פורום אוצר החכמה

לעתים מוצאים לשונות ששגורים אצל מחברים מסויימים ואצל אחרים לא, ומקופיא לא ראיתי שפתחו אשכול על כך.


אציין כמה דוגמאות:

צורת הציון של הגר''א, שהועתקה להחזו''א ולתלמידיו. למשל: ב''ק כ''ו ב', כדאמרינן י''ז ב.
באבי - עזרי מציין כך: כמבואר בסוגיא דכ''ג ע''ב. וכמדומה שגם צורת ציון זו פחות מצוייה.

ראיתי פעם על מחבר מגדולי האחרונים (אולי שער המלך) שמציין 'בפ''ב' וכוונתו 'בפרק בתרא', ולכן היו מקרים שהשיגו עליו שלא נמצא כן בפרק שני, ואיתא בפרק בתרא.

אציין גם שהבא''ח נוהג לכתב פעמים רבות 'לא - יש' במקום 'אין'.

'מחותני' שכתב הש''ך בהיותו בן כ''ד שנה... ומוכח שהכוונה לחותן אחיו או כעי''ז. העירוני שכן מצוי גם בחת''ס.

רב יוסף דאמר 'אי הכי' ודרכו לומר זאת בניחותא כמבואר בתוס' דקידושין.

דרך הרא"ש והטור להזכיר הדעה דס''ל כוותיה בסוף.

לכשיבקע כתב:אציין גם שהבא''ח נוהג לכתב פעמים רבות 'לא - יש' במקום 'אין'.

"לא יש" מאוד מצוי בספרי האחרונים הספרדים. כמה דוגמאות:
מרן הגרחיד"א בס' אהבת דוד דרוש ג' (דף י' ע"ד בדפוס ראשון), ד"ה ולי הצעיר אפשר, כותב: ואעיקר' לא יש שאלה.
הגר"ח פלאג'י בס' אבי הנחל (דף ד' ע"ד), ד"ה רק מיעוט פעמים, כותב: עוד נחמה לא יש לזה.
ושם דף ה' ע"ד, כותב: לא יש שום תלונה על יצחק.

וונדרבר כתב:

לכשיבקע כתב:אציין גם שהבא''ח נוהג לכתב פעמים רבות 'לא - יש' במקום 'אין'.

"לא יש" מאוד מצוי בספרי האחרונים הספרדים.

ולפניהם בכתבי מהרח"ו.

עיין עוד לא יש, אין, לא אית

העירוני, רבא נוהג בלשון 'רב פלוני אסברה לי'

על לשונות קבועות אצל אמוראים יש אשכול בשם אמורא היה תופס לשונו.

שאר הדוגמאות שנזכרו כאן מלשונות האחרונים מצויות מאד מאד ואינן יחודיות כלל.

בתוס' רי''ד כותב 'זצוק"ל' דוגמת רש"י זצוק"ל, ולא מצאתי חבר לזה בשא"ר, ואולי הוא תיקון המעתיקים.

לכשיבקע כתב:לעתים מוצאים לשונות ששגורים אצל מחברים מסויימים ואצל אחרים לא, ומקופיא לא ראיתי שפתחו אשכול על כך.

על רש"י נכתב קצת כאן:
viewtopic.php?f=29&t=27458

שמעתי בעבר שלשון 'איזה' המורה על מעט, לא מופיע בספרי פוסקי ספרד אלא מן החיד''א ואילך, כיון שמקורו מלשון אשכנז.

וכעת מצאתי שנשתמש הב''י בלשון זו, יו''ד סי' קטו אות ג, לגבי בישול חמאה כדי לאדות את מי החלב שבה, וז''ל


שאין הכונה בבישול אלא להתיך ולכלות האיסור אלא שבא לומר שאם במקרה לא יכלו וישאר אי זה דבר מהם בטל ברוב ואין זה לוקח חשש איסור לבטלו ברוב כדברי הראב"ד ז"ל:

לכשיבקע כתב:'מחותני' שכתב הש''ך בהיותו בן כ''ד שנה... ומוכח שהכוונה לחותן אחיו או כעי''ז. העירוני שכן מצוי גם בחת''ס.

אולי זו טה"ד, וצ"ל מר חותני (?)

אי"צ לתקן מאומה, שכן כאמור -

לבי במערב כתב:'מחותני' במובן של קשרי־חיתון כלשהם - מצוי הוא עד מאד בכתבי רבותינו שבאשכנז בדורות שלפנינו (ונכב"ב).

HaimL כתב:

לכשיבקע כתב:'מחותני' שכתב הש''ך בהיותו בן כ''ד שנה... ומוכח שהכוונה לחותן אחיו או כעי''ז. העירוני שכן מצוי גם בחת''ס.

אולי זו טה"ד, וצ"ל מר חותני (?)

ז''ל ויקיפדיה

רבי שבתי כהן

בלובלין נישא לינטה-לאה, בתו של שמעון וולף, אחד מעשירי וילנא שהיה נכדו של הרמ"א, וישב בווילנא כשהוא סמוך על שולחן חותנו.

לגבי מוהר''ר גרשון הנ''ל היה בעבר כתוב ב'ויקיפדיה' שלא ברור מה הקשרים ביניהם, וכעת אני רואה שנמחק משם.

לכשיבקע כתב:לעתים מוצאים לשונות ששגורים אצל מחברים מסויימים ואצל אחרים לא, ומקופיא לא ראיתי שפתחו אשכול על כך.

אציין כמה דוגמאות:

אציין גם שהבא''ח נוהג לכתב פעמים רבות 'לא - יש' במקום 'אין'.

היכן משתמש הבא"ח בלשון "לא יש"?

מגדל כתב:

לכשיבקע כתב:לעתים מוצאים לשונות ששגורים אצל מחברים מסויימים ואצל אחרים לא, ומקופיא לא ראיתי שפתחו אשכול על כך.

אציין כמה דוגמאות:

אציין גם שהבא''ח נוהג לכתב פעמים רבות 'לא - יש' במקום 'אין'.

היכן משתמש הבא"ח בלשון "לא יש"?

במקומות לא-יש ספור

לכשיבקע כתב:

מגדל כתב:

לכשיבקע כתב:לעתים מוצאים לשונות ששגורים אצל מחברים מסויימים ואצל אחרים לא, ומקופיא לא ראיתי שפתחו אשכול על כך.

אציין כמה דוגמאות:

אציין גם שהבא''ח נוהג לכתב פעמים רבות 'לא - יש' במקום 'אין'.

היכן משתמש הבא"ח בלשון "לא יש"?

במקומות לא-יש ספור

אוצהח לא יש.png

מצחיק, לא הבחנתי בזה מעולם.

וונדרבר כתב:

לכשיבקע כתב:אציין גם שהבא''ח נוהג לכתב פעמים רבות 'לא - יש' במקום 'אין'.

"לא יש" מאוד מצוי בספרי האחרונים הספרדים. כמה דוגמאות:
מרן הגרחיד"א בס' אהבת דוד דרוש ג' (דף י' ע"ד בדפוס ראשון), ד"ה ולי הצעיר אפשר, כותב: ואעיקר' לא יש שאלה.
הגר"ח פלאג'י בס' אבי הנחל (דף ד' ע"ד), ד"ה רק מיעוט פעמים, כותב: עוד נחמה לא יש לזה.
ושם דף ה' ע"ד, כותב: לא יש שום תלונה על יצחק.

בספר טל אורות לרבי יעקב שפילמאן מצוי מאוד "לא יש"