פורום אוצר החכמה

האם היום כשאין ביהמ''ק ישנו הענין ד''שמחה יתירה'' דסוכות מדאורייתא גם בזמננו[מבלי קשר לענין דשב''ה דבזה יש דיונים שלמים אם זה השמחה יתירה שהתורה התכוונה,או מפני הענין דד' מינים ''ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים'' [ולפ''ז כתבו כמה פוסקים דטוב ליטלו בכותל המערבי שזהו לפני ה' אלוקיכם לכל הדעות]] דלפ''ז מה שאומרים היום זמן שמחתינו בסוכות הוא רק זכר למקדש?[דהרי בכל יו''ט ישנו הענין דשמחה],והאם מי שנוטל ד' מינים בכותל לפ''ז מקים מצוות שמחה יתירה דסוכות מדאורייתא מדכתיב ''ושמחתם לפני ה' אלוקיכם''?
אני מתכוון לפי ההלכה ולא לפי דרש וחסידות דענין''מחילת העוונות דיוה''כ '' וכדומה שמזה הספרים מלאים.

מהרמב"ם משמע שלא:
אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתרה, שנאמר "ושמחתם, לפני ה' אלוהיכם--שבעת ימים".

למה דוקא בחג הסוכות ישנה שמחה יתירה [לפי הרמב''ם] דוקא בבהמ''ק מה שאין בשאר החגים?

כנראה משום המצוה המיוחדת של ניסוך המים, שבכל השנה היו מנסכין רק יין ובסוכות גם מים. ומצוה זו שייכת רק במקדש.
ולכן נקראת "שמחת בית השאובה".
ויומתק בזה המשך לשון הרמב"ם שם: שהשמחה שישמח האדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שציוה בהם עבודה גדולה היא וכו'.

אבל לא לפי כולם השמחה יתירה דסוכות קשורה לשב''ה ולפיהם מה השמחה יתירה?
ולגבי הרמב''ם יש שיחה יפה של הרבי מיליובאוויטש לקו''ש חלק י''ז לפרשת אמור שלפיו שמחת בית השואבה לאו דוקא קשורה לניסוך המים עיי'ש ותרווה נחת.
ומה גם שהרמב''ם השמיט את כל סדר השאיבה וכו'.

מהו "שב"ה"?

האם השיחה הנ"ל תורגמה, והיכן ניתן לראות את השיחה הנ"ל ברשת?

ממה שעושים זכר לשמחת בית השואבה רואים שיש לזה השפעה על ימינו, ולכאורה הוא מאותה פרשה של זכר לנטילת לולב שבעה. וכידוע דבר הגר"א על ההקפות.

תלמיד-חכמים כתב:מהו "שב"ה"?

שמחת בית השואבה.

תלמיד-חכמים כתב:האם השיחה הנ"ל תורגמה, והיכן ניתן לראות את השיחה הנ"ל ברשת?

תרגומה זמין כאן (המקור היידי מצוי בה"ב).

מדוע לא נמנה א''כ במנין המצוות?

מדוע לא נלמד שמחה יתירה דסוכות משלוש שמחות שנאמרו בו ודוקא מו''שמחתם לפני ה' אלוקיכם'' והרי גם בשבועות נאמר ושמחת לפני ה' אלוקיך?

לבי במערב כתב:

תלמיד-חכמים כתב:מהו "שב"ה"?

שמחת בית השואבה.

תלמיד-חכמים כתב:האם השיחה הנ"ל תורגמה, והיכן ניתן לראות את השיחה הנ"ל ברשת?

תרגומה זמין כאן (המקור היידי מצוי בה"ב).

יישר כח!
בהערה 9 שם, לא הבנתי את ההוכחה מהרמב"ם בסהמ"צ שהשמחה היתרה בסוכות בכלי שיר אינה משום ניסוך המים, והרי אדרבה מהרמב"ם שם משמע שהיא היא, שכתב שם כלי שיר וכו' ואח"כ כתב שזו היא שמחת בית השאובה.

הוא מסביר שם ששמחת בית השואבה לא נקראה ע''ש ניסוך המים אלא שקשורה למקום בית השואבה איפה שמנסכים את המים .

