פורום אוצר החכמה

נתבקשתי להכניס:

תלמיד שואל:
...ואם אפשר שאלה קטנה בבקשה, אנחנו הרבה פעמים אוכלים סעודות עם לחם משותפות כמו ארוחת צהריים ביסודי, סעודות שבת וכו ובשביל שיכירו וילמדו את ברכת המזון אנחנו קוראים אותה בקול בנוסח אשכנזי, השאלה בבקשה האם אני יכול להגיד את כל הברכה בנוסח אשכנז בקול כולל שם ומלכות ולצאת בכך ידי חובה או שעדיף לי לשתוק בשם ומלכות ולברך שוב פעם בנוסח ספרדי? תודה רבה ושנה מבורכת ורק בריאות לעם ישראל אמן


תלמיד אחד שאל כך. הוא בשליחות בקהילה בחו"ל, ועובד עם נוער וילדים.

השאלה האם כדאי:
שישנה את הנוסח, סה"כ לא הרבה שינויים
או שלא יגיד שם ומלכות. הבעיה שאז לא יתחנכו טוב, יש כאן חשש.
או אולי לסמוך על ההיתר הזה, ולברך פעמיים בשם ומלכות?

אנציקלופדיה תלמודית כרך טז, חנוך [המתחיל בטור קסא]
אף בשאר ברכות חייבים לחנך את הקטנים, לפיכך אמרו שמותר לברך ברכת המוציא - ושאר ברכות- הנהנין* - לבניו ובני ביתו הקטנים, אפילו שאינו אוכל עמהם, כדי לחנכם במצוות190, אם אינם יודעים לברך בעצמם191 - והוא הדין לקטנים אחרים שאין חינוכם מוטל עליו192 - ואין בזה משום ברכה לבטלה193. ודוקא בקטן שהגיע לחינוך194. ויש מן הראשונים שכתב הטעם שהתירו, לפי שלדעתו איסור ברכה לבטלה אינו אלא מדרבנן195. ואף להסוברים שאיסורה הוא מן התורה, כתבו אחרונים שמשום מצות חינוך התירו לברך, כשם שמברכים על מצוות דרבנן196

בברכה המשולשת כתב:האם אני יכול להגיד את כל הברכה בנוסח אשכנז בקול, כולל שם ומלכות, ולצאת בכך ידי חובה, או שעדיף לי לשתוק בשם ומלכות ולברך שוב פעם בנוסח ספרדי?

אם הנושא הוא ההגייה, התשובה היא: ברך עם התלמידים את הברכות במלואן, כולל שמות השם, בכוונה שלא לצאת ידי חובה; וחזור וברך לעצמך בהגייה המסורה לך מאבותיך.
ובכלל: לא יאות למתפלל בהגייה מזרחית, לצאת ידי חובה ממתפלל בהגייה אשכנזית; משום שההגייה המזרחית עולה עליה בצחותה, ונמצא כמגיש פסח וחולה, שכלפיו זועק הנביא: 'הקריבהו נא לפחתך, הירצך'.

ביקורת תהיה כתב:

בברכה המשולשת כתב:האם אני יכול להגיד את כל הברכה בנוסח אשכנז בקול, כולל שם ומלכות, ולצאת בכך ידי חובה, או שעדיף לי לשתוק בשם ומלכות ולברך שוב פעם בנוסח ספרדי?

אם הנושא הוא ההגייה, התשובה היא: ברך עם התלמידים את הברכות במלואן, כולל שמות השם, בכוונה שלא לצאת ידי חובה; וחזור וברך לעצמך בהגייה המסורה לך מאבותיך.
ובכלל: לא יאות למתפלל בהגייה מזרחית, לצאת ידי חובה ממתפלל בהגייה אשכנזית; משום שההגייה המזרחית עולה עליה בצחותה, ונמצא כמגיש פסח וחולה, שכלפיו זועק הנביא: 'הקריבהו נא לפחתך, הירצך'.

משמע ע"פ השאלה והשואל שאין מברכים שם בהגייה אשכנזית אלא בהגייה הישראלית המצרפת את חסרונות כל ההגיות, ובימינו גם רבים מבני עדות המזרח הורגלו בה, כך שזה אינו הנושא אלא נוסח הברכה.
יש להעיר שבברכת המזון הבדלי הנוסח משמעותיים (בפרט בתוספת שלאחר הברכות).

