נטילת ידים לכהנים לנשי"כ, ע"י לוי בעל מום
פורסם: ג' אוקטובר 13, 2020 1:54 am
עיינתי בפנים המקור בזוה"ק, שכתוב שיש לכהנים ליטול ידיהם לפני שמברכים ברכת כהנים, על ידי הלוי דוקא, הנה לשון הזוה"ק במילואו:
תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא, מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב וקדשת את הלוים הא אינון קדישין, וכתיב בהו בלוים (במדבר יח) וגם את אחיך מטה לוי וגו', שבט אביך כלל, מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא, ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא, ואמאי לוי, ויתקדש על ידא דכהנא אחרא תאנא כהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים, אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב וקדשת את הלוים, א"ר תנחום אף אקרי טהור דכתיב (שם ח) וטהרת אותם, ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה, ע"כ.
הנה מסיום דברי הזוה"ק, "תאנא כהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים, אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש", מבואר שהלוי צריך שיהיה שלים, בלי מום. אבל לא מצאתי בהפוסקים שיביאו פרט זה.
[ואגב, ביו"ט כשנטלתי ידי לדוכן, שמעתי הלוי ממלמל לעצמו, "יה"ר שיתקבל הרחיצה הזו בכל הכוונות שכיוונו הלויים בביהמ"ק ברחיצת ידי הכהנים"..., אמרתי לו, ידידי, מעולם לא היה דבר כזה בביהמ"ק!, הכהנים רחצו את ידיהם בעצמם ולא על ידי הלויים כלל!]
תאנא כהן דבעי לפרסא ידוי בעי דיתוסף קדושה על קדושה דיליה דבעי לקדשא ידוי על ידא דקדישא, מאן ידא דקדישא דא ליואה דבעי כהנא ליטול קדושה דמייא מידוי דכתיב וקדשת את הלוים הא אינון קדישין, וכתיב בהו בלוים (במדבר יח) וגם את אחיך מטה לוי וגו', שבט אביך כלל, מכאן דכל כהן דפריס ידוי בעי לאתקדשא ע"י דקדישא ליתוסף קדושה על קדושתיה ועל דא לא יטול קדושה דמייא מבר נש אחרא דלא הוי קדישא, ובצניעותא דספרא תאנא לוי דאתקדש כהנא על ידוי בעי הוא לאתקדשא בקדמיתא, ואמאי לוי, ויתקדש על ידא דכהנא אחרא תאנא כהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים, אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש דכתיב וקדשת את הלוים, א"ר תנחום אף אקרי טהור דכתיב (שם ח) וטהרת אותם, ובגין כך בעי לאוספא כהנא קדושה על קדושתיה, ע"כ.
הנה מסיום דברי הזוה"ק, "תאנא כהנא אחרא לא בעי דהא כהן דלא שלים לא בעי האי כהנא שלים לאתפגם על ידא דפגימא דלא שלים, אבל לוי דאיהו שלים ואתחזי לסלקא בדוכנא ולמפלח משכן זמנא הא שלים הוא והא אקרי קדוש", מבואר שהלוי צריך שיהיה שלים, בלי מום. אבל לא מצאתי בהפוסקים שיביאו פרט זה.
[ואגב, ביו"ט כשנטלתי ידי לדוכן, שמעתי הלוי ממלמל לעצמו, "יה"ר שיתקבל הרחיצה הזו בכל הכוונות שכיוונו הלויים בביהמ"ק ברחיצת ידי הכהנים"..., אמרתי לו, ידידי, מעולם לא היה דבר כזה בביהמ"ק!, הכהנים רחצו את ידיהם בעצמם ולא על ידי הלויים כלל!]