מעיינות המת - טמאים?

[מאיר בן אבי]

האם יש למת טומאת מעיינות כמו הזב שמעיינותיו טמאים מדאורייתא? כגון רוקו ומי רגליו וכו'?

[בן סופרים]

פשוט בכל מקום כי מעיינות הזב רוקו ושכבת זרעו וכו' התייחדו לזב וחביריו, אולם זה רק לענין היותם אב הטומאה כמשכבו, אך להיותם בגדר טומאת משקים [ראשון לטומאה] הנטמאים שלא לרצון מבואר ברמב"ם דהם טמאים בשאר הטמאים, מלבד חלב האשה ודם מגפתו דרק לזב וחביריו שם משקים עלייהו. ועין חולין פב:

[ביקורת תהיה]

האם יש למת טומאת מעיינות?

תניתוה בפרק כיסוי הדם:

כָּל מַשְׁקֵה הַמֵּת טְהוֹרִין חוּץ מִדָּמוֹ וכולא סוגיא עד מֵת דִּבְדִילִי אֱנָשֵׁי מִנֵּהּ לָא גְזַרוּ בֵּהּ רַבָּנָן.

[מאיר בן אבי]

שמא כל מה שנאמר בגמ' חולין - שלא נעלמה ממני, לא נאמר אלא בדמעת אינו וחלב אשה - כפירוש רש"י שם, שאינם משקים מדאורייתא ואינם נעשים אב הטומאה לעולם, אולם שמא רוקו ומי רגליו וכו' שהם משקין מדאורייתא ונעשים אב הטומאה, מטמאים גם מת? מנין לנו שלא?

[אלה הדברים]

איתא באדרת אליהו (חקת יט יא): עוד מרבה לכל נפש אדם, לפי שכל מעיינות המת הוא טמא וכו'. (אמנם במהדורה אחרת לא מצאתי כן).

[בן סופרים]

שמא כל מה שנאמר בגמ' חולין - שלא נעלמה ממני, לא נאמר אלא בדמעת אינו וחלב אשה - כפירוש רש"י שם, שאינם משקים מדאורייתא ואינם נעשים אב הטומאה לעולם, אולם שמא רוקו ומי רגליו וכו' שהם משקין מדאורייתא ונעשים אב הטומאה, מטמאים גם מת? מנין לנו שלא?

לשון הרמב"ם פ"א ט"ו ואחז זב וא' נדה ויולדת כ"א מהם רוקו ומימי רגליו, אב הטומאה כזב, כמו כן הראשונים תוס' בנדה ועוד דנו רק במצורע או בבועל נדה אם יש לו מעיינות, אך לא חשבו לרגע ללמוד דרשות חז"ל נדה נו מכי ירוק הזב וכל דבר המתעגל ויוצא מזב לכל התורה כולה וכל כי האי פשוט ואין צריך לפנים. ואמנם יעוין רש"י בכריתות טו דחלב טמא מת טמא והתבטאו תוס' בקושיתם שהרי לטמא מת אין מעיינות.

[מיללער]

שמא כל מה שנאמר בגמ' חולין - שלא נעלמה ממני, לא נאמר אלא בדמעת אינו וחלב אשה - כפירוש רש"י שם, שאינם משקים מדאורייתא ואינם נעשים אב הטומאה לעולם, אולם שמא רוקו ומי רגליו וכו' שהם משקין מדאורייתא ונעשים אב הטומאה, מטמאים גם מת? מנין לנו שלא?

לשון הרמב"ם פ"א ט"ו ואחז זב וא' נדה ויולדת כ"א מהם רוקו ומימי רגליו, אב הטומאה כזב, כמו כן הראשונים תוס' בנדה ועוד דנו רק במצורע או בבועל נדה אם יש לו מעיינות, אך לא חשבו לרגע ללמוד דרשות חז"ל נדה נו מכי ירוק הזב וכל דבר המתעגל ויוצא מזב לכל התורה כולה וכל כי האי פשוט ואין צריך לפנים. ואמנם יעוין רש"י בכריתות טו דחלב טמא מת טמא והתבטאו תוס' בקושיתם שהרי לטמא מת אין מעיינות.

אפשר מראה מקום מדויק?

[במסתרים]

מראה מקום

יג. תוס' ד"ה אמר רבא

[מיללער]

האם יש למת טומאת מעיינות כמו הזב שמעיינותיו טמאים מדאורייתא? כגון רוקו ומי רגליו וכו'?

לכאורה יש להביא ראיה מדברי הגמרא נזיר נא: בעי רב הונא בר מנוח כיחו וניעו (של מת) מהו (לעשות גלגלים למת) - ומשמע שהניע אין עליה טומאת מת - משא"כ בנדה אף הניע הוא בכלל רוק כמו דאיתא במשנה (נדה נד:) אבל הזוב והניע והרוק וכו' מטמאין - ופירש"י שם שהניע הוא ממעיינות הזב ואב הטומאה.

[מיללער]

מראה מקום

יג. תוס' ד"ה אמר רבא

תודה רבה

המתעקש יכול לתרץ שהתוס' מיירי מטמא מת - שאלת פותח האשכול הוא על המת בעצמו אם מעיינותיו טמאות (הגם שאין לי סברא לחלק ביניהם)

השאלה הןא אם לרש"י שם בכריתות יש מעיינות לטמא מת וכש"כ למת, וכדמשמע קצת בפי' לחולין פז: (נזכר לעיל) שפי' משקה המת כגון דמעת העין וחלב האשה, ומשמע דמעיינותיו אכן טמאים וצ"ע.

[רב טקסט]

משנה סוף נדה האשה שמתה ויצא ממנה רביעית דם מטמאה משום כתם ומטמאה באהל ר"י אומר אינה מטמאה משם כתם מפני שנעקר משמתה.
טומאת כתם נוגע לטמא בכל שהוא. ומשמע להדיא דלר' יהודה בעי' רביעית ולא מטמא משום משקה בכעדשה