ביקורת תהיה כתב:

בברכה המשולשת כתב:האם אני יכול להגיד את כל הברכה בנוסח אשכנז בקול, כולל שם ומלכות, ולצאת בכך ידי חובה, או שעדיף לי לשתוק בשם ומלכות ולברך שוב פעם בנוסח ספרדי?

אם הנושא הוא ההגייה, התשובה היא: ברך עם התלמידים את הברכות במלואן, כולל שמות השם, בכוונה שלא לצאת ידי חובה; וחזור וברך לעצמך בהגייה המסורה לך מאבותיך.
ובכלל: לא יאות למתפלל בהגייה מזרחית, לצאת ידי חובה ממתפלל בהגייה אשכנזית; משום שההגייה המזרחית עולה עליה בצחותה, ונמצא כמגיש פסח וחולה, שכלפיו זועק הנביא: 'הקריבהו נא לפחתך, הירצך'.

ויש שיחלקו עליך ויאמרו להיפך.

בברכה המשולשת כתב:השאלה האם כדאי:
שישנה את הנוסח, סה"כ לא הרבה שינויים.
או...
או...

יש (מהבחינה ההלכתית, לאפוקי דרישות ההנהלה) אפשרות רביעית: שיברך בנוסחתו ושיתרגלו אליה הילדים. סה"כ לא הרבה שנויים.

ואם מברך בנוסחתם צריך להוסיף ברית ותורה (תיבות אלו ממש, מלבד על בריתך ועל תורתך. קפז, ב בי"א בתרא ועכה"ח).

עזריאל ברגר כתב:יש שיחלקו עליך ויאמרו להיפך.

האומנם?!

ביקורת תהיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:יש שיחלקו עליך ויאמרו להיפך.

האומנם?!

לדוגמא: יש הרואים חיסרון בכך שההברה הספרדית אינה מבחינה בין קמץ לפתח וכו'.

עזריאל ברגר כתב:

ביקורת תהיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:יש שיחלקו עליך ויאמרו להיפך.

האומנם?!

לדוגמא: יש הרואים חיסרון בכך שההברה הספרדית אינה מבחינה בין קמץ לפתח וכו'.

ונכב"ב

כל עדה וקהילה הצליחה לשמר היגוי שלא קיים אצל האחרת וקשה לעשות השוואה כיום כי חלק כבר אומץ למשל אצל חלק מהספרדים למשל במרוקו לא הבדילו בין ב ופ דגושות ורפות מה שעד היום כולם אומרים בשיר חביבי יא חביבי בבית דגושה.(אם כי יש שהביאו סיוע מהגמרא בברכות בעניין הדבקים אבל אין רצוני להאריך) כמו כן לא הבחינו בין שין ימנית לשמאלית. סבא שלי אמר לי שהוא שאל את הבבא חאקי חזן(המורה בת"ת שהם היו ילדים, השם שלו שמור במערכת...) מה ההבדל בניהם והוא השיב לו אל תתייחס זה הכל אותו דבר.

אבל כן ידעו על הבדל בין ג רפה לדגושה מה שלא ידעו אצל האשכנזים.

כמו כן רוב ככל הספרדים שמרו על ח' ק' ע' ט' מה שאצל האשכנזים נשכח.

קמץ יש אצל חלק מהספרדים הבדל ועושים אותו ממוצע בין החולם לפתח(וכמו שכתוב במדקדקים שכן הוא ממצוע בניהם) פרסים, בוכרים.
אך יש תיעוד שהיו גם אשכנזים שקראו כך יהודי פראג וסביבותיה(ספר שפת אמת שפתי כהן בשם ספר ענף עץ אבות) וכנראה בעקבות כך כתבו בספר לוית חן הביאו בספר יפה נוף(כת"י נמצא בספרייה הלאומית לקריאה מקוונת) הביאו בספר לחה"ב ששהאשכנזים קוראים אותו נכון.

עוד יתרון אצל האשכנזים ונניח לקמץ לרגע זה תנועות אחרות חיריק שורוק, למשל אצל הרבה קהילות ספרדיות בעקבות ששכנו בארצות ערב שם היו בעיקר שלוש תנועות(חולם, פתח, וצירי). וכמו שכתב בלחה"ב.

התימנים והעירקים שמרו על ד' ות' רפויות(אם כי ראיתי מי שמערער על זה, ויש להשיב על דבריו)
עוד שמרו התימנים על הקריאה של השוא נע כנזכר בספרי המדקדקים כפתח(ולא כסגול כנהוג היום) וכשאחריו י' אז כחיריק וכשאחריו אות גרונית מקבל ניקודה.

