פורום אוצר החכמה

הפמ"ג מביא הלצה שאומרים על פרשת קורח שפרשה זו יפה נדרשת, שהבי' שכל הפרשות יש להם זמן סוכות בסוכות וכדו' אבל גנות המחלו' תמיד נדרש כי אין שעה שאין מחלו'.
ומביא שמחלו' מתחילה בביהמ"ד וממליץ עליהם הפסוק שתולים בבית ה' ולומדים ששתול על פלגי מים ומובא שמחלו' נמשל למים בחצרות כו' יפריחו.
ה' יתן אהבה ואחדות ויאלנו אמן. [ספר תיבת גמא פרשת קורח]

שמעתי פעם מליצה 'קשה עלי- פרידתכם' דהיינו שמחלוקת הגורמת לפירוד קשה על הקב"ה.
אבל באמת טמון בזה משהו יותר חזק. כי קשה לקב"ה שאת המחלוקת תולים כל הצדדים בו. קשה ש'עלי' פרידתכם.
וכמצוי היום שהכל לשם שמים, כמובן.

כמדומני שזהו מהבא"ח,ובני קרח לא מתו,שבני קרח-ה"ה תולדותיו שהוא המחלוקת-לא מתו,והם בכל דור ודור בכל שעה ושעה,ד' ישמרנו ויצילנו.

הרה"ק מהר"ש מבאבוב היה רב בווישניצא, וסבל שם מרדיפות ומחלוקות וכו'.
כאשר כתב פעם מכתב, והיה זה בפרשת קרח, כתב בתחילת המכתב: פה קרח, פרשת ווישניצא...

הקפצה - פרשת שבוע

ישראל הר כסף כתב:שמעתי פעם מליצה 'קשה עלי- פרידתכם' דהיינו שמחלוקת הגורמת לפירוד קשה על הקב"ה.
אבל באמת טמון בזה משהו יותר חזק. כי קשה לקב"ה שאת המחלוקת תולים כל הצדדים בו. קשה ש'עלי' פרידתכם.
וכמצוי היום שהכל לשם שמים, כמובן.

כנראה שהתכוונת למימרא של "אהבת שלום" מקוסוב זי"ע

עוד בענין 'יפה נדרשת'
במקו"א הבאתי אשר שמעתי בזה רעיון נאה משמו של הגאון רבי אברהם י. הכהן פאם זצ"ל ריש מתיבתא תורה ודעת, דנראה ביאור הדברים, דאין כאן רק מראה מקום עם 'הסכמה' בעלמא, אלא דרש"י הוא אבי אבות מפרשי הפשט, וכמו שכתב בכמה דוכתי: ואני לפרש פשוטו של מקרא באתי, ואמנם על דרך כלל הדרש אינו עולה בקנה אחד עם הפשט ושני שבילין הן. ברם, כאן בפר' קרח - בא רש"י ואומר - הפשט עולה יפה עם הדרש והיו לאחדים.

ולפי"ז הוסיף עוד במה שנהוג ומקובל בישראל לברך בעת חיתום קישור התנאים שבין חתן וכלה, יעלה הזיווג יפה, דלפי האמור נמצא דמטבע הלשון 'יפה' הוא כאשר הפשט והדרש עולים בקנה אחד. וזאת היא הברכה לחתן ולכלה. שכן אמרו בקידושין (ל,ב) לפרש המקרא 'וראה חיים עם האשה אשר אהבת' על לימוד התורה, ומברכים אנו את החתן והכלה שאמנם, דרש זה יעלה יפה עם הפשט, יחד עם לקיחת האשה כפשוטו יהא לקיחת התורה, וזהו יעלה הזיווג יפה יפה.

ועוד שמעתי בשם הגאון רבי מיכל זילבר שליט"א שאמר בזה, דהנה מצינו בדברי חז"ל בכמה דוכתי מעלת 'נאה דורש ונאה מקיים' (יעויין חגיגה יד, ב; יבמות סג, ב), וכן אמרו בירושלמי 'נאים הדברים כשהן יוצאין מידי עושיהן'. והנה בכל מגיד או בעל דרשן שדורש באיזה דבר חיזוק, תמיד תהיה הטענה כנגדו 'אם אמר לו טול קיסם מבין עיניך, אמר לו טול קורה מבין עיניך', אם זה על שקידת התורה או על תפילה וכד', אבל בנושא של מחלוקת יוכל כל אחד להיות נאה דורש, שהרי יטען שהוא נאה מקיים, כי הקולר תלוי בבעל דבביה, והינו הוא ה'בעל מחלוקת'.

