עמוד 1 מתוך 1
מחאה ב'זכין'
פורסם: ו' פברואר 07, 2020 10:16 am
על ידי עושה חדשות
זכין לו לאדם שלא בפניו, אבל אם כשנודע לו מהזיכוי מיחה, מהני מחאתו לבטל הזכיה.
א. מה הדין באופן שהוא אומר בבירור שאם היה נודע לו מהזיכוי בשעת מעשה ודאי היה מרוצה בו, אלא שבזמן שחלף בין הזיכוי לידיעה התחדשו סיבות שגורמות לו לסרב. האם מהני מחאתו או לאו. (ובהא דמשחיטין את הטבח וכו' ואם מת הלוקח מפסיד לכאו' משמע דל"מ מחאה בכה"ג).
ב. האם אדם יכול לעשות מחאה על זכיות שעדיין לא התרחשו, שיעמוד ויאמר כל זכיות שיזכו לי איני מעוניין בהם כלל מעתה ועד עולם. (ויקשה בדברי הר"ן לגבי פרוזבול למה לא יעמוד הלווה מעיקרא וימחה בכל הזכיות המתחדשות לבוא עליו).
Re: מחאה ב'זכין'
פורסם: ב' יוני 29, 2020 12:01 am
על ידי גם זו לטובה
עושה חדשות כתב:זכין לו לאדם שלא בפניו, אבל אם כשנודע לו מהזיכוי מיחה, מהני מחאתו לבטל הזכיה.
א. מה הדין באופן שהוא אומר בבירור שאם היה נודע לו מהזיכוי בשעת מעשה ודאי היה מרוצה בו, אלא שבזמן שחלף בין הזיכוי לידיעה התחדשו סיבות שגורמות לו לסרב. האם מהני מחאתו או לאו. (ובהא דמשחיטין את הטבח וכו' ואם מת הלוקח מפסיד לכאו' משמע דל"מ מחאה בכה"ג).
.[/size]
מחאת קטן שהגדיל, קשה לומר שהיא מגלה מה היה רצונו בעודו קטן.
Re: מחאה ב'זכין'
פורסם: ב' יוני 29, 2020 1:44 am
על ידי שש ושמח
עושה חדשות כתב:א. מה הדין באופן שהוא אומר בבירור שאם היה נודע לו מהזיכוי בשעת מעשה ודאי היה מרוצה בו, אלא שבזמן שחלף בין הזיכוי לידיעה התחדשו סיבות שגורמות לו לסרב. האם מהני מחאתו או לאו. (ובהא דמשחיטין את הטבח וכו' ואם מת הלוקח מפסיד לכאו' משמע דל"מ מחאה בכה"ג).
עי' מחנה אפרים זכיה ומתנה סי' ו'
ועי' חו"ב כריתות כ"ד
וסתימת הדברים כפירושן דבדעתו בשעת ידיעה הדבר תלוי, ולא שיילינן ליה מה היה רצונו בשעה שזכו לו, וכן יש לפרש ג"כ כונת הרמב"ם בפ"ד מזכייה ומתנה ה"ב, וזה ג"כ כסוגיא דכתובות י"א א’ דכשהגדילו יכולים למחות, והיינו דכשהגדילו חשיב כשעת ידיעה ויכולים למחות על מה שזכו להם מדין זכין לאדם שלא בפניו, ומיהו התם עדיף כיון שלא היה בר דעת כלל בשעה שזכו לו, וזה דלא כמש"כ במחנה אפרים הלכות זכייה ומתנה סי’ ו’ דהעיקר תלוי בדעתו בשעה שזכו לו אלא שנאמן לומר מה היה בדעתו, ובדבר שהוא זכות גמור אמנם אינו נאמן, עי"ש, ולמש"כ אין כאן נידון נאמנות ולעולם תלוי בדעתו בשעת ידיעה, ואף בזכות גמור כן, ודברי הר"ן בפ"ב דקידושין שהביא ז"ל הם לפרש למה מחזקינן הדבר בספק מתחלה, ואילו בזכות גמור כל שלא מיחה מחזקינן הדבר בהחלט לזכותו.
בית הבחירה (מאירי) מסכת חולין דף פג עמוד א [ציין לו בספר אגן הסהר]
יראה מכאן שכל שהוא זכות מפורסם וזכו בו לאדם שלא בפניו אף על פי שנמשך ממנו חובה זכה ומ"מ אם לא ידע זה עד שנגלית החובה ולא רצה לקבל רשאי
Re: מחאה ב'זכין'
פורסם: ב' יוני 29, 2020 8:39 am
על ידי עושה חדשות
יש"כ!
ומה בדבר ראייתי הנ"ל מהא דמשחיטין את הטבח וכו' ואם מת הלוקח מפסיד דלכאו' משמע דל"מ מחאה בכה"ג.
Re: מחאה ב'זכין'
פורסם: ד' מאי 25, 2022 1:03 am
על ידי גם זו לטובה
עושה חדשות כתב:יש"כ!
ומה בדבר ראייתי הנ"ל מהא דמשחיטין את הטבח וכו' ואם מת הלוקח מפסיד דלכאו' משמע דל"מ מחאה בכה"ג.
לא הבנתי את הראיה
Re: מחאה ב'זכין'
פורסם: ד' מאי 25, 2022 1:30 am
על ידי עושה חדשות
בעירובין פא: "לעולם בשלא משך הכא במאי עסקינן בשזיכה לו על ידי אחר בארבעה פרקים אלו דזכות הוא לו זכין לו שלא בפניו", ומה"ט "אם מת מת ללוקח". וצ"ע דהרי בכה"ג שהשור מת, ודאי הלוקח יעשה מחאה על הזכין, אטו בשופטני עסקינן. ומשמע דכיון שהמחאה היא מכח סיבה שהתחדשה אחרי הזכייה, ל"מ המחאה. ובדוחק י"ל דאיירי כשהלוקח שמע ולא מיחה אלא נתרצה, ורק אח"כ מת השור.
Re: מחאה ב'זכין'
פורסם: ד' מאי 25, 2022 2:32 am
על ידי גם זו לטובה
המאירי הנ"ל מדבר על האי סוגיא גופא, ומוסיף שאם לא ידע וכו'
וז"ל " ומה שנכנס תחתיה בגמרא הוא זיכה בעל השור בשר מזה השור על ידי אחר בארבעה פרקים אלו זכות הוא לו שאי אפשר לו בלא בשר וקנאו והרי הוא יכול לכופו ולשחטו ואם מת מת ללוקח בשאר ימות השנה חוב הוא לו ולא קנאו ויכול המוכר לחזור בו ואם מת מת ברשות מוכר יראה מכאן שכל שהוא זכות מפורסם וזכו בו לאדם שלא בפניו אף על פי שנמשך ממנו חובה זכה ומ"מ אם לא ידע זה עד שנגלית החובה ולא רצה לקבל רשאי"