בקשה בנוסח 'השם' בתפילה בעת צרה

[ש. ספראי]

שאלני ת"ח אחד:

ב' שאלות לי למעכת"ר
1. מי שנהוג על לשונו לומר פסוק "לישועתך קויתי ד'" לתפילה בכל עת צרה, כידוע מנהג הגרי"ז, האם נחשב תפילה גם כשאומר "השם" ולא שם "אדנ-"
[כמו"כ הנוהג לומר פסוק אנא ד' הושיעה נא, אם יכול לומר "השם" ונחשב כמתפלל].
2. מי שנוהג לומר כשרואה שם חולה לתפילה שלח רפואה שלימה ל...., האם גם כשלא מקדים יהר"מ או"א שלח וכו', נחשב לתפילה או רק בהקדמה הנ"ל / וגם בהנחה שצריך להקדים האם מספיק לומר "אנא השם שלח.....",
וכ"ז נצרך לי כדי להורות לנשים שידיהם רוב היום לא נקיות ויבואו לידי מכשול באל"ה, אמנם רצוני לדעת שורת הדין ולא הנהגה ראויה וכדו', דהיינו האם נחשב תפילה שלימה בנוסח הנ"ל.

וזה אשר השבתי לו:
לכאורה עצם הבקשה בכל נוסח שהוא, אם פונה להקב"ה, הוי תפילה בעת צרה.
הלא להרמב"ן א"צ בטופס תפילה, אלא בבקשה, ולכאו' הוא בכל נוסח.

אסתר אמרה לפני שנכנסה לאחשוורוש "אלי אלי למה עזבתני", ולא נקטה דווקא בשם אדנ"י. (ואולי אמרה את כל המזמור פכ"ב. לכאו' כן משמע מהגמרא מגילה ט"ו. "הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי". ואולם מפשטות הגמ' שם אמרה "אלי אלי" לחוד, כשהגיעה לבית הצלמים ונסתלקה ממנה שכינה).

ואליהו באמת אמר בעת צרתו ענני ה' ענני, עי' ברכות ט, ב.

ובהא דהשומר בע"ז יח, ב דאמר בעת צרתו אלהא דמאיר ענני. לכאורה 'אלהא' אינו שם ה' אלא מקסימום כינוי.

וזה אשר ענה:
אולם עדיין לא פלטינן מספיקא,
האם "השם" הוא בכלל פניה להקב"ה, כי זה אפילו לא כינוי.

דעתכם??

[עזריאל ברגר]

אלהא - הוא שם ה' בל"א, ואפשר לצאת בו ידי חובת ברכה (כדכתבו רבותינו לומר "בריך רחמנא אלהנא מלכא דעלמא" וכו').
משא"כ "השם" הוא אפילו פחות מכינוי לכאורה.

ולפענ"ד עדיף יותר לומר "רבונו של עולם' וכיו"ב.

[עושה חדשות]

יש גם בפסוק (פעם אחת) "לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה". וצ"ע.

[ש. ספראי]

לא מצאתי לע"ע מקור, אבל פשוט לי שמי שמתפלל ומדבר עם הקב"ה בנוסח 'השם', זוהי פנייה להקב"ה לכל דבר וענין, ולכאו' גם יצא י"ח תפילה מדאורייתא (לפני שחז"ל קבעו טופס תפילה דג' תפילות, עי' אבי עזרי הלכות ק"ש). ובוודאי נחשב לתפילה, הגם שלא מג' תפילות היום.
אך צריך ראייה לזה.

[חד ברנש]

בראשונים מצאנו שייחסו קדושה מיוחדת לכינוי 'השם'.
כן דנו בנוגע ל'אנא השם' שבוידוי כה"ג ובסדר העבודה שלנו.
ואפילו בכתי"י הקפידו לכתוב את התיבה הזו כשהיא מקוצרת "הש'", כנראה משום קדושתה (כדומני שכתב בזה רי"ש שפיגל, עמודים, א, בנספח לפרק יב).

[מה שנכון נכון]

לא מצאתי לע"ע מקור, אבל פשוט לי שמי שמתפלל ומדבר עם הקב"ה בנוסח 'השם', זוהי פנייה להקב"ה לכל דבר וענין, ולכאו' גם יצא י"ח תפילה מדאורייתא (לפני שחז"ל קבעו טופס תפילה דג' תפילות, עי' אבי עזרי הלכות ק"ש). ובוודאי נחשב לתפילה, הגם שלא מג' תפילות היום.
אך צריך ראייה לזה.

מנין שצריך להזכיר את השם ע"מ לצאת יד"ח תפלה מה"ת.
ועמ"א סק"ו דנשי דידן אומרות מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומדאורייתא די בזה. [ואם כי תמהו היכן הקדמת שבח וסיום בהודאה המוזכרים ברמב"ם, אך עכ"פ בפשטות אי"צ שם].
ואגב ד' הא"ע מרפסין איגרא.

[לענין]

לענין 'בריך רחמנא', המשנה ברורה נוקט על פי השו"ע הרב שדוקא אומר 'רחמנא' נפיק ידי חובת ברכה, אבל לא באומר 'השם'.
וגם השדי חמד נוקט שהאומר 'ברוך אתה השם' לא יצא.
אך אי נימא שגם זה הוא כמו שאר כינויי השם, ויוצאים בזה י"ח ברכה, אז אין שום הבדל בין אומר 'השם' לאומר שאר כל הכינויים, לכל דבר וענין.

[ש. ספראי]

לא מצאתי לע"ע מקור, אבל פשוט לי שמי שמתפלל ומדבר עם הקב"ה בנוסח 'השם', זוהי פנייה להקב"ה לכל דבר וענין, ולכאו' גם יצא י"ח תפילה מדאורייתא (לפני שחז"ל קבעו טופס תפילה דג' תפילות, עי' אבי עזרי הלכות ק"ש). ובוודאי נחשב לתפילה, הגם שלא מג' תפילות היום.
אך צריך ראייה לזה.

מנין שצריך להזכיר את השם ע"מ לצאת יד"ח תפלה מה"ת.
ועמ"א סק"ו דנשי דידן אומרות מיד בבוקר סמוך לנטילה איזה בקשה ומדאורייתא די בזה. [ואם כי תמהו היכן הקדמת שבח וסיום בהודאה המוזכרים ברמב"ם, אך עכ"פ בפשטות אי"צ שם].
ואגב ד' הא"ע מרפסין איגרא.

הרעיון של הא"ע מצוי כמדומני כבר בפרמ"ג ובהגהות ברוך טעם. הדברים לכאו' מבוססים גם על תוס' בסוכה דף ג. מהזכרון. לא בדקתי כעת.

[מה שנכון נכון]

הדברים לכאו' מבוססים גם על תוס' בסוכה דף ג. מהזכרון. לא בדקתי כעת.

הא"ע אומר משהו אחר לגמרי, למרות שהוא מזכיר את התוס', עש"ה ודו"ק. ואגב זה בהל' תפלה.

[ש. ספראי]

יתכן. אני רק מזכרון. לא בדקתי בפנים.
הוא לא מזכיר שם בהערה (אולי בהשמטות?) שמצא הד' בפרמ"ג ובהגהות ברוך טעם?