נוטר הכרמים כתב:עוד בענין 'יפה נדרשת'
במקו"א הבאתי אשר שמעתי בזה רעיון נאה משמו של הגאון רבי אברהם י. הכהן פאם זצ"ל ריש מתיבתא תורה ודעת, דנראה ביאור הדברים, דאין כאן רק מראה מקום עם 'הסכמה' בעלמא, אלא דרש"י הוא אבי אבות מפרשי הפשט, וכמו שכתב בכמה דוכתי: ואני לפרש פשוטו של מקרא באתי, ואמנם על דרך כלל הדרש אינו עולה בקנה אחד עם הפשט ושני שבילין הן. ברם, כאן בפר' קרח - בא רש"י ואומר - הפשט עולה יפה עם הדרש והיו לאחדים.

ולפי"ז הוסיף עוד במה שנהוג ומקובל בישראל לברך בעת חיתום קישור התנאים שבין חתן וכלה, יעלה הזיווג יפה, דלפי האמור נמצא דמטבע הלשון 'יפה' הוא כאשר הפשט והדרש עולים בקנה אחד. וזאת היא הברכה לחתן ולכלה. שכן אמרו בקידושין (ל,ב) לפרש המקרא 'וראה חיים עם האשה אשר אהבת' על לימוד התורה, ומברכים אנו את החתן והכלה שאמנם, דרש זה יעלה יפה עם הפשט, יחד עם לקיחת האשה כפשוטו יהא לקיחת התורה, וזהו יעלה הזיווג יפה יפה.

וקדמו אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל בפנינה נאה בדומה לזה, שהרי הקושיא פשוטה - מה לרש"י 'לחלק ציונים' למדרשי חז"ל? אלא שכפי שכתב רש"י בעצמו, אינו מביא מדרש אלא במקום שהאגדה מיישבת פשטי המקראות, היינו שפשט הכתוב זקוק לאגדה זו. וזהו "יפה", שהרי לימדנו רש"י (שבת ס"ג.) גבי נשיאת כלי זין בשבת לעת"ל, שאע"פ שבזמן הזה תכשיטים הם לו, לעת"ל מתוך שאינו צריך אינו נאה. וכאן, כיון שהפשט זקוק לאגדה זו, הרי גם בדרך הפשט "יפה נדרשת".

רש"י "מחלק ציונים" למדרשי חז"ל גם בויקרא ג יז: "יפה מפורש בתורת כהנים כל הפסוק הזה".

נאשער כתב:כמדומני שזהו מהבא"ח,ובני קרח לא מתו,שבני קרח-ה"ה תולדותיו שהוא המחלוקת-לא מתו,והם בכל דור ודור בכל שעה ושעה,ד' ישמרנו ויצילנו.

אכן
וכעי"ז אגרא דכלה
ובני קרח לא מתו. שמעתי מאת כבוד אדמו"ר הרב הק' מה"ר מנחם מענדיל זצוק"ל [מרימינוב] רמז הפסוק ובני קרח לא מתו. הגם כי קרח בעל המחלוקת מת, עכ"ז בני קרח תלמידיו בעלי המחלוקת לא מתו, כי בכל דור ודור יש ניגוד מבעלי המחלוקת על הצדיקים וההולכים בתום, ונ"ל דנפקא מינה למיבעי רחמי:
ועי"ע בתולדות יעקב יוסף פר' קרח או' ג ובשפתי דעת לבעל הכלי יקר וכעי"ז כתב בעוללות אפרים על אגדתא דרבב"ח תא ואחוי לך בלועי דקרח

סגי נהור כתב:
וקדמו אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל בפנינה נאה בדומה לזה, שהרי הקושיא פשוטה - מה לרש"י 'לחלק ציונים' למדרשי חז"ל? אלא שכפי שכתב רש"י בעצמו, אינו מביא מדרש אלא במקום שהאגדה מיישבת פשטי המקראות, היינו שפשט הכתוב זקוק לאגדה זו. וזהו "יפה", שהרי לימדנו רש"י (שבת ס"ג.) גבי נשיאת כלי זין בשבת לעת"ל, שאע"פ שבזמן הזה תכשיטים הם לו, לעת"ל מתוך שאינו צריך אינו נאה. וכאן, כיון שהפשט זקוק לאגדה זו, הרי גם בדרך הפשט "יפה נדרשת".

