חיימשה כתב:השאלה שלי, האם נהגתי כדין?
חיימשה כתב:אספר כאן
הבחור נדהם ועזבני.
למחרת הוא כתב לי מכתב שלמרות שבתחילה הוא נפגע, אח''כ הבין שאני מבקש את טובתו והוא מבקש להדריכו.
אין ספק שהבאתי תועלת.
השאלה שלי, האם נהגתי כדין?
אשר ברא כתב:הגם שדברי הרב ר' ברוך ממז'יבוז' ברור מללו שמוכן להפקיר וכו' כדי להציל, ואזל לשיטת החסידים בענין לעבור על עבירה לשמה מ"מ הסטייפלר (ובבא סאלי?) צריך ליישב.
חיימשה כתב:אספר כאן 2 סיפורים אישיים, ואשמח מאד לתגובות החברים.
במוסד בו אני נמצא בתפקיד, יש בחור שמנותק מהעולם, ממש בצורה מופרעת. ברור שזה מזיק לו ביום יום ואצ''ל בעתיד. כל הנסיונות לסדר אותו עלו בתוהו.
יום אחד הוא בא לבקש ממני טובה
עניתי לו:
אני לא עוסק עם משוגעים!
הוא נפגע מאד ושאל אותי למה אני מכנה אותו משוגע?
עניתי :
יש דרך פשוטה לבדוק אם אני צודק.
צא לרחוב ותמתין עד שתעבור אמא וילדיה. תקשיב ותשמע איך הילד אומר לאמו שהוא פוחד מהמשיגינער הזה...
הבחור נדהם ועזבני.
למחרת הוא כתב לי מכתב שלמרות שבתחילה הוא נפגע, אח''כ הבין שאני מבקש את טובתו והוא מבקש להדריכו.
שלחתיו לייעוץ מקצועי, ב''ה היום הוא אדם אחר לגמרי, ולפורים הוא הגיע אלי עם משלוח מנות ענק ומתנה גדולה + מכתב תודה מההורים.
אין ספק שהבאתי תועלת.
השאלה שלי, האם נהגתי כדין?
כדכד כתב:אם מר כתב את המכתב באופן שהיה ברור שקריאתו תיעשה עם עוד אנשים אז יש לדון עד כמה זה היה מותר
אולם אם המכתב הונח באופן שיכול היה לקראו ביחידות והוא זה שבחר לקראו בפני ידידיו והבושה נגרמה לו מחמת הקריאה המשותפת אז אין לו מה להלין על מר כי אם על עצמו
חיימשה כתב:כדכד כתב:אם מר כתב את המכתב באופן שהיה ברור שקריאתו תיעשה עם עוד אנשים אז יש לדון עד כמה זה היה מותר
אולם אם המכתב הונח באופן שיכול היה לקראו ביחידות והוא זה שבחר לקראו בפני ידידיו והבושה נגרמה לו מחמת הקריאה המשותפת אז אין לו מה להלין על מר כי אם על עצמו
הדברים הנ''ל לכאורא פשוטים.
אבל איסור אונאת דברים הוא גם כשאין אחרים שרואים ושומעים.
חיימשה כתב:כדכד כתב:אם מר כתב את המכתב באופן שהיה ברור שקריאתו תיעשה עם עוד אנשים אז יש לדון עד כמה זה היה מותר
אולם אם המכתב הונח באופן שיכול היה לקראו ביחידות והוא זה שבחר לקראו בפני ידידיו והבושה נגרמה לו מחמת הקריאה המשותפת אז אין לו מה להלין על מר כי אם על עצמו
הדברים הנ''ל לכאורא פשוטים.
אבל איסור אונאת דברים הוא גם כשאין אחרים שרואים ושומעים.
כדכד כתב:המגמה היא כדי שיתקן את דרכיו ולא כדי לפגוע בו ולפי מה שתואר לעיל לא היתה דרך יותר חשאית לעשות זאת ולכן נראה לי שבכה"ג אין איסור אונאת דברים
הוא קיבל את זה באופן שאף אחד לא היה אמור לדעת, והוא בכסילותו שיתף את חבריו בקריאת המכתב.כולל יונגערמאן כתב:חיימשה כתב:כדכד כתב:אם מר כתב את המכתב באופן שהיה ברור שקריאתו תיעשה עם עוד אנשים אז יש לדון עד כמה זה היה מותר
אולם אם המכתב הונח באופן שיכול היה לקראו ביחידות והוא זה שבחר לקראו בפני ידידיו והבושה נגרמה לו מחמת הקריאה המשותפת אז אין לו מה להלין על מר כי אם על עצמו
הדברים הנ''ל לכאורא פשוטים.
אבל איסור אונאת דברים הוא גם כשאין אחרים שרואים ושומעים.
לא פשוט כל כך. הו"ל לאסוקי אדעתי' האפשרות שהלה יקרא את זה בפני קהל עם - כנראה לא שלחו לביתו בדואר או לאימייל שלו, אלא הניחו על מקומו בביהמ"ד וכדו' באופן שהיה אפשרות שהלה יפגע.
ולגוף הענין, אני לא משוכנע בכלל שהוא 'קיבל כאן מתנה אדירה' כלשונך, ואף אם כן, כל שאין כאן ענין של איסור / עבירה באופן ששייך חיוב תוכחה וערבות, אז נראה שאין לך הרשות לצערו בשביל כך
חיימשה כתב:כדכד כתב:המגמה היא כדי שיתקן את דרכיו ולא כדי לפגוע בו ולפי מה שתואר לעיל לא היתה דרך יותר חשאית לעשות זאת ולכן נראה לי שבכה"ג אין איסור אונאת דברים
מה''ת שאין איסור? זו גופה של השאלה
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 232 אורחים