עזריאל ברגר כתב:קיי"ל שרוב-ככל ברכות הראיה - מברך אפילו לא ראה בעיניו, וכרב ששת שבירך על ראית המלך בלי לראותו בעיניו.
וכ"ש וק"ו מי שרואה בעיניו, אלא שיש הפרעה קטנה בראיה.
עזריאל ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:קיי"ל שרוב-ככל ברכות הראיה - מברך אפילו לא ראה בעיניו, וכרב ששת שבירך על ראית המלך בלי לראותו בעיניו.
וכ"ש וק"ו מי שרואה בעיניו, אלא שיש הפרעה קטנה בראיה.
עיינתי שוב, וראיתי בסידורו של אדמו"ר הזקן בעל התניא (סדר ברכות הנהנין פי"ג ה"ט) לגבי ברכת ראית המלך וכיו"ב שאף הסומא מברך, מכיוון "שאינה (ברכה זו) של הנאה אלא שעי"כ נזכרים שבחו של מקום ב"ה", ומכלל הן אתה שומע לאו - שבברכות הנאת-הראיה צריכים לראות בפועל.
והנה לגבי הרואה את חברו הנ"ל - כותב אדה"ז (שם פי"ב הי"א) "כי עיקר הברכה הוא, על הנאה ושמחת הלב בראיית פניו", ולכן משמע שצריכים ראיה בפועל ולא רק ידיעה.
ולכן קצת קשה לסמוך לברך בלא ראית "פרצוף פנים עם החוטם", ודעתי העני' מסכמת לדעת הרמש"ד שהובאה לעיל מהספר גם אני אודך, שיבקש מחברו שיסיר מעל פניו את המסווה עד בואו לדבר ולברך עליו.
(וכמובן שכל הנ"ל הוא רק בהנחה שמברכים ברכה זו, שבדרך כלל אינה נהוגה בזמננו כלל וכו', וכפי שהאריך בזה שם).
אראל כתב:עזריאל ברגר כתב:לגבי הרואה את חברו הנ"ל - כותב אדה"ז (שם פי"ב הי"א) "כי עיקר הברכה הוא, על הנאה ושמחת הלב בראיית פניו", ולכן משמע שצריכים ראיה בפועל ולא רק ידיעה.
ולכן קצת קשה לסמוך לברך בלא ראית "פרצוף פנים עם החוטם", ודעתי העני' מסכמת לדעת הרמש"ד שהובאה לעיל מהספר גם אני אודך, שיבקש מחברו שיסיר מעל פניו את המסווה עד בואו לדבר ולברך עליו.
בפשטות מסברא,
הברכה על ראיית חבירו, מה שמתעורר בלבו שמחה כשרואה אותו חי לפניו בריא אולם
ואף אם הוא לבוש מסכה על מקצת פניו, לא נפחת כלל עי"ז השמחה
[ואל תשיבני שא"כ אם רואה אותו בזום יברך, כי סוכ"ס אינו דומה השמחה כשרואה אותו בעצמו משרואה אותו דרך מסך, ובאבנתא דלבא תליא כמובן]
וע"ז נתכוון הרב 'כי עיקר הברכה הוא על הנאה ושמחת הלב בראיית פניו'
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 140 אורחים