וקדם לשניהם הט"ז בפירושו עה"ת.

נוטר הכרמים כתב:עוד בענין 'יפה נדרשת'
במקו"א הבאתי אשר שמעתי בזה רעיון נאה משמו של הגאון רבי אברהם י. הכהן פאם זצ"ל ריש מתיבתא תורה ודעת, דנראה ביאור הדברים, דאין כאן רק מראה מקום עם 'הסכמה' בעלמא, אלא דרש"י הוא אבי אבות מפרשי הפשט, וכמו שכתב בכמה דוכתי: ואני לפרש פשוטו של מקרא באתי, ואמנם על דרך כלל הדרש אינו עולה בקנה אחד עם הפשט ושני שבילין הן. ברם, כאן בפר' קרח - בא רש"י ואומר - הפשט עולה יפה עם הדרש והיו לאחדים. .

מזרחי (רא"ם) במדבר פרק טז

ויקח קרח פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא. כלומר, שהוא קרוב לפשוטו של מקרא, ולא נצטרך לפרשו לפי פשוטו כמנהגו בשאר המקומות.

קראקובער כתב:

סגי נהור כתב:
וקדמו אדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל בפנינה נאה בדומה לזה, שהרי הקושיא פשוטה - מה לרש"י 'לחלק ציונים' למדרשי חז"ל? אלא שכפי שכתב רש"י בעצמו, אינו מביא מדרש אלא במקום שהאגדה מיישבת פשטי המקראות, היינו שפשט הכתוב זקוק לאגדה זו. וזהו "יפה", שהרי לימדנו רש"י (שבת ס"ג.) גבי נשיאת כלי זין בשבת לעת"ל, שאע"פ שבזמן הזה תכשיטים הם לו, לעת"ל מתוך שאינו צריך אינו נאה. וכאן, כיון שהפשט זקוק לאגדה זו, הרי גם בדרך הפשט "יפה נדרשת".

וקדם לשניהם הט"ז בפירושו עה"ת.

ישר כח (אם כי עיקר הווארט הוא כמובן הקישור לדברי רש"י במס' שבת).

מעניין מה שכותב שם הט"ז בקושייתו, שאסור לומר גם "שמועה זו נאה" לחוד, ולא רק "שמועה זו נאה ושמועה זו אינה נאה". דומה שעמא דבר אין מקפידים על כך. ויש לעיין אם מצאנו חולקים להדיא.

סגי נהור כתב:מעניין מה שכותב שם הט"ז בקושייתו, שאסור לומר גם "שמועה זו נאה" לחוד, ולא רק "שמועה זו נאה ושמועה זו אינה נאה". דומה שעמא דבר אין מקפידים על כך. ויש לעיין אם מצאנו חולקים להדיא.

ראה יבי"א ח"ב יו"ד סט"ז.

דבר בעתו מה טוב, עתה כשכולנו עסוקים בפרשת קרח.

מה שנכון נכון כתב:

סגי נהור כתב:מעניין מה שכותב שם הט"ז בקושייתו, שאסור לומר גם "שמועה זו נאה" לחוד, ולא רק "שמועה זו נאה ושמועה זו אינה נאה". דומה שעמא דבר אין מקפידים על כך. ויש לעיין אם מצאנו חולקים להדיא.

ראה יבי"א ח"ב יו"ד סט"ז.

אפשר לשלוח?

יישר כח

עי' תפארת ישראל בהקדמה למסכת עדויות בשם אביו שכ' בפשיטות שאין כל איסור לומר רק שמועה זו נאה. (לא ראיתי שהובא ביבי"א הנ"ל)