פורום אוצר החכמה

מצ"ב מאמר נפלא של בעל ה"אז נדברו" לגבי בחור שקם מאוחר לתפילה. שם הוא טוען שבחור שקם מאוחר לתפילה יש לו בעיה!!! זה דפקט מסוים!! נכות מסוימת!!! סוג של פיגור התפתחותי שחייבים לדווח אליה בשידוכים.
אשמח לשמוע אם למישהו יש מידע בנושא שבאמת צריך לדווח על כך בשידוכים?

כבד עלי מאוד לקרוא את הסלנג המשונה הזה, כמו מבבבטיחח וכדומה,
אפשר לתמצת בקצרה את הטיעונים?

(לא מובן לי מאז ומקדם, למה צריך לשחות עמוק ברדודים,
אם יש לך דברי טעם תורניים או מחשבתיים או מכל סוג שהוא,
למה מוכרחים להוריד את זה לשפה רחובית?).

אין מביאים ראיה מן ההדיוטות.
אבל אני סתם סקרן, (ואני ממש לא מתכווין לקרוא את כל העלון הזה..), האם מדובר בבחור שמאחר לתפילה, או קם מאוחר - לתפילה באופן כללי.

מצטרף לנ"ל אלפי בחורי ישיבות קוראים מידי שבוע בשקיקה את הגיגיו.

בשידוכים, מה שלא שואלים אין חובה למר. או אפילו אסור לומר (לפי הענין).
והגר"ב זילבר דבר בשתי דורות שלפני.. (חבל, אבל כך זה).

כעת אני רואה שהכוונה למאן דהוא שמתדהר בשם הנכסף 'אז נדברו'. אז בכלל לא ראוי להתייחסות.

ממש לא מסכים. אם אדם חולה נפש שחי על כדורים ולא שאלו אותי אני לא חייב לומר???? אסור לומר??? ודאי שמצווה לומר אחרת זה מקח טעות!!
וזו בדיוק השאלה שנשאלה כאן אם נאמר שאדם שלא קם לתפילה זה נכות מסוימת, האם צריך לומר?

ברוך00 כתב:מצ"ב מאמר נפלא של בעל ה"אז נדברו" לגבי בחור שקם מאוחר לתפילה. שם הוא טוען שבחור שקם מאוחר לתפילה יש לו בעיה!!! זה דפקט מסוים!! נכות מסוימת!!! סוג של פיגור התפתחותי שחייבים לדווח אליה בשידוכים.
אשמח לשמוע אם למישהו יש מידע בנושא שבאמת צריך לדווח על כך בשידוכים?

בספר בינת המידות מביא מהגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל:
"תמיד נוהג אני שכאשר באים להתייעץ בענייני שידוכין, אני מברר מה מצב הבחור בעניין התפילה בישיבה, וכאשר מתברר שאינו מאלו המתפללים בישיבה - אז אני קובע עי"ז פירכא על הבחור. ודבר זה הוא במיוחד בתקופתנו, שחסר הרבה במצב הרוחני של תלמידי הישיבות, ולכך בודאי יש לכל בחור להקפיד לקבוע תפילתו ביני עמודי של הישיבה, שקביעות זו משפיעה הרבה ברוחניות על הבחור"

כדאי להדגיש שלא מדובר כאן בשו"ת אז נדברו של הגר"ב זילבר זצ"ל כפי שחשבתי בתחילה (כמובן לפני שראיתי את הקובץ המצורף...) וכפי שכנראה היו שחשבו למעלה.
אלא בעלון הנושא באותו שם.

אכתוב כאן את אשר שמעתי מאחד מבני משפחתו של הגאון האדיר ר' אברהם גנחובסקי זצ"ל.

הוא היה אומר, כי בחור שקם אחרי זמן ק"ש, הרי זה בחור שאין לו יראת שמים! ומי שאומר ששואלים אוו עליו שיש לו יראת שמים, הוא שקרן!

