פורום אוצר החכמה

שאסור לכתחילה אבל אינו נעשה פושע בכך ופטור למ״ד שומר שמסר לשומר פטור מפני שמסרה לב״ד, ולכאורה אפילו מסר אבן יקרה מאוד ליד ילד שובב בן 13, השאלה הרי צריך לשומרו כדרך השומרים, וכי כך היא של שומרים למסור ביד ילד לא אחראי כזה?

יש על זה קריטריונים ברורים

שו"ע חו"מ רצ"א כו -כז

שומר שמסר לשומר חייב אפילו אם הוא שומר חנם ומסר לשומר שכר דא"ל את מהימן לי בשבועה היאך לא מהימן לי בשבועה אפי' אם ידוע לכל שהשני טוב וכשר יותר מראשון:

הגה: מיהו שומר שמסר לשומר לפני המפקיד ולא מיחה פטור (מרדכי פ' המפקיד):
לפיכך אם דרך הבעלים להפקיד תמיד דבר זה אצל השומר השני הרי השומר הראשון פטור מלשלם והוא שלא ימעט שמירתו אבל אם מיעט שמירתו כגון שהראשון היה ש"ש והשני ש"ח או שהראשון שואל והשני ש"ש פושע הוא הראשון ומשלם אע"פ ששאל או שכר בבעלים ואם יש עדים ששמר השני כראוי נפטר שומר ראשון ואפי' לא היו שם עדים אם השומר הראשון ראה ויכול הוא לישבע ה"ז נשבע ונפטר (וע' סי' ע"ב סעיף ל'):

במה דברים אמורים שאין ש"ח חייב אלא בפשיעה בסתם שומר אבל אם התנה שיתחייב אף באונסים חייב אף בדברים בלא קנין:

שאלתי למ"ד שומר שמסר לשומר פטור.

מלבב כתב:שאסור לכתחילה אבל אינו נעשה פושע בכך ופטור למ״ד שומר שמסר לשומר פטור מפני שמסרה לב״ד, ולכאורה אפילו מסר אבן יקרה מאוד ליד ילד שובב בן 13, השאלה הרי צריך לשומרו כדרך השומרים, וכי כך היא של שומרים למסור ביד ילד לא אחראי כזה?

לכאורה: אם השומר השני פשע בשמירתו (או שנגנבה ממנו, כשהראשון הוא ש"ש) - השומר הראשון חייב לשלם לבעלים (וע"ד מארז"ל "פעמים ששניהם בחטאת פעמים ששניהם באשם" וכו'). ואם השני לא פשע - מה לבעלים כי ילינו על כך שהוא ילד שובב?! הרי הוא בר דעת, והוא שמר את פקדונם כראוי ו"מלאך המוות מה לי הכא מה לי התם"!

עזריאל ברגר כתב:לכאורה: אם השומר השני פשע בשמירתו (או שנגנבה ממנו, כשהראשון הוא ש"ש) - השומר הראשון חייב לשלם לבעלים

מח' הראשונים שם.
לגוף השאלה לא הבנתי אם הילד השובב קיבל עליו לשמור מה בכך שבד"כ הוא שובב הרי הוא בר דעת ואם יפשע ולא ישמור יהא חייב לשלם. מה שכן יש לדון לכאו' אם הילד סמוך על שולחן אביו ואין לו לשלם שלכאו' בכה"ג לכו"ע הוי פשיעה במה שמוסר למי שפגיעתו רעה.

עזריאל ברגר כתב:

מלבב כתב:שאסור לכתחילה אבל אינו נעשה פושע בכך ופטור למ״ד שומר שמסר לשומר פטור מפני שמסרה לב״ד, ולכאורה אפילו מסר אבן יקרה מאוד ליד ילד שובב בן 13, השאלה הרי צריך לשומרו כדרך השומרים, וכי כך היא של שומרים למסור ביד ילד לא אחראי כזה?

לכאורה: אם השומר השני פשע בשמירתו (או שנגנבה ממנו, כשהראשון הוא ש"ש) - השומר הראשון חייב לשלם לבעלים (וע"ד מארז"ל "פעמים ששניהם בחטאת פעמים ששניהם באשם" וכו'). ואם השני לא פשע - מה לבעלים כי ילינו על כך שהוא ילד שובב?! הרי הוא בר דעת, והוא שמר את פקדונם כראוי ו"מלאך המוות מה לי הכא מה לי התם"!

