין האש וכו'. טעמא הואיל ואפשר להוציא אש מערב י"ט. ויש מי שדקדק מזה שאם לא היה יכול להמציא אש מערב יום טוב, כגון שהיה במאסר או במדבר, ולא נזדמן לו במה שיוציא עד יום טוב, מותר להוציאו בי"ט, וכן נראה דעת הרב בעל התוספות. ספר בית מועד. הביאו הרב מר זקנינו מהר"א אזולאי זלה"ה בהגהותיו כ"יא.

שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן קכו

יקרתו קבלתי ואשיב בקיצור כי עמוס אני, א' אשר שאל אם נכבה הגז ביום טוב ואין לו שום שכן שיכול להעביר ממנו אש האם מותר להוליד אש ביום טוב.
ואומר להלכה, כתבו הפוסקים סי' תק"ב סעי' א' הטעם משום מוליד אש, ומשום דהי' אפשר להוציא מערב יום טוב כמש"כ הרמב"ם והנפ"מ אם לא הי' אפשר כלל מעיו"ט או כנדון שכ' כ"ת, ובברכי יוסף שם בשם זקנו במי שהי' במאסר או במדבר ולא הי' אפשר לו התיר להדליק, והעתיקו ג"כ הגאון בעל ס' הקובץ ברמב"ם הל' יום טוב, איברא בס' ארחות חיים שם העיד דמנהג העולם להחמיר, וקשה לעשות נגד הנהוג להחמיר.