פורום אוצר החכמה

במאסף 'ישורון' מ' תשע"ט, מדור 'שר וגדול' על הגר"ש דבילצקי; קונטרס 'לפני שמש', עמ' קפט, הובא הקטע הבא, שכתב הג"ר שריה זצ"ל:

קרה פעם בט' באב תשי"ב או תשי"ג, שהמנהיג (ראש המנין הג"ר ביינוש פינקל זצ"ל) איחר לבוא, והתפללו שמונה עשרה 15 דק' לפני הנץ החשבוני. אני אחראי לדברים האלה כי נכחתי שם ושלפתי את שעוני ברגע שנעמדו לשמונה עשרה.

ולא אבין; אם 'המנהיג' איחר, זו סיבה שהקדימו את עמידת לשמונה עשרה ב-15 דק' לפני הנץ החמה - יתכן דבר כזה?

הקטע בקונטרס הנ"ל עוסק בכך שהחזו"א לא דקדק לפי דקות ושניות בזמן הנץ. אבל מה פשר הדברים.
אולי כוונתו שהתחילו להתפלל ברוך שאמר 15 דקות לפני הנץ, ואחרו את הנץ החשבוני, שהוא היה הזמן הרגיל שקבע רבי ביינוש?

את הקטע הזה לא הכרתי, אבל העובדא ידועה היא ביותר.
כפי המסופר, רבי גדליה היה אחראי על הנץ, ויום אחד כשהוא לא היה, התפללו בעוד ליל, ותהום כל בני ברק...
החזו"א עצמו היה רגוע לגמרי, לשיטתו זי"ע [המפורשת בתשובות הרמב"ם] זמן התפילה בנץ הוא לכתחילה לפי האומד - וכדמוכח בגמרא שיומא חדא סמך גאולה לתפילה, ולא פסיק חוכא מפומיה כולי יומא, ומוכח דבשאר הימים לא הצליח לכוין לזמן זה.

את שני הסיפורים או הגירסאות לא אבין;
התפילה עד שמונה עשרה כל כך קצרה, עד כדי שאפשר לסטות ולהקדים ב-15 דק'? זה בלתי אפשרי!

ר' גדליה לא היה אחראי על המניין, מסופקני אם הוא בכלל התפלל שם. המטרה בסיפור עובדה זו, היא להוציא מליבם של המייחסים לחזו"א הקפדה על נץ חשבוני. החזו"א לא התעסק בכלל עם חישוב הנץ, ומי שקבע בפועל את רגע התפילה היה ר' בינייש פינקל, והוא שהנהיג להתפלל בנץ חשבוני. ולפיכך כשהוא לא נכח שם, המניין התנהל בלי שעון ובלי מכוון, וזו התוצאה שהתקבלה. אם מישהו מבקש להשוות את הנהגתו לשיטת החזו"א בזמן הנץ, זו השיטה.

השיטה ידועה וגם העדות חשובה, ולכן במקומות שההפרש בין הנראית למישורית היא זמן רב (11 דק') הגרח"ק אמר שקשה להיתלות על הנץ החשבוני כיסוד, משום שגם להחזו"א לא ברירא ליה.
שאלתי היתה על פרט מסוים שהוזכר; איך יתכן שהוקדם ב-15 דקות מהנץ החשבוני תפילת שמונה עשרה?

מעשה שהיה כך היה.

הייתי מסתפק להגיה: 15 דק' אחר הנץ החשבוני. (ואולי שיטפא דלישנא נכתב לפני תחת אחרי)
באופן אחר בלתי אפשרי לי לצייר מעשה כזה ובתאריך כזה. (וכי למה יקדימו כ"כ לבוא לבית הכנסת, ופשוט שהתפילה לא היתה במרוצה, וגם הגיוני שחיכו ל'מנהיג' מפני הנימוס והיושר).
נכון שמה שהעיד הגרש"ד זצוק"ל, שהיתה סטיה ניכרת ולא חשש לזה - זו העדות החשובה שבסיפור.

לענין כתב:את הקטע הזה לא הכרתי, אבל העובדא ידועה היא ביותר.
כפי המסופר, רבי גדליה היה אחראי על הנץ, ויום אחד כשהוא לא היה, התפללו בעוד ליל, ותהום כל בני ברק...
החזו"א עצמו היה רגוע לגמרי, לשיטתו זי"ע [המפורשת בתשובות הרמב"ם] זמן התפילה בנץ הוא לכתחילה לפי האומד - וכדמוכח בגמרא שיומא חדא סמך גאולה לתפילה, ולא פסיק חוכא מפומיה כולי יומא, ומוכח דבשאר הימים לא הצליח לכוין לזמן זה.

תשובת הרמב"ם הידועה בזה איירי לענ"ד בזמן שלא היה להם אפשרות לכוין. אבל לא בזה"ז.

ואולי קשור - כמה פעמים יצא לי שהתפללתי במנין ותיקין, ולפי השעון שלי יש עוד מס' דק' עד הנץ, והציבור "מזדרז" ועומד דקותיים (ולפעמים יותר) לפני הנץ. והסתפקתי מה עדיף לעשות, להתחיל ביחד עם הציבור, (ק"ש ביחד עם הציבור כמבואר במדרש ובפוס' המעלה בזה), או להמתין לזמן נץ?