למה שלא נגיד תחילתו הפשיעה וסופו באונס

יתר10 כתב:

עזריאל ברגר כתב:לכאורה: אם השומר השני פשע בשמירתו (או שנגנבה ממנו, כשהראשון הוא ש"ש) - השומר הראשון חייב לשלם לבעלים

מח' הראשונים שם.
לגוף השאלה לא הבנתי אם הילד השובב קיבל עליו לשמור מה בכך שבד"כ הוא שובב הרי הוא בר דעת ואם יפשע ולא ישמור יהא חייב לשלם. מה שכן יש לדון לכאו' אם הילד סמוך על שולחן אביו ואין לו לשלם שלכאו' בכה"ג לכו"ע הוי פשיעה במה שמוסר למי שפגיעתו רעה.

א. אכן בדבריך מיושב מה שהקשו מ"תחילתו בפשיעה", שאין זו פשיעה הואיל והנער קיבל עליו לשמור.
ב. למסור פיקדון לאדם חסר רכוש (ואפילו לבעל חוב גדול, ואפילו לעבד כנעני של אחרים) זו לא פשיעה בשמירתו. אלא שיש לדון האם אפשר לתבוע את השומר הראשון כ"ערב" אפילו את"ל שאינו חייב מדינא (איני מכיר את מחלוקת הראשונים שהזכרת).

לכאורה כל הדיון תקף גם למ"ד שומר שמסר לשומר חייב, כאשר מסרו לבני ביתו, או כשיש עדים שהשומר השני לא פשע.

מבואר (תוס' ב"מ ל"ו א' ועוד ראשונים שם, שו"ע רצ"א כ"א) שלכו"ע לכתחילה אסור לשומר למסור לשומר אחר.
למעשה היום כמדומני שכל מי שמסכים לקבל חפץ לשמירה מחבירו, דעתו שאם יוצרך לפתע לצאת מביתו וכדו' יוכל לתת לשומר אחר לשמור. האם השתנה הדין?
[בשו"ע שם סכ"ב "מי שהוא ידוע בודאי שאינו רגיל לשמור הפקדון אלא למסרו ביד אחר שאינו שרוי בביתו ואינו סומך על שלחנו דינו כמוסר לבני ביתו"].

מה"ת באמת שהוא פטור בכה"ג?
(מצינו הגבלות כל שהם מתחת גיל 18/20).
ואם מסר לגנב של העיירה? הרי סו"ס הוא בן דעת?

שש ושמח כתב:מבואר (תוס' ב"מ ל"ו א' ועוד ראשונים שם, שו"ע רצ"א כ"א) שלכו"ע לכתחילה אסור לשומר למסור לשומר אחר.
למעשה היום כמדומני שכל מי שמסכים לקבל חפץ לשמירה מחבירו, דעתו שאם יוצרך לפתע לצאת מביתו וכדו' יוכל לתת לשומר אחר לשמור. האם השתנה הדין?
[בשו"ע שם סכ"ב "מי שהוא ידוע בודאי שאינו רגיל לשמור הפקדון אלא למסרו ביד אחר שאינו שרוי בביתו ואינו סומך על שלחנו דינו כמוסר לבני ביתו"].

לכאורה ההגדרה של "בני ביתו" לענין זה - נקבעת לפי מציאות החיים.

באג2000 כתב:מה"ת באמת שהוא פטור בכה"ג?
(מצינו הגבלות כל שהם מתחת גיל 18/20).
ואם מסר לגנב של העיירה? הרי סו"ס הוא בן דעת?

לא ברור על איזה מקרה אתה מדבר.
אם מסר לגנב של העיירה על מנת לשמור, והגנב הביא עדים ששמר כדרך השומרים ונאנס ממנו וכו' - לכאורה אה"נ שיהיה פטור להלכה.
ואילו לא היה זה גנב (שפסול לשבועה) - יש מקום אפילו להאמינו בשבועה - למ"ד שומר שמסר לשומר פטור.