אלא שהיום אחרי קיבוץ גלויות כל אחד למד מהשני ב"ה וכשבאים לעשות השוואה שוכחים שחלק מהיתרונות בכלל למדו מהעדה שחולקים עליה.

הערה: גם אם קוראים קמץ וחולם אותו דבר בהיגוי וכן צירי וסגול עדיין יש הבדל בניהם באריכות וכמדומה שאין כמעט מי שמדקדק בזה.

ביקורת תהיה כתב:

עזריאל ברגר כתב:יש שיחלקו עליך ויאמרו להיפך.

האומנם?!

הרב קוק, הביאו בפניני הלכה על הלכות תפילה(ושם יש הסכמה שהרב מאזוז נתן לו על חלק אחר, אך אם היה מבקש על החלק הזה היה משיב על זה בודאי) ויש עוד.
אני בגישה אחרת(ראה הערה לעיל)רק מציין למי שאמר כנזכר לעיל.

ezranuriel כתב:הרב קוק, הביאו בפניני הלכה על הלכות תפילה.

האתר של פניני הלכה חסום בפנינו, הואל נא וצטט לנו את נימוקו של הרב נ"ע.

מ"ש שם (פ"ו אות ח) הוא לענין אם ישנו מהגייתם (להשוות תפילת כל העדות בלשון אחת ודברים אחדים), ואינו ענין לעצם נכונות ההברה לכשלעצמה [כדמוכח מהטעם שציין בשם הראי"ה: "שכל עדה צריכה לשמור על מנהגה, והמשנה ממבטאו נחשב בכלל 'קרא ולא דקדק באותיותי'' שאע"פ שיצא מ"מ אין לנהוג כך לכתחילה"].

לבי במערב כתב:מ"ש שם (פ"ו אות ח) הוא לענין אם ישנו מהגייתם (להשוות תפילת כל העדות בלשון אחת ודברים אחדים), ואינו ענין לעצם נכונות ההברה לכשלעצמה [כדמוכח מהטעם שציין בשם הראי"ה: "שכל עדה צריכה לשמור על מנהגה, והמשנה ממבטאו נחשב בכלל 'קרא ולא דקדק באותיותי'' שאע"פ שיצא מ"מ אין לנהוג כך לכתחילה"].

ביקורת תהיה כתב:

ezranuriel כתב:הרב קוק, הביאו בפניני הלכה על הלכות תפילה.

האתר של פניני הלכה חסום בפנינו, הואל נא וצטט לנו את נימוקו של הרב נ"ע.

התכוונתי לספר פניני הלכה(כלל לא ידעתי שיש אתר). לצערי הספר איננו אצלי יותר זה כבר כמה שנים, היה לי רק את הכרך הזה ואינני זוכר היכן הוא.
הסתכלתי באתר ואני רואה שטעיתי בזכרוני ובהערה הזכיר את הרב קוק(מה שציטט הרב היקר 'לבי במערב', אך הדברים בסיום ההערה הם ממנו עצמו). אעתיק הכל לכאן למי שחסום ואדגיש את הדברים שלענייננו בהם נראה ממנו שיש יותר מעלות בהגייה האשכנזית:

שאלה דומה התעוררה בקרב עולי אשכנז מהציבור
הדתי-לאומי. לפני כשלושה דורות, עם תחילת קיבוץ הגלויות, רצו החלוצים למזג את הגלויות, ולהחזיר את העם היהודי לשפתו העברית. כדי לאחד את כולם סביב מבטא אחד, בחרו במבטא הספרדי. ואף שלדעת מרן הרב קוק ורוב הפוסקים, כל עדה צריכה לשמור בתפילה על מבטאה. בפועל, כיוון שהעברית המדוברת והנלמדת בבתי הספר היתה בהגייה ספרדית, נשתרשה ההגייה הספרדית גם בתפילה. ואף רבים ממנהלי מוסדות החינוך הדתיים-לאומיים הדריכו את תלמידיהם האשכנזים, לפי הוראת מקצת הרבנים, להתפלל בהגייה ספרדית. ויש מן הרבנים שיצאו בתוקף כנגד האשכנזים ששינו את המבטא. ויש שהורו, שגם מי שקשה לו לומר את כל התפילה במבטא אשכנזי, לכל הפחות יבטא את שם השם בהגייה האשכנזית, מפני שבשם השם בולט יותר יתרונה הדקדוקי (הר צבי או”ח א, ד; אז נדברו ח”ג, מח, א, עפ”י חזו”א).