עכ"ד

או שנגיד שזו באמת בעיה נפשית.

אין הכי נמי. אבל אתה רואה שאצל רובם אין כל בעיה נפשית...

דורשי יחודך כתב:כדאי להדגיש שלא מדובר כאן בשו"ת אז נדברו של הגר"ב זילבר זצ"ל כפי שחשבתי בתחילה (כמובן לפני שראיתי את הקובץ המצורף...) וכפי שכנראה היו שחשבו למעלה.
אלא בעלון הנושא באותו שם.

מדובר בעלון אז נדברו שמוציא אותו הרב פולק מחיפה.

בימינו ברור שאסור לספר.
שהמברר יהיה חכם ויברר נקודתית, ואז החובה לענות את האמת!

ואם שואל על מידת היראת שמים שלו? לדברי הגרא"ג הנ"ל הרי שא"א לומר שיש לו ירא"ש.

מי ששואל על יראת שמים באופן כללי עונים לו כפי המקובל אצל בחורים באופן כללי. ולא מן הענין דרגתו של הגרא"ג.
מי שרוצה פרטים מסוימים עליו לשאול עליהם, ואם לא - לא לענות לו. אף פעם העונה לא יודע מה הוא מתקן או מקלקל. רק מה ששואלים אותו יענה,
אא"כ הוא מחויב לתת סקירה כללית מסיבה כזו או אחרת, ואז שוב זה כעונה לצורך עצמו.

ברוך00 כתב:ממש לא מסכים. אם אדם חולה נפש שחי על כדורים ולא שאלו אותי אני לא חייב לומר???? אסור לומר??? ודאי שמצווה לומר אחרת זה מקח טעות!!
וזו בדיוק השאלה שנשאלה כאן אם נאמר שאדם שלא קם לתפילה זה נכות מסוימת, האם צריך לומר?

יש רבנים שאומרים לא לומר ולא אזכירם.[ואם זה מקח טעות יש אריכות דברים בזה ולא ע"ט האסף]

ברוך00 כתב:ממש לא מסכים. אם אדם חולה נפש שחי על כדורים ולא שאלו אותי אני לא חייב לומר???? אסור לומר??? ודאי שמצווה לומר אחרת זה מקח טעות!!
וזו בדיוק השאלה שנשאלה כאן אם נאמר שאדם שלא קם לתפילה זה נכות מסוימת, האם צריך לומר?

אסור לומר
יש דרך שבה יש לנהוג בשידוכו של אדם כזה ואם מישהו בא מבחוץ ומוסר מידע רגיש שלא בעתו זה הרסני ומזיק

במאמר הוא טוען שמי שטוען שאיננו מסוגל לקום בשעה שבני אדם קמים, וכבר ניסה את כל הפטנטים, ולא הועיל - חייב לדעת שגם אם הוא אנוס ופטור, אבל יש לו דפקט, והנפ"מ שכשהוא נכנס סוף סוף בצהריים לבית המדרש - אין לו שום רשות להלך זחוח עם האף למעלה ולהרגיש עליון על כל הבחורים בשיעורים שתחתיו, שאף שהיהדות לא באה בתביעה למי שהוא מוגבל ביכולות - אך לפחות הוא צריך לדעת את מקומו, וחייב לעשות לעצמו פטנטים כדי להכיר את מקומו, ואולי משם תצמח לו הישועה, כגון לבקש מבחורים בשיעור א' לישון אתם בכל לילה שלאחר בוקר שלא הצליח לקום - ויאמר להם שהיום הוא לא עליון עליהם, ומובטח לו שלאחר יומיים כבר יתחיל לקום, ועוד סיפר על אברך שלא הצליח לעמוד ביעדי הלימוד שלו במשך זמן חורף, וביקש בחלוקת המצרכים לפני פסח שלא יתנו לו חלוקה כמו לאברך, מקסימום כאביון, כי כעת הוא לא במעמד של אברך, וכן במקוה שילם בנקאות תשלום של בעל הבית ולא של אברך כי כעת הוא לא היה אברך, וכך הגיע לזמן קיץ עם ברען עצום.

