פורום אוצר החכמה

בכל הלכות ברכת כהנים מצינו הלשון, שהכהנים עולים לדוכן, וכו'.

האם באמת יש מקור וענין שיהיה "דוכן" לכהנים? ומאי טעמא.

למעשה בבתי כנסיות בנויים בבנין, נוהגים לבנות לפני ארון הקודש כעין דוכן עם מדרגות עליו הכהנים עומדים, אך בבתי כנסיות שבקראוונים לא מצוי, אלא עומדים על הקרקע (ולכל היותר על שטיח, לבל יתלכלכו רגליהם).

נידון ארוך. ראה שו"ת חקקי לב ח"א או"ח סי' ד.

רדב"ז סימן רל"ז
שאלת ממני אודיעך דעתי בב"ה שאין שם אלא כהן א' והוא ש"צ אם יעקור רגליו ויעלה לדוכן או אם יעמוד במקומו לפני התיבה ויברך:
תשובה צריך לעלות לדוכן אלא שעוקר רגליו מעט בעבודה וישלים ברכת העבודה ועולה וכן כתבו הפוסקים: וכתוב בהגהה ועומד אחר תחתיו להקרותו ולומר שים שלום וצריך שזה שעמד שיכוין לבו לכל התפלה עם ש"צ ולא שח בשעה שהיה ש"צ מתפלל ע"כ. ואני ק"ל וכי עלייה לדוכן מעכב ברכת כהנים והלא בכל מקום שיהיה יכול לברך ובתנאי שיהיו כל העם לפניו משום דעם שאחורי הכהנים אינם בכלל הברכה והלא מוטב הוא שלא יעקור את רגליו ויעמוד במקומו ויברך והעם יחזרו כולם לפניו.
וע"ע יחו"ד ח"ב סימן י"ג.

דרופתקי דאורייתא כתב:נידון ארוך. ראה שו"ת חקקי לב ח"א או"ח סי' ד.

יישר כחך.
תוכל להעלות לי צילום? (באוצר לא ראיתי החקקי לב).
תשא ברכה מאת ה'.

שו"ת יחוה דעת חלק ב סימן יג
והנה הדבר ברור שאין עצם העליה לדוכן חובה כלל, רק למצוה מן המובחר, וכמ"ש בשו"ת הרדב"ז ח"א (סימן רלז), בדין שליח צבור כהן, ואין שם כהן אלא הוא, שהיותר נכון שיעמוד במקומו לפני התיבה ויחזרו כל העם לפניו כדי שיהיו בכלל הברכה, ולא יעקור רגליו באמצע תפלתו לעלות לדוכן, כי אין העליה לדוכן מעכבת כלל. שאם לא תאמר כן, אם יתפללו במקום שאין שם היכל ולא דוכן, האם נאמר שיהיו הכהנים פטורים מברכת כהנים? אלא ודאי שאין הדוכן מעכב. ע"כ. גם בשו"ת לשון לימודים (סימן נו) כתב, מצאתי כתוב להגאון המובהק רבי משה חיון, שאף שבכמה מקומות בגמרא ובפוסקים הזכירו לשון עליה לדוכן, מעשים בכל יום כשמתפללים במקום שאין דוכן, והכהנים עומדים בשוה עם העם שנושאים כפיהם בברכת כהנים, ואין דובר אליהם דבר, וגם יש שם חכמים שלמים וכן רבים ואין פוצה פה ומצפצף. ואפשר שעל שם שבמקדש היה הדוכן מקום גבוה, תפסו לשון זה. ומכל מקום למצוה מן המובחר צריך שיעמדו על מקום גבוה לכבוד השכינה השורה על ידיהם, כמו שהיה במקדש, כמו ששנינו במסכת תמיד (פרק ז משנה ב). עכת"ד. (ועיין בחגיגה (טז ע"א) ובתוספות שם בד"ה בכהנים, שהטעם שאסור להסתכל בכהנים בשעת נשיאת כפים אינו משום השכינה ששורה על ידיהם, שטעם זה שייך רק בזמן שהיה בית המקדש קיים, שאז היתה השכינה שורה על ידיהם, מה שאין כן בזמן הזה הטעם הוא רק משום היסח הדעת. ע"ש. ולפי זה יש לומר שגם לענין דוכן אין להקפיד על כך. ועיין בזוהר הקדוש פרשת נשא (דף קמז סע"א). ודו"ק). וכן העלה הגאון רבי חיים פלאג'י בשו"ת חקקי לב (חלק או"ח סימן ד), שאין ההיכל והדוכן מעכבים, והוכיח כן ממתני' דמגילה (כג:) שאין נשיאת כפים בפחות מעשרה, ולא קתני שאין נשיאת כפים אלא כשיש היכל ודוכן. ע"ש. ויש לדחות. ועיין עוד בספר לב חיים (חלק ב' סימן טז, וחלק ג' סימן צט). ע"ש. והגאון רבי יהודה עייאש בשו"ת בית יהודה חלק א' (במנהגים, דף קט ע"ד, אות סד) כתב, שאין נשיאות כפים בלא ספר תורה, ושלא כהרה"ג ר' דוד הכהן נר"ו, שעשה נשיאות כפים בלא דוכן ובלא היכל, דליתא. ע"כ. ונראה דסבירא ליה שהדוכן מעכב. ואינו מוכרח. והעיקר כדברי האחרונים הנ"ל להקל. וכן המנהג. וכן כתב להקל הגאון מבוטשאטש באשל אברהם (סימן קכח). ועיין עוד בספר שלמי צבור (דף קמו ע"א). ובספר פתח הדביר (סימן קכח סק"ה). ובספר בן איש חי (פרשת תצוה אות ה' ואות יח). ועיין בכף החיים (סימן קכח ס"ק קכ), וי"ל ע"ד. ועיין עוד בשו"ת ויצבור יוסף (סימן נו אות ט). ובשו"ת ים הגדול (סימן ו). ואכמ"ל.

