פורום אוצר החכמה

נתבקשתי להכניס (כל ההודעה איננה ממני, כאמור):

לפעמים רואים בגניזה איזה ספר, ויש עליו חותמת ישיבה/ בית כנסת פלוני, באיזה מקום בארץ...
עד כמה צריכים לחשוש לזה להשבת אבידה,
או שיותר מסתבר שהכל כשורה, ההם שמו בגניזה או הפקירו, מישהו לקח משם והגיע לגניזה במקום אחר?


חכם אחד ענה:

החשש הוא שמא מישהו שאל ספר מבית הכנסת (כדין או שלא כדין) ובמקום להחזירו הניחו בגניזה.

אחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן. ואם היינו רואים את הספר בידו היינו אומרים חזקה מה שתח"י אדם הוא שלו.

תלוי גם בספר אם הוא נדיר או סידור ישן וכדו'.


עניתי:

יישר כח!

מה שיש להסתפק בכל זאת, מה שכמדומה שבזמננו מרוב טירדות ובלבולים, מצוי שאנשים שאינם בעלי תכונות של סדר, עושים כאלו דברים בלי כוונה,
היו באיזה מקום, לקחו ושמו בטעות בכליהם
ואולי לא כלול לגמרי ב"אחזוקי ברשיעי", וצ"ע

יתכן גם שגניזה היא כעין זוטו של ים, היה הולך גם ככה לאבדון, וצ"ע

יש להסתפק באופן אחר, שאם מוצאים ספר יקר בגניזה אם אפשר לקחת אותו. הרי מתקן הגניזה שייך למישהו, ואולי קנה הספר כשהשליכו אותו לתוך המתקן.

פעמים שאדם שואל ספר ברשות ואח"כ שוכח, (ומסתמא יש ספריות שספריהם עשויים להשאיל ואין חזקה וכו')והוא או משפחתו זורקים אותו.

לפני כשנה בערך ראיתי ספר בגניזה 'רש"י כפשוטו' בפנים שם ומספר טלפון. התקשרתי.
הם לא ידעו להסביר איך הגיע הספר לשם. ולא רצו לגונזו אלא היו מעוניינים לקבלו בחזרה.
הם אמנם מעיר אחרת רחוקה אך יש להם מישהו שמגיע לעיר הסמוכה. בקשתי ממשהו שנוסע לשם והועבר אליו ואליהם. הם שמחו והודו על כך.

יכול להיות שהלכתית לא צריך לטרוח אינני יודע אבל זה לא מזיק לפנים משורת הדין לנסות קצת.

זה מזכיר את הדוין בגמרא ובפוסקים לגבי "מצא כלים באשפה", שלמעשה הדין הוא שיש כלים שיכול להיות שהגיעו בטעות לאשפה, ולגביהם "נוטל ומכריז", ורק כלים שסביר להניח שהונחו שם מדעת - "הרי אלו שלו".
ואינני רואה סיבה לחלק לגבי זה בין גניזה לבין - להבדיל - אשפה.

יפה מאוד ייש"כ!

עוד דבר, קרא שמאן דהו הביא ספרים חדשים לישיבה לא רשום כלום בפנים אלא מאי, מי שהביא את זה לא תיאם אם אף אחד ונכנס והניח ולא שם לב כנראה שהניח על הגניזה במקרה הזה ניכר שמדובר בספרים חדשים מאוד בשקית חדשה מאוד וקשה היה להניח שימצאו דרכם לגניזה וצריך לתת על זה את הדעת.

צריך לזכור שרוב-ככל הלכות השבת אבידה הן הלכות שתלויות בהיגיון הבריא, ולכן יש "היתר" להפעיל את הראש ולחשוב מה הסיבה שדבר פלוני מונח במקום פלוני...

כתב לי יהודי יקר בפרטי והדברים ריגשו וחיזקו אותי באופן אישי.
ואני רואה לנכון לפרסמם כאן(ברשותו)וז"ל: "בדידי הוה עובדא לאחרונה בימים שבין יוה"כ לסוכות התקשרו אלי שבערימה של גניזה שהוצאה משטיבל פלוני נמצאת גמ' גדולה מסכת וכו' של עוז והדר ומלאה דפי חידו"ת בכ"י, וע"ז מס' טל' שלי. התברר שזה מה שאבד ממני לפני ו' שנים בין כתלי ישיבה, הרחק מאוד מהשטיבל הזה ומאוד הצטערתי מהאבידה ונסעתי לקחתה מהגניזה. זכות השבת אבידה למתקשר.".