כן, אבל את ההוכחה מסהמ"צ לא הבנתי.

שהרי כלל ולמד ענין זה ממצות 'ושמחת בחגך'.

היינו הזכיר שם שמנגנים בכלי שיר ומרקדים כשמחה בפני עצמה ללא קשר לניסוך המים אלא שמחה שקשורה [לחג] בפני עצמה [ מדאינו מפרט את כל סדר השאיבה ולא כותב שהשמחה היא משום כך] ומה שנקרא שמחת בית השואבה כתבתי בהודעה הקודמת ממה שכתוב בשיחה.

דבפשטות כל הר''עש'' והשמחה דשב''ה הייתה להוציא מליבם של צדוקים דלפ''ז למה עושים שמחה מיוחדת דוקא על מצוות ניסוך המים ולא בשאר מצוות .

שמחה יתרה היתה כפי שכתב הרמב"ם משום דבסוכות כתיב ושמחתם לפני השם אלוקיכם .

הטעם הוא משום דהוא חג האסיף ומודים להקב"ה על כל הטוב וזה גם טעם ד מינים עיין מו"נ בהרחבה,
וכן מבקשים על העתיד דבחג נידונין על המים !

מדרבנן שתיקנו ליטול לולב כל שבעה זכר למקדש אז לפי דעת האומרים שהשמחה יתירה דסוכות קשורה עם נטילת ד' המינים [להעיר מספר הפרדס לרש׳׳י ומעוד כמה מקומות] יהיה בזמננו גם שייך שמחה יתירה?

הגיג בנושא

עדיין לא מתרץ את השאלה.

איזו שאלה?

בס"ד
וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. (נחמי' פרק יח).

אוהב ציון כתב:בס"ד
וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד. (נחמי' פרק יח).

מאי קמ"ל?

הרמב׳׳ם מונה שמחה דסוכות כמצווה בפני עצמה במנין המצוות או שכוונתו לכל הרגלים [מסה׳׳מ שציטט מר]?

שאלתי הייתה מכיון שנטילת ד׳ מינים לפי כמה מהפרשנים[רש׳׳י אברבנאל ועוד] מתבטא שמחה היתירה דסוכות [שמצווה לשמוח בהם] האם לפ׳׳ז יהיה שמחה יתירה מדאורייתא גם בזמננו?

זאינץ כתב:הרמב׳׳ם מונה שמחה דסוכות כמצווה בפני עצמה במנין המצוות או שכוונתו לכל הרגלים [מסה׳׳מ שציטט מר]?

כך לשון־קדשו שם (ריש עשה נד):

שצונו לשמוח ברגלים, והוא אמרו יתעלה "ושמחת בחגך". והיא המצוה השלישית מן השלוש מצוות הנוהגות ברגל.

וכן מוכח מהמשך הדברים, דכוונתו לכל הרגלים.

אך מפרט שם גם הענין דשמחת בית השואבה?

זאינץ כתב:אך מפרט שם גם הענין דשמחת בית השואבה?

זאינץ כתב:לפ׳׳ז שאלתי כבר למעלה מדוע אינו נמנה במנין המצוות כמצווה בפני עצמה?

. . וכולל באמרו "ושמחת בחגך" מה שאמרו גם כן "שמח בכל מיני שמחה", וּמִזֶּה לאכול בשר בימים טובים, ולשתות יין, וללבוש בגדים חדשים, ולחלק פירות ומיני מתיקה לקטנים ונשים, ולשחוק בכלי ניגון ולרקוד במקדש לבד והיא שמחת בית השואבה - זה כולו נכנס תחת אמרו "ושמחת בחגך". ומה שיתחייב מהם יותר - שתיית היין לבד, כי הוא יותר מיוחד בשמחה.

וכבר העיר בזה (כאמור) כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, דעכצ"ל שלשיטתו ה"ז בכלל עשה ד'ושמחת בחגך', ולא משום מצות שמחה המיוחדת בניסוך המים לבדו.

ולפי שאר מוני המצוות[גם כאלו שסוברים שלא קשור לניסוך המים]?