יש להוסיף שאם הנשאל גם קם מאוחר, אסור לו לספר זאת, דכתב הח"ח שבדבר שאדם נגוע אינו יכול לספר גם לתועלת.

דברי הח"ח הם רק כשאדם מפרסם גנותו של חברו כשלא נשאל על זה, ועל זה אמר הח"ח "כי איש כזה אין כונתו בגלותו מסתריו לטובה וליראה כי אם לשמוח לאד ולבזותו בזה". אבל בנידו"ד שנשאל על זה ברור שלא שייכים דברי הח"ח. לכן מי שנשאל על זה [או באופן כללי על יר"ש וכדו'] חובה עליו לומר את האמת [או לומר שאינו רוצה לענות בכלל על הנושא] ולא לומר חצי אמת שהוא גרוע משקר, ולא משנה האם כוונתו היא לש"ש. וכל הנמנע מזה עובר על ל"ת דאורייתא של לפנ"ע לא תתן מכשול.

קו ירוק כתב:היות וכבר עלה שוב העלון הזה, יש אנשים שנותנים כבוד למילה נדפסת.. ואולי זה האסון של דורנו.
זה כמו קשקוש במקווה ולא דבר שפותחים עליו דיון בכלל בפורואצה"ח.

איזה עלון?

לגופו של נידון:
אם מדובר במי שקורא קריאת שמע ואחר כך "שב לתלמודו" דהיינו למיטתו, הניסיון מוכיח שהרבה מאד מתוכם ואולי רובם, בשנות אברכותם מקפידים על זמני התפילה ביתר שאת.
יש משהו בשנות הבחרות ובאוירה בין הבחורים שגורם לשינה מאוחרת וממילא ליקיצה מאוחרת.
אחר החתונה הולכים לישון בשעה סבירה וממילא קמים בשעה סבירה, כך שמדובר במום עובר וממילא אין צורך לומר זאת.

כמובן שהכל לפי השואל, אם השואל מחפש רשכבה"ג וכדו' אין די בלימוד זכות הנ"ל, אך אם השואל מחפש בחור סביר שידקדק במצוות ויתפלל כראוי נראה שיש להמליץ עליו טוב.

קו ירוק כתב:היות וכבר עלה שוב העלון הזה, יש אנשים שנותנים כבוד למילה נדפסת.. ואולי זה האסון של דורנו.
זה כמו קשקוש במקווה ולא דבר שפותחים עליו דיון בכלל בפורואצה"ח.

העלון הנ"ל מרבה חיזוק אצל בחורי הישיבות ובכלל הציבור יותר מהרבה הרבה משגיחים, ומסתמא הוא חשוב לפני הקב"ה יותר מכל הפורום הזה.
מצער מאד לראות איך שאנשים מסתכלים בקנקן במקום במה שיש בו. בפרט שגם לקנקן יש סיבות טובות, גם אם מישהו חושב אחרת.

קו ירוק כתב:היות וכבר עלה שוב העלון הזה, יש אנשים שנותנים כבוד למילה נדפסת.. ואולי זה האסון של דורנו.
זה כמו קשקוש במקווה ולא דבר שפותחים עליו דיון בכלל בפורואצה"ח.

העלון הזה הוא פרי הגיגיו של אברך יקר שמפעיל את הראש וחושב וחושב ומעלה תובנות מענינות הן במילי דמתרחש בעלמא והן בסוגיות באגדה בש"ס
אפשר להסכים עם דבריו ואפשר לחלוק עליהם, אבל אי אפשר לקחת ממנו את המעלה של החשיבה וההתבוננות
הוא נוגע בבעיות שמטרידות היום את בחורי הישיבות ולכן הבחורים כל כך אוהבים גליון זה, ובפרט הבחורים שמרגישים שיש להם קשיים ובעיות מהסוג שהוא דן בהם, ומזדהים עם הלבטים המובאים בו, ומתחזקים מאד מאד מהנאמר בו

