פורום אוצר החכמה

יש דין ללמוד תורה באימה וביראה ברתת ובזיע, והסתפקתי מה הדין במי שנופש בשפת הים בבגד ים, או כל הדומה לזה במי שמרגיש צורך למנוחה, אך בכל זאת רוצה ללמוד ולא לבטל זמנו, האם מותר לו ללמוד כך.
עיקר הספק הוא כנראה האם דין זה ללמוד באימה וביראה הוא דין לכתחילה שמי שבא ללמוד יש לקבוע הלימוד שיהיה באימה וביראה, אבל אין זה אומר שאם הוא נמצא עכשיו במצב שאינו מתאים לתנאים אלו עליו לבטל ולא ללמוד, או דלמא יש איסור ללמוד שלא בתנאים אלו.
(ואולי יש להביא ראיה מחולה במיטתו שכמובן לא נאמר שעליו לבטל ולא ללמוד, אולם אינו ממש דומה לפי ששם הוא נמצא במצב זה באונס ועל כן י"ל שאינו מראה בזה חסרון אימה ויראה).
ואולי יש להביא ראיה מדברי השל"ה (מסכת שבועות פרק נר מצוה אות צד) דז"ל "נחזור לכבוד התורה. תנן בסוף סוטה (מט א), משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה. כי עד רבן גמליאל היו לומדים הכל בעמידה, אחר כך באה תשות לעולם והתחילו ללמוד מיושב. מכל מקום נראה שאיסור הוא ללמוד בסמיכה מוטה על צדו, רק ישב באימה וביראה, אם לא כשמהרהר תורה במטה בלילה, כשרוצה לישן." וכנראה טעמו כיון שעכשיו שוכב במיטתו כדי לישון אינו מחוייב שלא ללמוד באותו זמן וכצד הראשון שכתבתי למעלה.
אם מישהו יודע אם נמצא תשובה לספק זה בדברי הפוסקים אשמח מאד.

יש בזוה''ק פרשת נח דף עב.
הובא בשלחן ערוך הזהר ( דעת יוסף) חלק א דף פה.

על אחד מראה"י שליט"א סיפרו שעמד על שפת הים בלבוש חלקי ונו"נ בריתחא דאורייתא.
עבר שם אחד ושאל "ככה לומדים אצלכם?", "לא" השיב הר"י, "ככה מתרחצים בים".

לגופו של ענין זו שאלה חשובה מאד,
על האיזון בין מה שלימוד תורה זה עיסוק קדוש ונשגב מחד גיסא,
ועל היותו נוכח בכל רגע בחיים מאידך.

הלוואי שיימצא שביל הזהב.

יעוייו בשו"ת תורה לשמה (סי' שסז) שנשאל בזה"ל: "שאלה. אחד שהוא יושב ולומד גמרא או בספר אחד מספרי הקודש וטרח בישיבתו ורוצה לשכב על צידו או על גבו או על בטנו וללמוד אי שרי או"ד אין דרך ארץ ללמוד כך. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.

תשובה איתא בגמרא דזבחים דף ה' ע"א רמי ריש לקיש על מעוהי בי מדרשא ומקשה אם כשרים הם וכו' ע"ש, ופי' רש"י ז"ל שוכב על בטנו פניו כלפי קרקע ע"ש, ולכן גם זה שטרח בישיבה ועושה כן לנוח אה"נ דשרי, אך לא יתמיד הרבה בזה אלא מעט עד שינוח. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו".

וע"ע בדברי מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סי' תקמה) שכתב בזה"ל: "בגמרא (ברכות כ"ב א') איתא "והודעתם לבניך ולבני בניך וכתיב בתריה יום אשר עמדת לפני ד' אלקיך בחורב מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע", ומחמת כן נהגו הרבה יראים ללמוד בבגד עליון דוקא להרגיש בעצמו שעוסק בדברי קדושה וחייב ללמוד ביראה ובכבוד. וכ"כ בספר "פלא יועץ" ערך לבישה עי"ש.

