פורום אוצר החכמה

נידון מענין, בין הגר"ח גרינמן זצ"ל להגר"ח קניבסקי שליט"א.

אולי תוכלו למצוא מקורות לכאן ולכאן בנידון זה.

גם במקום שלא היה תקנת משה רבינו כגון מנחה בשבת פשוט שיוציאו ויקראו מה שיכולים, ואף שאין פוחתין מג' קרואים מ"מ לא לקרוא כלל ודאי אסור, וכל מאי דאפשר עבדינן.

על קריה"ת בתענית (וצ"ע אם יש בה תקנת משה) כ' הרעק"א (תנינא א) "דכיון דאין מקיימים תיקון חז"ל לקרוא ג' לא עשו ולא כלום", עי"ש, ויל"פ.

דבר דומה ראיתי כעת בשו"ת חוט השני סי' סב ובמקור חיים סי' קמ (שניהם לבעל החו"י) שאם קרא רק פסוק אחד כבר חלה ברכתו, ול"ה כנפלו תורמוסים מידו, כיון דמשה רבינו לא תיקן רק תלתא פסוקי לתלתא גברי, עי"ש. וגם בזה יל"פ.

וז"ל החו"ב -
מתני' הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים, נראה דאם א"א לקרוא אלא שני פסוקים, מוטב שלא יקראו כלל, ואע"ג דתקנת מרע"ה אפשר שהיתה תלתא גברי תלתא פסוקי כדאמר ב"ק פ"ב א', מ"מ כשתיקנו שלא לפחות מג"פ תיקנו כן לעיכובא, וכן משמע ממה שהחמירו כ"כ משום גזירת הנכנסין והיוצאין, אבל בהא דאין פוחתין מג' קרואים, נראה דאם א"א לקרוא אלא אחד כגון שהשעה דחוקה וכיו"ב, דקורין אחד, דעי"ז מיקיימא תקנת מרע"ה מיהא, ותקנת שלשה היא להוסיף, ואין לפחות כ"ז שאפשר.

כדברי הרעק"א הנ"ל נמצא גם בברכ"י סי' תרפה, ז"ל "היכן מצינו שיקרא חד גברא" וכו' עי"ש.

בביאוה"ל סי' קמג ד"ה ויצאו, מבואר לכאו' דלא הוי ברכה לבטלה, (אמנם צ"ע באשכול שם בפנים).

במשנ"ב שם סקט"ז גם מבואר לכאו' דאין חשש בכך שאין ג' קרואים בס"ת הכשר.

ועצ"ע.

-

ואעתיק מש"כ לי אחד החכמים דפה בהודעות פרטיות:

- - אפשר לכתוב בעברית יותר מפורש מ"אין פוחתין מהן"?
ולמה לא נסתפק במי שקרא פחות מי' פסוקים? גם זו תקנה נפרדת ונוספת של עזרא.
וראה קלז, ד.

- - חוץ מזה, משה תקן ברכות התורה? כל הברכות הן תקנת אנכה"ג, א"כ גם לדידיה אפשר לקיים תקנת משה בלי ברכות. ואם באת לברך - קיים כתקנת אנכה"ג בשלמות. (ויל"פ לסוברים שברכה"ת בקה"ת בצבור היא מה"ת וכו' וכו').
וגם אי"צ ס"ת בשביל תקנת משה, לכה"פ אם תורה מגילה ניתנה ניתנה.

- - המקו"ח כנר' סובר שמכיון שבקה"ת יש קיום ב' תקנות, סגי לענין שחלה הברכה בקיום תקנה א', אך לא שלדידיה יש היתר לקיים לכתחילה רק תקנה אחת. ובעצמו ציין לשו"ע שציינתי לעיל.
וכבר דנו רבות הפוסקים בכה"ג דאם התחיל במצוה אף שלא גמרה מיקרי שחלה הברכה, אף שלא יצא עדיין יד"ח. למשל בתקיעות ובעטיפת ציצית ועוד.
מ"מ לדידי כשכתוב "אין פוחתין" לא מתחיל שום ספק (בלי ראיה מוכרחת, רק ע"י פלפול הגודל ובשפת ה'נראה'). לא זה לא! לא?

עושה חדשות כתב:

א' החכמים דפה (בהודעה פרטית) כתב:וגם אי"צ ס"ת בשביל תקנת משה, לכה"פ אם תורה מגילה ניתנה ניתנה.

ובפרט לשי' 'רבנו משה' ז"ל (שו"ת פאה"ד סי' ט).

מענין לענין, באותו הענין - שאלה שנתגלגלה לפתחי:

מעשה, ונתקבצו עשרה מישראל בצהרי יום הש"ק דפ' זכור, ועדיין לא שמעו קרה"ת דשחרית (וכ"ש דמנחה...) ובכללה פ' זכור.
ולא הי' הזמן מספיק להם לקרות כל הפרשה ולהפטיר ההפטרה.

יורנו המורה, ושכמ"ה.

עיינתי בסי' תרפה ובנו"כ, עד לפסק"ת. לפו"ר, הוראה ברורה 'למעשה' ל"מ.

יש"כ על המ"מ.
אכן הרעק"א הברכ"י כנראה דנקטו דהוי ברכה לבטלה. אך בדין ס"ת שנמצא בו טעות כנראה שהרבה פוסקים לא חששו לסברא זו.
ומה שהובא מספר האשכול הוא מהמזוייף.

עושה חדשות כתב:
ואעתיק מש"כ לי אחד החכמים דפה בהודעות פרטיות:

- - אפשר לכתוב בעברית יותר מפורש מ"אין פוחתין מהן"?
... מ"מ לדידי כשכתוב "אין פוחתין" לא מתחיל שום ספק (בלי ראיה מוכרחת, רק ע"י פלפול הגודל ובשפת ה'נראה'). לא זה לא! לא?

לא כל קשקוש צריך להעתיק. פשוט שלשון אין פוחתין היינו שחייב שלא לפחות, ועוד יותר חייב שלא לבטל לגמרי. וכהנה רבות.

משנה מסכת פאה פרק א
אין פוחתין לפאה מששים

משנה מסכת פאה פרק ח
אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חטים וקב שעורים

משנה מסכת פאה פרק ח
אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע

משנה מסכת שקלים פרק ה
אין פוחתין משלשה גזברין ומשבעה אמרכלין ואין עושין שררה על הציבור בממון פחות משנים

משנה מסכת ראש השנה פרק ד
אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות

אפיקי מגינים סו"ס קמג

מהר"ם שיק או"ח סי' סא

ע"ע במצולם כאן - viewtopic.php?p=625257#p625257

וע"ע כאן עמ' עב ואילך viewtopic.php?f=17&t=54242#p678757