אולם למעשה, אין הרבנים מעודדים את תלמידיהם לשנות את מבטאם. שהואיל והמבטא הספרדי כשר כמו האשכנזי, ובו הכל רגילים לדבר, אין חובה להתאמץ לחזור למבטא המקורי. ואם ההתאמצות לשנות את ההגייה תגרום להסחת הדעת מכוונת התפילה, עדיף שלא לשנות את ההגייה. ומי שכבר מתפלל במבטא ספרדי, מוטב שגם את שם השם יאמר במבטא ספרדי, כדי שלא לערבב את המבטאים, ויש מי שחושש שהמערב את המבטאים אפילו בדיעבד לא יצא (הגר”י הנקין, שערים המצוינים בהלכה יח, ה). וכן נוהגים לומר את כל התפילה, כולל שם השם, במבטא ספרדי.[7]

[7]. במשפטי עוזיאל או”ח א, סובר שראוי שבני כל העדות יתפללו בנוסח ומבטא אחיד. ומרן הרב קוק העיר עליו, שכל עדה צריכה לשמור על מנהגה, והמשנה ממבטאו נחשב בכלל “קרא ולא דקדק באותיותיה” שאע”פ שיצא מ”מ אין לנהוג כך לכתחילה. וכן דעת רוב הרבנים, וביניהם מנח”י ח”ג ט; ח”ד מז, ד; אז נדברו ח”ג מח, א; וכ”כ בהליכות שלמה ה, 67, שיתכן שחייבים לחזור למבטא אשכנזי. אמנם כמה מרבני הספרדים כתבו שאשכנזי רשאי להחליף מבטאו לספרדי, וביניהם ישכיל עבדי ח”ב או”ח ג, ויבי”א ח”ו או”ח יא. ושיבחו מנהג הספרדים, וציינו שהוא המדובר כיום בארץ הקודש, ולכן ראוי להתפלל בו. אמנם יש להעיר, שהמבטא המדובר כיום פחות מדויק מהמבטא הספרדי המקורי, שבמבטא המדובר אין הבחנה בין ט’ לת’, בין ק’ לכ’ דגושה, בין ת’ דגושה לרפויה ובין קמץ לפתח, ומבחינה מסוימת הוא גרוע מכל המבטאים, שאין בו את המעלות שבמבטא האשכנזי וחסרות בו מקצת המעלות שישנן במבטא הספרדי.
מכל מקום אחר שכבר התרגלו למבטא הספרדי, גם הסוברים שמעיקר הדין צריך לחזור לנוסח אבות, אם הדבר קשה, ויגרום לפגיעה בכוונה, אין צריך לחזור למבטא האשכנזי. וכך סבר מו”ר הרצ”י הכהן קוק זצ”ל. עוד אמר: שישנם דברים המתקבלים בציבור אע”פ שאין רוח חכמים נוחה בהם. וכמדומה שגם אמר שבדיעבד צמח מזה דבר טוב, שבני העדות השונות יכולים להתפלל ביחד והאחדות גוברת. ואפשר להוסיף, שהמתפלל בנוסח בו הוא רגיל לדבר, יכול להתפלל ביתר כוונה וכנות, והילדים והנוער יכולים להרגיש יותר שייכות לבית הכנסת. כיוצא בזה כתב ביבי”א שם יא, ו, בשם הרב אונטרמן, הרב הראשי האשכנזי, שאין לכפות על האשכנזים שהתרגלו למבטא הספרדי לחזור למבטא אשכנזי, שכך התחנכו והתרגלו, ובמבטא זה נוח להם, שהוא הרווח בכל הארץ. ואפשר להוסיף, שגם אם יעמוד לפני מלך, ידבר במבטא המקובל ולא יתחיל לדקדק באותיות. וכבר למדנו דיני תפילה רבים בק”ו מאדם העומד לפני מלך.
ע"כ.

נ.ב- מחילה על הטעות.

ezranuriel כתב:טעיתי!

שׂישֹינה כליותי שׂישֹינה, שפקפקתן ביחוס דברים־של־זרות לאיש אשר חכם הרזים חלק לו מחכמתו.

ביקורת תהיה כתב:

ezranuriel כתב:טעיתי!

שׂישֹינה כליותי שׂישֹינה, שפקפקתן ביחוס דברים־של־זרות לאיש אשר חכם הרזים חלק לו מחכמתו.

אכן, ייש"כ לך, אני מסתובב עם הטעות הזאת בראש זה כמה שנים ועל כן אני חייב לך תודה.