"ונראה שאף שזהו כבוד למלך שעוסקים בדבריו כשלבושים בכבוד, אבל הכל תלוי במנהג המדינה, ובמקומות שחם מאד בקיץ כמו בארץ ישראל או באמריקא הרי אפילו בהיכל המלך אין לובשים כל היום בגד עליון, וכן אמר הגאון הצדיק רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל אחר שבא לארץ, שבחו"ל היה מקפיד ללמוד בבגד עליון דוקא, אבל לא כאן שמחמת החום קשה מאד ויכול להפריע הריכוז בלימוד, ועיין בספר זכרון יהודה (להר"י בן הרא"ש ז"ל) סי' כ"ו שכתב "וטוב הוא שלא לישב בלי כובע בשעת הלימוד למי שיוכל לסבול לפי שילמוד יותר באימה, ולפעמים מפני כובד החום אינו יכול לסבול". ועיין בספר "והגית בו" שהביא ראיה מזה לנדוננו שכאשר חם א"צ ללבוש מעיל העליון, אבל מדת חסידות איכא תמיד למי שיכול.

"ויש חסידים ואנשי מעשה המדקדקין ללמוד בבגד עליון, ואנחנו כתבנו עיקר הדין בתורה, אבל בתפלה ראוי להתפלל בבגד עליון. והנה יש מהמון העם שנוהגין להקל בזה היום בארץ ישראל, כיון שגם לשרים נכבדים לא מקפידים ללבוש בגד עליון, ולכן היום אין זה מחובת הכון לתפלה, מיהו נכון להחמיר עכ"פ לתפלה מי שיש לו ריח תורה וללבוש בגד עליון לכבוד הבורא ית"ש, אף אם מן הדין אין חיוב במקומו שגם בפני מלכים לא הולכים תמיד בזה וכמ"ש", עכ"ל.

ויש עוד להאריך בכ"ז, ועוד חזון למועד.

עושה חדשות כתב:על אחד מראה"י שליט"א סיפרו שעמד על שפת הים בלבוש חלקי ונו"נ בריתחא דאורייתא.
עבר שם אחד ושאל "ככה לומדים אצלכם?", "לא" השיב הר"י, "ככה מתרחצים בים".

הסיפור הזה‚ אני לא יודע עד כמה הוא אמיתי.
אבל הנקודה הוא שגם כשמתרחצים בים הוא עוסק בתורה ולא מתבטל ממנה והא גופא הוא הנידון הכא

דרש-משה כתב:יש דין ללמוד תורה באימה וביראה ברתת ובזיע, והסתפקתי מה הדין במי שנופש בשפת הים בבגד ים, או כל הדומה לזה במי שמרגיש צורך למנוחה, אך בכל זאת רוצה ללמוד ולא לבטל זמנו, האם מותר לו ללמוד כך.

הדין הוא ללמוד באימה ויראה רתת וזיע, לא אמרו בכבוד וכעומד לפי המלך. ביאור הדבר - לייחס אל דברי התורה באימה ויראה, לא כדבר הבא לאחר יד, או לחילופין בציניות ובלעג. בשו"ע אסר להתפלל כשזרועותיו מגולות, ובד"ת שרי כל עוד אין ליבו רואה את הערווה.
כשם שלמדו תנאי ואמוראי בבגדי עניים ובלא כיסוי יאות לעורו [כר' יהודה נדרים מט:], ורשב"י נתעטף בחול בעת לימודו, ולא לבש בגדיו כעומד לפני המלך. וכי 'והגית בו יומם ולילה' היינו שיהא יומם וליל כעומד לפני המלך, יעסוק עיסוקו כרגיל וראשו ועניינו בתוה"ק, [שוויתי ה' לנגדי תמיד היינו שלא ינהג זלזול בעצמו].
ודברי השל"ה ושא"ס שלא ילמד שוכב, היינו בכה"ג שאין לו צורך בכך, א"כ מוכיח שלימודו הוא 'דבר של מה בכך', ובא לאחר יד, והרי מוכיח שקלים ד"ת בעיניו. אך כשמוכרח להיות כך וכגון בבגדי ים או באונס וכנ"ל - לית דין בושש, ואדרבה, ניצול הזמן מקרי.
ברור דטוב הוא להדר המצווה, וכדין 'התנאה לפניו במצוות' דכל המצוות, ולכך עמדו לכבוד התורה בדורות הקדמונים, וכן הוא אף הביאור למנהג בבגדי עליונים, [אך זה נראה דהוא משום תוספת אורה וקדושה כדברי החת"ס [תורת משה לפסח, בשיר מעון], או משום להראות 'בן ישיבה', וכמנהג הליטאים טרום השואה], אך מדין מצוות ת"ת אפשר בכיסוי כל דהוא.
וכל מה שדנו בפוסקים - הגריש"א [שלהי דקייטא סי' ק'] והגרח"ק [דעת נוטה ח"א תשו' קפ"ו] (ועיין יבי"א ח"ו או"ח סי' ט"ו אות ז') - הוא ללמוד בגילוי הראש בים. ומוכחא דלימוד בבגדי ים שרי וכנ"ל.

