משמעות רעיונית להיות חשוון וכסלו לעיתים מלאים ולעיתים חסרים

[מן הדרום]

האם מישהו מכיר? בחסידות ,בנסתר וכו'?

[הוגה ומעיין]

כיון שלפי סדר השתלשלות העולמות, הטעם שבנסתר הוא עצמו המשתלשל מעולם לעולם עד עולם העשייה ששם הוא מתגלה בפשט, הרי שפנימיות העניין צריכה להתאים לפשט.

הפשט, המבואר כבר בגאונים, הרי הוא שביקשו להסדיר את עניין הצורך בשינוי גודל השנה, כמה שיותר סמוך להתחלת השנה, אלא שרצון ה' היה שלא לסדרו בתשרי כיון שהוא חודש המועדים וראש לכל חדשים וראויה לו הקביעות, אלא בחודשיים שאחריו.

ופנימיות העניין שלמדנו מכך היא שהמקודש צריך קביעות, ושהזריזות יפה תמיד.

[דרומי]

ב'רשימות' הרבי מליובאוויטש, והן רשימות שרשם לעצמו בקיצור ונמצאו על שולחנו, בחוברת הראשונה שיצאה לאור, מתייחס לזה, וכאמור הדברים נכתבו כרשימות לעצמו ובקיצור וקשה לדעת עד כמה זה סופי ושלם.

הנקודה שהוא כותב, שחודש תשרי הוא תמיד מלא בשל חשיבותו, וכך גם חודש ניסן וסיון הם תמיד מלאים בגלל חשיבותם בחגים ומועדים.

אמנם באופן כללי קיים הבדל בין חדשי החורף וחדשי הקיץ, שחדשי הקיץ הם עבודה של 'צדיקים' וחדשי החורף הם עבודה של 'בעלי תשובה' (בהמשך לתשרי, זמן התשובה). והחידוש בבעל תשובה, בשונה מצדיק, הוא שיש בעבודתו עליות וירידות, פעם חסר ופעם מלא, וזה מתבטא בחדשים חשון וכסלו שהם פעמים כך ופעמים כך, רמז לעבודתו של בעל התשובה.

[מובן מלשונו שם שעיקר כוונתו היא להסביר בקשר לחודש כסלו - השלישי בחודשי החורף, שנחשב חודש חשוב בדומה לסיון - השלישי בחדשי הקיץ (ובפרט בחסידות חב"ד כידוע), למה סיון הוא תמיד מלא וכסלו לפעמים כך ולפעמים כך. ואגב גררא מזכיר גם את חשון].

[עזריאל ברגר]

יישר כח

[נר דרומי]

שמעתי מבקי בתחום (כנר' ע"פ מה שמובא למעלה מהגאונים) שהכוונה היה לסדר הלוח בהקדם האפשרי שבשנה. אלא שבין פסח לעצרת א"א בגלל ספירת העומר ושבועות. ובין שבועות ליוה"כ לא רצו משום שהם הארבעים יום ראשונים ואחרונים של רצון והאמצעיים, שכלים ביוה"כ שמשו"כ הוקבע ליום סליחה וכפרה. ועל כן סידרו בחשון וכסלו. ע"כ דבריו.
לא זכור לי אם אמר משהו לתשרי, אבל מובן לומר כמש"כ למעלה שעקב חשיבותו לא רצו לעשותו חסר.
כנר' כוונתו להסביר אפי' אם מתחילין מניסן, בלא"ה א"צ לכ"ז.