פורום אוצר החכמה

שאלת תם: מה האיסור בכיבוי חשמל בשבת?
את"ל שסגירת מעגל היא בונה - אה"נ שפתיחתו היא סותר.
אבל לשיטת רבים מהפוסקים שלא קיבלו את איסור "בונה" - איזה איסור יכול להיות בכיבוי?
והנה בכיבוי נורת-להט וכיו"ב - יש מקום לדמותה ל"מכבה גחלת של מתכת" שאסור מדרבנן, אך גם בזה יש לדון: האם האיסור דרבנן בכיבוי גחלת של מתכת הוא דווקא בכיבוי במים וכיו"ב, או שאסרו אף להוציא את הברזל מן האש כדי שהוא יפסיק להתחמם?
ועכ"פ בשאר כיבויים, כגון כיבוי מאוורר - איזה סרך מלאכה יש בזה?

ומסתמא כבר הילכו בשאלה זו נמושות לרוב, ואשמח למ"מ בסוגיא זו.

(כמובן השאלה נשאלה מתוך ההנחה שאין פסיק-רישיה של ניצוצות-האסורים, ואכמ"ל, או עכ"פ היה ראוי להתיר לכבות ע"י גוי, שהרי מותר לומר לגוי לעשות דבר שיש בו פסיק-רישיה של מלאכה)

לגבי נורה לכאורה היה נראה כדבריך שאין איסור להוציא המתכת מהאש אבל במחשבה שניה נראה שיתכן אפילו שיש בזה איסור תורה. כי לכאורה כיון שמשום מסעיר מחייבים לי' הרי במבעיר מצינו שהמסתפק מן השמן חייב משום מכבה והיינו שמלאכת מכבה זה באופן שמפסיק את ההבערה וא"כ אסור להוציא גם מן האש וכ"ש להפסיק את זרם החשמל שממש מסתפק מן השמן.

ואף דלגבי כיבוי גמור במים לא הוי דרך כיבוי ואינו אלא מדרבנן מכל מקום כיבוי כזה של הפסקת הזרם והוצאה מן האש אולי הוי כיבוי גמור (כמובן באופן שהוא מתקן).

וגבי שאר כלים 'שכל השאלה רק על חשמל, אכן כתבו מחברי זמנינו שמן הדין אין איסור גמור לנתק מהחשמל אבל מה אעשה שכבר קיבלו עליהם לאסור כדאורייתא

אגב, אם כבר מדברים מנורה, אלו הפוסקים שנקטו בפשיטות שיש בזה משום גחלת של מתכת מהיכי תיתי פשוט להם כל כך שאש הנולד מזרם חשמל הוי אש שחייבים עליו אולי הוי כמו חמה או תולדות חמה (אם נסבור שאש הנדלק ע״י זכוכית מהשמש דינו כתולדות חמה ולא אש ממש)

סברות יפות. מעניין אם עמדו עליהן הפוסקים.

כמדומני שהפוסקים הקילו יותר בלכבות חשמל בשבת מלהדליק חשמל בשבת. יבאו המצויינים ויציינו לנו...