ארשום לזכרון מה שסיפר לי ת"ח חשוב שליט"א, שהיה ר"מ שלי בישיבה קטנה, שלילה אחד בשעת קריאת שמע על המטה הוא נזכר שהתפלל ערבית קודם יציאת שלשה כוכבים, ונמצא שעכשיו הוא מקיים בקריאתו מצות עשה מן התורה.
מה עשה? קם כאריה ולביא, ולבש מעל הפיג'מה כובע וחליפה - כיאה וכיאות למצוה דאורייתא, וקרא קריאת שמע.
בהיותינו בחורים צעירים מאד התפעלנו מהסיפור הזה.
כשקצת גדלתי, התקוממתי על עצם התפיסה. אני חושב שהרבה הרבה יותר חשוב לקרוא ק"ש עם חולצה ומכנסים מאשר עם כובע וחליפה!
צ"ע בעיני הנהגת מורי ורבי, שהרי לכאורה קדושת בגדינו הישיבתיים, הינה נדבך נוסף מעל הביגוד האנושי ולא תמורתו.

מצד כבוד הקריאת-שמע וכו' - לפענ"ד הרבה יותר מכובד להיות עם פיג'מה בלבד, מאשר עם כובע וחליפה עליה.
והגע בנפשך, אם יבוא אדם חשוב לביתך באמצע הלילה - האם תלבש כובע וחליפה על הפיג'מה לפני שתפתח לו? יותר נראה לי להיפך, שאם אתה תהיה עם כובע וחליפה על הפיג'מה - תמהר להסיר אותם לפני שתפתח לו את הדלת...

לפענ"ד אין להשוות השוואה גמורה את כבוד התפילה/המצוה להתנהגות כלפי בו"ד. וכי אסור לאדם להתפלל עם חליפה מהאופנה הקודמת, נניח, אם לא יפגוש כך אדם חשוב?! ההתנהגות כלפי בו"ד מושפעת מהרבה גורמים פסיכולוגיים וחברתיים, ואין שום הכרח שיש להביא בחשבון את כל הגורמים האלה גם כשעומדים לפני הקב"ה.
לכן אינני רואה מקום לשלול לחלוטין לבישת חליפה וכובע ע"ג הפיג'מה. אף שביחס לבו"ד זה אכן יוצר מראה נלעג, הרי למעשה הוא לובש בגדים ומעליהם בגד עליון, ולא מצינו חובה להתפלל דווקא במכנסיים חלקים ולא מפוספסים. מובן שצריך להגדיר היטב היכן עובר הגבול, אבל עכ"פ, כאמור, ההשוואה לבו"ד אינה יכולה להיות השוואה גמורה.

אשרי יושבי ביתך כתב:יעוייו בשו"ת תורה לשמה (סי' שסז) שנשאל בזה"ל: "שאלה. אחד שהוא יושב ולומד גמרא או בספר אחד מספרי הקודש וטרח בישיבתו ורוצה לשכב על צידו או על גבו או על בטנו וללמוד אי שרי או"ד אין דרך ארץ ללמוד כך. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.

תשובה איתא בגמרא דזבחים דף ה' ע"א רמי ריש לקיש על מעוהי בי מדרשא ומקשה אם כשרים הם וכו' ע"ש, ופי' רש"י ז"ל שוכב על בטנו פניו כלפי קרקע ע"ש, ולכן גם זה שטרח בישיבה ועושה כן לנוח אה"נ דשרי, אך לא יתמיד הרבה בזה אלא מעט עד שינוח. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו".

וע"ע בדברי מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א ....

