פורום אוצר החכמה

סימן שמ סעיף ד
יש ליזהר שלא לכתוב באצבעו במשקין על השלחן או באפר. אבל מותר לרשום באויר כמין אותיות (תרומת הדשן סי' ס"ג).
משנה ברורה ס"ק כ
ואם רשם כמין אותיות בדברים הקרושין, כגון בדם וחלב שנקרש, משמע בתוספתא דחייב.
שער הציון ס"ק לב
לפי מה שבארה בספר חסדי דוד, וכן מוכח שם מהגהות הגר"א.
תוספתא
כתב בקליפי אגוזים בקליפי רימונים בדם הקרוש בחלב הקרוש על עלה זית ועל עלה חרוב ועל עלה דלעת ועל כל דבר שהוא של קיימא חייב.
חסדי דוד
ובדם ובחלב הקרוש דקתני היינו שכותב עליהן, וקמ"ל דהיינו על דבר של קיימא אע"ג דעבידי דנימוחים ע"י האור.
ביאור הלכה
וכן מה דבעינן שיכתוב על דבר המתקיים איתא בתוספתא דאם כתב על העלין של זית וחרוב ודלעת או שכתב בדם הקרוש וחלב הקרוש [והיינו ע"י שריטה מדלא קאמר על דם הקרוש וכדמסיים על עלה זית ע"ש]חייב.

צ"ב בדבריו - שבמ"ב כתב שכתיבה בדם וחלב קרושים - הכוונה שכתב עליהם וכפי שהביא בשעה"צ בשם חסדי דוד.
ובבה"ל כתב שהכוונה בתוספתא שכתב בהם, מכך שהתוספתא לא כתבה על דם הקרוש כפי שכתבה על עלה של זית.

כוונת החסדי דוד לאפוקי שאין זה מלאכת צובע אלא כותב, ולא לאפוקי עליהם ולא בהם, וכדכ' בביה"ל, [ואף המשנ"ב כתב רשם בדברים הקרושין. כנ"ל.

המשנ"ב בא לאפוקי משיטת השועה"ר והפמ"ג שם שכתבו שהחורט בשומן או חמאה וכדו' פטור, אך המשנ"ב ס"ל שהחורט בדברים אלו חייב דהוי דבר המתקיים, וזוהי כוונתו. ועי' עוד במה שכתב בביה"ל בס"ה שדין זה תלוי בגירסאות התוספתא, עי"ש.