מצאתי מציאה נאה ברשב"א על האגדות ריש מסכת ע"ז:
מבט מפוכח מאד על החיים ומבט חדש על ישכר וזבולון עם חידוש גדול לדינא
"העמידה תורה שלימה שלנו עמודי האמת בראש ספר בראשית, מפני שהם יסודות שכל הדת והאמונה נבנים עליהם, וביאר לנו שהאל יתברך ברא בראשית שמים וארץ והיסודות כולם הארבעה, ושברא הנבראים בימים מחולקים ששה, לעקור מן הלבבות דעת מי שאמר שהעולם בכללו וגם פרטיו קדמון מחוייב, ואין במחוייב קדימות זמן לנבראים כולם זה על זה כלל, ולא קדמו הגלגלים למין היתושים.
וכן בצוואת אדם [שלא לאכול מעץ הדעת] וחטאו ביאר לנו שהוא יתברך משגיח בפרטים, רוצה בדבר ומונע היפוכו, ומעניש העובר אף בעולם הזה הגשמי.
ובמה שאירע לשני בני אדם ר"ל הבל וקין, ביאר לנו ג"כ ההשגחה והעונש והכפרה עם התשובה.
ומכלל כל זה נתבאר שהעסק בקיום מה שרצהו יתברך וחייבה חכמתו [היא התורה], ראוי ונאות ומחוייב, כי לולי שרצה הוא בקיומו לא בראו, כי לא תהו בראה.
ואמנם כל המתעסקים בחכמה ואף המתפלספים יודו שהמין האנושי החלק הנכבד שבנבראי העולם השפל, מפני שהוא בעל שכל, ובלבד אם יפעל בחלק השכל, וישתדל בכל חכמה. זולתי, שהם מסכימים על חכמה ואנו מסכימים על אחרת.
והוא שאנו נחייב ההישארות בהתעסק במצוות התורה שנצטוינו בה מפיו יתברך, ושייעד לנו החיים הנעימים והאריכות שאין לו תכלית בקיום מצוותיה, וההיפך על ביטולם, אם כן התכלית בבריאה העסק בה ובמצוותיה.
ואולם יצטרך הוא על כל פנים להשתדלות עסק העולם ויישובו, ועל כן מי שיתעסק בעניני העולם ויישובו לכוונה שיעסוק בתורה מי שמתעסק, נוטל שכר עמו, כי לולי זה - לא יעסוק זה, שצרכי אדם רבים יכלה האדם ימיו בהם אם יצטרך כל אחד להכין לעצמו.
והוא מה שגילו לנו רבותינו ז"ל ממה שכתוב שמח זבולון בצאתך וישכר באהלך, והוא מאמר בן (עזאי) [זומא] שאמר כשראה אוכלוסי ישראל, ברוך שברא כל אלו לשמשני".