רבותינו הספרדים ובני עדות המזרח בדור הקודם, רבים היו (כפי שניתן לראות בתמונות) לומדים כשהם במיטה מטים על צידם וכד' או בישיבה מזרחית וכו'

מצינו היכון לגבי שמו"ע אך לא לענין תורה, כמבואר בשבת יא. וכן אמרו בשבת לג:
"והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו בחלא כולי יומא גרסי בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו"
בן הח"ח כתב שפעמים שאביו הוריד את החולצה כשלמד בביהמ"ד מפני החום.
ע"ע מגילה כד. לענין פוחח מה מותר ואסור בו.

יש תקוה כתב:

אשרי יושבי ביתך כתב:יעוייו בשו"ת תורה לשמה (סי' שסז) שנשאל בזה"ל: "שאלה. אחד שהוא יושב ולומד גמרא או בספר אחד מספרי הקודש וטרח בישיבתו ורוצה לשכב על צידו או על גבו או על בטנו וללמוד אי שרי או"ד אין דרך ארץ ללמוד כך. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.

תשובה איתא בגמרא דזבחים דף ה' ע"א רמי ריש לקיש על מעוהי בי מדרשא ומקשה אם כשרים הם וכו' ע"ש, ופי' רש"י ז"ל שוכב על בטנו פניו כלפי קרקע ע"ש, ולכן גם זה שטרח בישיבה ועושה כן לנוח אה"נ דשרי, אך לא יתמיד הרבה בזה אלא מעט עד שינוח. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו".

וע"ע בדברי מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א ....

רבותינו הספרדים ובני עדות המזרח בדור הקודם, רבים היו (כפי שניתן לראות בתמונות) לומדים כשהם במיטה מטים על צידם וכד' או בישיבה מזרחית וכו'

וכן נהג החזו"א כשתש כוחו, ונמשכו אחריו חסידיו.

יבנה כתב:וכן נהג החזו"א כשתש כוחו, ונמשכו אחריו חסידיו.

תלמידיו

לגבי הסיפור עם הכובע והחליפה עם הפיג'מה, כמדומה שהיה פעם אשכול על כל הגדר של כובע וחליפה, ואיני זוכר אם הוזכר פרט זה שם או לא:

הרבה כובעים (ולפעמים גם חליפות) מקומטים ומטונפים, באופן שהאדם המכבד עצמו לא יצא עם כובע כזה מהבית. אעפ"כ, הוא משאיר אותו בבית כדי להשתמש בו לברכת המזון וכיוצא בזה.

וכאן הבן שואל, האמנם מתאים הדבר. הקריבהו נא לפחתך... וכו' וכו'.

וכן יש להקשות על הנוהגים בדברים מסוימים ללבוש כובע בלי חליפה

הזכרתם לי סיפור ששמעתי מת"ח א׳ שהגר"ז גרז זצ"ל הספיד בישיבת סלבודקא (מסתמא את הגר"מ שולמן זצ"ל) ואחרי שעלה לארון הקודש הוא התחיל לסדר את השערות (כמדו׳ שאמר שגם את הבלורית) וזה הפריע לאותו ת"ח, עד שהוא שמע פעם מתלמידי הגר"ז שכשהוא נצרך לברך אשר יצר באמצע הלילה הוא מתלבש בבגדים וכו"ח ורק אז מברך, והוא נרגע...

ייש"כ על התגובות והמרא"מ, בפרט הראיה שהביא הרב יוצר אור ממה שנשאלו הגריש"א והגרח"ק. וכך אני בעצמי סברתי ונוהג למעשה, ולא העליתי את הספק אלא מפני שמישהו העיר לי על התנהגותי (והוא לחילופין יושב בטל כל הזמן הזה.. (ואפילו טען שראיה שלא נכון ללמוד כך הוא במה שלא תמצא חסידים שילמדו באופן זה, והם הרי יש להם הרגשה מה ס'פאס נישט..).)

שוב שמתי לב שלכאורה פשוט שכל השאלה הוא רק בלומד בקול, אבל בהרהור פשוט שמותר (וגם מצוה), שהרי כל הסוגיא בברכות הוא לגבי בעל קרי, ומבואר שם ובפוסקים שמותר לו להרהר בד"ת.

דרש-משה כתב:מישהו העיר לי על התנהגותי (והוא לחילופין יושב בטל כל הזמן הזה..

