מקובל ב'אבות ובנים', חברות תהילים וכיוצ"ב, לחלק בשבת חוברות וכרטיסים של כל מיני קלפים [כגון תרי"ג, עולם ומלואו וכדו'].
ויל"ע איך מותר הדבר בשבת ואפרט:
לגבי החוברת עצמה שבה מדביקים את הקלפים. בפשטות החוברת עצמה נחשבת ככלי שמלאכתו לאיסור, משום דעיקר מטרת החוברת היא להדביק המדבקות, והגם שיש בחוברת גם סיפורים, וא"כ הו"ל ככלי שמלאכו לאיסור והיתר, מ"מ נראה, שעיקר מטרת החוברת היא המדבקות ושאר סוגי הפרסום וההגרלות [שגם הם בעיה של שטרי הדיוטות] וכלי שמלאכתו לאיסור, הותר רק לצורך גופו ומקומו כמבואר בש"ח סעי' ג'.
וביותר שצריך לדון על הקלפים עצמן דבחלק מהחבילות שמחלקים ישנם קלפים שיש בהם זכוי לחבילות נוספות/ לתקליטור/ נופש/ ועוד.. וא"כ הקלף נחשב כזיכוי קניה בחנות שדינו כמוקצה מחמת גופו, וא"כ המעטפה שנמצאים בה הקלפים נידונים כבסיס לדבר האסור שאסור לטלטלו כמבואר בש"ט סעי' ד', והגם שיש בחבילה קלפים נוספים (וא"כ הו"ל בסיס לדבר האסור והמותר דלא נידון כבסיס כמבואר שם סעי' ג') מ"מ כיון שקלף הזכיה יותר חשוב משאר הקלפים שנמצאים בחבילה הו"ל בסיס לדבר האסור וכיצד מותר לטלטל את המעטפה?
ובשלמא לטלטל את הקופסא שבהם מונחים כל המעטפות י"ל דהוה בסיס לדבר האסור והמותר דבסה"כ יש יותר קלפים של היתר מאשר של איסור והם שוים ג"כ יותר מהאיסור, אבל כיצד מותר לטלטל את המעטפה, ואפי' שכל מעטפה בפ"ע ספק בסיס הלא קיי"ל דספק מוקצה אסור וכמבואר במשנ"ב בסי' תצ"ז סק"ז.
וגם להצד שהילד יקח בעצמו מהחבילה ולא ניתן לו, עדיין הוה ספיה לקטן שפסק השו"ע בסי' שמ"ג לאסור וכמש"כ שם הבה"ל בד"ה מדברי סופרים.
ואולי י"ל דמבואר במ"מ פ"ב מהל' יו"ט ה"ו ב' סיבות לטעם שספק מוקצה אסור א. דבר שיש לו מתירין. ב. עשו חיזוק לדבריהם. והשעה"צ (שם סק"י) נוקט עיקר הטעם משום דבר שיש לו מתירין יעו"ש, וי"ל דכאן חשיב כאין לו מתירין משום דטירחא גדולה הוא להביא את הילדים במוצ"ש.
וכמו"כ יש להעיר על כל סוגי פתקים של הגרלות שלא רשום בהם כלום דלכאורה הוה מוקצה מחמת גופו דלא ראוי לכלום.