יישר כח גדול.
בדברי הרדב"ז המובאים כאן, עדיין יש לשאול - דאמנם אינו מעכב, אך האם יש ענין לכתחילה לבנות ביהכ"נ עם דוכן? ומאי טעמא (לצורך הברכה הוא?)

הנה כעת הראוני שהמקור הקדום לדוכן הוא בתרגום יונתן בן עוזיאל בפ' נשא, שכתב כן בתוך לשונו.

ובלבוש (סי' קל ס"א) כתב שדוכן זה איצטבא, בלשון ישמעאל. ובפי' הרד"א על הרמב"ם (בפי"ד מהל' נשיא"כ) כתב שדוכן זה כמו בימה, כעין הבימה שעולין לתורה, כדי שישמעו כולם הברכה. ובפרמ"ג כתב (סי' קל) ועכשיו עולין על המעלות שלפני ארון הקודש.

וע"ע באשל אברהם (סי' קכח ס"ח) כתב שאין שיעור לדוכן, ואפי' אם פחות מג' טפחים נחשב, וכל שיש עליה מסויימת סגי. ובס' פתח הדביר (סי' קכח סק"ה) כתב שלשון השו"ע דוכן לאו דווקא, ולישנא דתלמודא נקט. ודיבר בהווה, שכן הדרך שנושאין כפיים לפני ההיכל, אבל אם רוצין לישא כפיים ודאי שאין קפידא בדבר גם אם אין דוכן.

ובבן איש חי (פ' תצווה, אות ה ויח) כתב שצריך דוכן דווקא, ואלו שלא עושין איצטבא - והמתרשל שלא לעלות אלא עומד בקרקע, הוא משנה מדברי חז"ל.

ובס' מאיר עוז (סי' קכח ס"י) כתב שמרן הגר"ח קניבסקי שליט"א הסכים שלא מוכרח שדוכן זה דווקא מקום גבוה, אלא כל המקום המיוחד לכהנים לעמוד שם - נקרא דוכן. (עי' כלים פ"ז מ"ב ובר"ש שם, שדוכן זה לשון של מקום מיוחד).

תבורך מן שמיא!

מקובל בעולם להניח שטיחון או שום דבר תחת רגלי הכהנים
וגמד' שאינו כלום, אלא (בשביל לקיים את ההידור של "דוכן") בעינן מקום ניכר בגובה, וסגי בשרפרף אבל לא בשטיחון.

גם זו לטובה כתב:מקובל בעולם להניח שטיחון או שום דבר תחת רגלי הכהנים
וגמד' שאינו כלום, אלא (בשביל לקיים את ההידור של "דוכן") בעינן מקום ניכר בגובה, וסגי בשרפרף אבל לא בשטיחון.

לדברי הגרח"ק שהובאו לעיל שלא צריך מקום גבוה אלא מיוחד לכאורה מהני, אמנם למקורות אחרים שהובאו לעיל צריך מקום גבוה.