זה מזכיר את הסיפור הידוע על הרבי מליובאוויטש, שפעם הוא נתן צדקה בלילה (בהסתמך על חילוקים מסוימים ואכמ"ל), ומישהו העיר לו שבכתבי האריז"ל כתוב שלילה איננו הזמן הראוי לנתינת צדקה. וכשהרבי סיפר זאת לחמיו - האדמו"ר הריי"צ - הגיב שכנראה ההוא גם ביום איננו נותן צדקה...

מספרים על 1 מגדולי הגאונים שהיה פותח את דלת ביתו כשהוא בגופיה בלבד ,
פעם לבש עניבה על הגופיה ,שאלוהו מאי האי ? ענה שבכ"ז אולי פתאום יבוא מישהו חשוב לבקר וצריך לכבדו,

עוד גירסא מספרים בני הישיבות על ראש ישיבה שראה פעם בחור עם גופיה לומד רבי חיים ושותה קולה ושאלו האם כך לומדים רבי חיים ,ענה לו הבחור לא, כך שותים קולה .

עכ"פ למעשה ,יושב ליטוואק בחום של הקיץ על הספה לנוח עם גופיה ורואה ספר לידו ורוצה לפתחו ולעיין בו ,אם יצטרך לקום ולהתלבש לא ילמד ,עת לעשות לה' וילמד עם גופיה או עת לעשות לה' ולא ילמד עם גופיה ?

דרומי כתב:לגבי הסיפור עם הכובע והחליפה עם הפיג'מה, כמדומה שהיה פעם אשכול על כל הגדר של כובע וחליפה, ואיני זוכר אם הוזכר פרט זה שם או לא:

הרבה כובעים (ולפעמים גם חליפות) מקומטים ומטונפים, באופן שהאדם המכבד עצמו לא יצא עם כובע כזה מהבית. אעפ"כ, הוא משאיר אותו בבית כדי להשתמש בו לברכת המזון וכיוצא בזה.

וכאן הבן שואל, האמנם מתאים הדבר. הקריבהו נא לפחתך... וכו' וכו'.

בישיבה בה למדתי היה כובע אחד מרופט בחדר האוכל, שהיה עובר מבחור לבחור בברכת המזון.
פעמים רבות היה המראה נלעג. כובע קטן על ראש גדול וכדו'.
לי זה הפריע ואני ויתרתי על המנהג. מה גם שרק ירא שמים מחויב בזה, ולצערי עדיין אינני מגדיר עצמי ככזה.
למעשה הדוגמא הזו היא דוגמא מצוינת לתופעה רחבה בהרבה. דקדוקי הלכה שלא עולים בקנה אחד עם יסודות ההלכה.

מה כ"כ קשה להביא מראש כובע לשולחן בו אוכלים.
לא הבנתי את הרעיון שאינני מגדיר את עצמי כיר"ש אז אינני מחוייב. אדרבה, אם תנהג כך - תוגדר כירא שמים!

האם כוונתכם באומרכם שיר"ש מחויב בזה לדברי המשנ"ב סי' קפ"ב יעוי"ש שדבריו הם על ברכהמ"ז על כוס ואילו בבכרהמ"ז סתם אומר רק שנהגו שהעולם

דרש-משה כתב: . . אם מישהו יודע אם נמצא תשובה לספק זה בדברי הפוסקים אשמח מאד.

ראה 'אום אני חומה' (גרוס) ח"א, 'עדות משמיעות' סי' לו.

אפשר להורידו לכאן?

יוצר אור כתב:אפשר להורידו לכאן?

מצו"ב:

איש גבעות כתב:מה גם שרק ירא שמים מחויב בזה, ולצערי עדיין אינני מגדיר עצמי ככזה.

בשו"ע מצריך עיטוף לברהמ"ז

בעניין הכובע וחליפה לי נראה פשוט שהלובשים כובע בלבד בברכת המזון ותפילה וכן הלובשים כו"ח מרופטים ובזויים (שלא מחמת שאין להם)
בכלל נבל ברשות התורה הם. שהלא עוקרים את כל תוכן העמידה לפני המלך.

בעניין המעשים באותם ראשי ישיבות, שמעתי משם הרב מפוניבז' על דברי הגמ' דכנגד כל איסור יש דבר היתר, דעל איסור ביטול תורה יש כנגדו היתר של "לדבר בלימוד".
ולפי דרכנו למדנו, דוודאי אין זה חשיב צורה של לימוד תורה אבל גם השיח בטלה שלנו אמור להיות סביב לימוד וכן כל מעגלי החיים.
כך שלענ"ד אין כאן חיסרון של אימה ויראה ואדרבה מעלה שאופף כל עתותיו בשייכות עם דברי אלוקים חיים.

אבני גזית כתב:בשו"ע מצריך עיטוף לברהמ"ז

היכן? כמדומני שלא נזכר עיטוף לברהמ"ז בשו"ע (משא"כ בטור).
הב"ח כתב (סי' קפג ד"ה רב אשי), ד"כל ירא שמים יהא נזהר בשעת ברכה להתעטף במלבוש העליון וגם להשים הכובע על ראשו ולא יברך במצנפת קטנה ואע"פ שהוא מברך ביחיד יהא נוהג כך". והוב"ד במג"א (שם סק"ה), שו"ע אדה"ז (ס"ו), משנ"ב (ס"ק יא), ערוה"ש (ה"ד) וכה"ח (סק"ב).
[ולהעיר מ'התוועדויות' תשמ"ז ח"א ס"ע 66 ואילך].

לגבי כובע בלא חליפה - יש מקומות שנהגו להתהלך כך ברחובות-קריה.
ובמקומות כאלו - אכן אפשר לנהוג כך גם בתפילה ובברהמ"ז, עכ"פ בשעת הדחק.

מה הדין ללמוד תורה בים ללא כיפה?

עזריאל ברגר כתב:לגבי כובע בלא חליפה - יש מקומות שנהגו להתהלך כך ברחובות-קריה.
ובמקומות כאלו - אכן אפשר לנהוג כך גם בתפילה ובברהמ"ז, עכ"פ בשעת הדחק.

אכן.
אצל חסידי חב"ד נהוג לילך במגבעת ללא חליפה ושם ראוי הדבר להתעטף כך בברהמ"ז, לענ"ד, אף לכתחילה.
הדיון הוא היכן שאין נוהגים כך והיוצא כך לחוצות קריה, מוזר ייאמר לו.

איש גבעות כתב:

עזריאל ברגר כתב:לגבי כובע בלא חליפה - יש מקומות שנהגו להתהלך כך ברחובות-קריה.
ובמקומות כאלו - אכן אפשר לנהוג כך גם בתפילה ובברהמ"ז, עכ"פ בשעת הדחק.

אכן.
אצל חסידי חב"ד נהוג לילך במגבעת ללא חליפה ושם ראוי הדבר להתעטף כך בברהמ"ז, לענ"ד, אף לכתחילה.
הדיון הוא היכן שאין נוהגים כך והיוצא כך לחוצות קריה, מוזר ייאמר לו.

כתבתי "נהגו", כי גם בחב"ד כבר כמעט שאינני רואה שעושים כך.
ועכ"פ הדבר תלוי במנהג המקום והקהילה, ככל דיני ההכנה לתפילה.

מסתפינא מציטוט של אחד מגדולי ישראל זצ"ל שהיה אהוד על כלל הציבור ולכן לא אכתוב שמו, וכך אמר בעת דרשה לחנוכת הבית של ישיבה חסידית "ולא מעבר לים היא" אונזערע בוחרים גיין נישט אין ים און מלערענט דארט איין בלאט גמרא און איין בלאט מעריב" וכן המשיך ותקף מכתב מסויים.
כך שהעולה מכל זה שהוא מאוד מאוד זילזל בלימוד הזה ולדבריו אין ראוי ללמוד כך בכלל

ברוך00 כתב:מה הדין ללמוד תורה בים ללא כיפה?

באופן עקרוני המשנ"ב בסימן ב' ס"ק י"ב אוסר ללמוד ללא כיסוי הראש.
מהיכי תיתי שבים יהיה מותר?
אמנם מקורו של המשנ"ב שאף לימוד אסור בגילוי ראש, צ"ע, דבתרומת הדשן סימן י' שהוא בפשטות מקור האיסור כתב לאסור רק הזכרת שם שמים בראש מגולה, ומנין לאסור אף לימוד?

יוצר אור כתב:וכל מה שדנו בפוסקים - הגריש"א [שלהי דקייטא סי' ק'] והגרח"ק [דעת נוטה ח"א תשו' קפ"ו] (ועיין יבי"א ח"ו או"ח סי' ט"ו אות ז') - הוא ללמוד בגילוי הראש בים. ומוכחא דלימוד בבגדי ים שרי וכנ"ל.

כאן כבר הביא הרב יוצר אור שליט"א הנידון בלימוד תורה בים בגילוי הראש, יעויין במראי מקומות הנ"ל.

לבי במערב כתב:

אבני גזית כתב:בשו"ע מצריך עיטוף לברהמ"ז

היכן? כמדומני שלא נזכר עיטוף לברהמ"ז בשו"ע (משא"כ בטור).
הב"ח כתב (סי' קפג ד"ה רב אשי), ד"כל ירא שמים יהא נזהר בשעת ברכה להתעטף במלבוש העליון וגם להשים הכובע על ראשו ולא יברך במצנפת קטנה ואע"פ שהוא מברך ביחיד יהא נוהג כך". והוב"ד במג"א (שם סק"ה), שו"ע אדה"ז (ס"ו), משנ"ב (ס"ק יא), ערוה"ש (ה"ד) וכה"ח (סק"ב).
[ולהעיר מ'התוועדויות' תשמ"ז ח"א ס"ע 66 ואילך].

דברי הפוסקים שם הם לגבי כוס של ברכה.

ואפי' עיטוף זה לא נזכר בשו"ע (לפו"ר).

אהרן תאומים כתב:מסתפינא מציטוט של אחד מגדולי ישראל זצ"ל שהיה אהוד על כלל הציבור ולכן לא אכתוב שמו, וכך אמר בעת דרשה לחנוכת הבית של ישיבה חסידית "ולא מעבר לים היא" אונזערע בוחרים גיין נישט אין ים און מלערענט דארט איין בלאט גמרא און איין בלאט מעריב" וכן המשיך ותקף מכתב מסויים.
כך שהעולה מכל זה שהוא מאוד מאוד זילזל בלימוד הזה ולדבריו אין ראוי ללמוד כך בכלל

בלי להכנס לנישה המורכבת הזו, ישנה גישה כזו אצל (מקצת זעום מן ה)חסידים, שבכל פעם שעולה לדיון ענין חסו"מ, אז מיד קופצים עם ה'מנחה עם בגד ים' או עם זה שהשבת נראית כמו גל של פיצוחים ועיתונים (בעינינו חזינו לאחד המשפיעים שהשתתף בשבע ברכות ליטאית, וזה מה שהיה לו למכור בכל שיחתו המאלפת).
כנראה שזה נובע מתכונה מסויימת בנפש (אולי נחיתות. אחרת - מה הקשר להשמיץ? לא זכור לי שבחנוכת הבית של פוניבז' דברו על כך שאצלנו לא שרים בשבת כל הלילה על קוגלים כדי להפסיד בבוקר זמן תפילה). בכל מקרה, גדלנו. בשני המחנות כבר לא משתמשים היום בקלישאות האלו.
הזכרתי פעם שהתייעצתי בצעירותי עם שליח חב"ד בדוך פלן כיצד הוא ממליץ לי להכנס ללימודי החסידות. על אתר הוא הגיב, אין בעיה אני מסדר לך להכנס לתומכי תמימים, תראה שהשבת לא נגמרת בגרעינים שחורים. כמובן שזו היתה הפעם האחרונה שדברתי אתו. כמובן שאף אחד עם רמה לא היה מדבר כך.
כל זה כמובן במחילת אותו וגאון וצדיק, שאם היית מזכיר את שמו - לא הייתי מגיב מאומה.

לענין כתב:

אהרן תאומים כתב: וכן המשיך ותקף מכתב מסויים.

כל זה כמובן במחילת אותו וגאון וצדיק, שאם היית מזכיר את שמו - לא הייתי מגיב מאומה.

אני מבין שאתה יודע במי מדובר ואכן ציינתי שזה היה בגלל משהו מסויים, מה שבאתי את הדברים זה הרעיון העולה מהם שזו לא התנהגות ראויה, להזכירך אני תלמיד תשב"ר ואני לא חושב שכולם כולם לומדים או מתפללים עם בגד ים, ואני מכיר ויודע על רובם של חברי ברוב שנותיהם לא היו מתפללים כך אלא מיעוט וזה רק בגיל מסויים, ומזה עצמו יש ללמוד שזה לא התנהגות מומלצת