לא ידעתי מה זכה עלון זו לכאלו קתונות של רותחים "קשקוש במקוה", ועד כדי כך שאין ראוי להזכירו ב"פורום הק' הזה"

[אני רואה שכבר הקדמוני בדברים]

בלת"ק:
יש כאלו (וביודעי ומכירי קאמינא) שגם אחרי החתונה ממשיכים בהנהגה כזאת, שקמים מאוחר, וקוראים קריאת שמע ברגע האחרון אם הספיקו, ומתפללים ברגע האחרון אם הספיקו, ומאחרים לעבודה, ומתקשים להביא פרנסה הראויה לביתם...

וע"כ הידיעה שבחור מסוים רגיל לקום בשעות מאוחרות - היא רמז לפגם שעלול להיות מהותי בחיי הנישואין.

הפוך הפוך יקירי
החכמים למיניהם נמצאים [ואולי גם מלמדים] בישיבה ורואים מה כואב לבחורים - ולפי זה נכתבה תגובתם
והשמירה על כבוד המנהלים הרוחניים ממש לא במקומה, דכמו שמק"ק לא פוגע בכבוד וביחס למנהל הרוחני - הוא הדין לעלון זה
ודעות רדודות זו סיסמא - לא הוכחה ולא ראיה
לא כל מה שלא בא לפלוני בטוב, נהפך להיות דעות רדודות
כמו שלא כל דרשה שלא באה לפלוני בטוב נהפכת לדמיון לדרשת בענין הכיפות הסרוגות

נהנה מהאוצר כתב:הפוך הפוך יקירי
החכמים למיניהם נמצאים [ואולי גם מלמדים] בישיבה ורואים מה כואב לבחורים - ולפי זה נכתבה תגובתם

אכן

בקובץ "תפארת אבות" ח"ו (עמוד כו) כתוב:

מנהלת סמינר באה להתייעץ אודות חתן שהוצע לאחד מתלמידותיה, שלפי הבחנתה הבחור אינו
הגון, האם להורות לכלה שתפסיק את השידוך.
רבינו [הגדול רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל] יעץ לבדוק האם הבחור קם לתפילה בבוקר,
וכאשר נתברר שאינו קם בזמן, אמר לכלה: "את רוצה לגדל בחור עצל בתוך ביתך?", ומשענתה שלא, הפטיר: "אם כן תסיקי מסקנות"...

וידוע מ"ש החיד"א עה"פ מצרף לכסף וכו', דהיינו ע"י התפלה ניכר אם יש בו יר"ש.
וכיו"ב הובא בשם החזו"א ועוד, וראיתי מי שהאריך בזה וכעת אינו תח"י.

דרופתקי דאורייתא כתב:בקובץ "תפארת אבות" ח"ו (עמוד כו) כתוב:

מנהלת סמינר באה להתייעץ אודות חתן שהוצע לאחד מתלמידותיה, שלפי הבחנתה הבחור אינו
הגון, האם להורות לכלה שתפסיק את השידוך.
רבינו [הגדול רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל] יעץ לבדוק האם הבחור קם לתפילה בבוקר,
וכאשר נתברר שאינו קם בזמן, אמר לכלה: "את רוצה לגדל בחור עצל בתוך ביתך?", ומשענתה שלא, הפטיר: "אם כן תסיקי מסקנות"...

וידוע מ"ש החיד"א עה"פ מצרף לכסף וכו', דהיינו ע"י התפלה ניכר אם יש בו יר"ש.
וכיו"ב הובא בשם החזו"א ועוד, וראיתי מי שהאריך בזה וכעת אינו תח"י.

איפה כ' כן החיד"א?

דרופתקי דאורייתא כתב:בקובץ "תפארת אבות" ח"ו (עמוד כו) כתוב:

מנהלת סמינר באה להתייעץ אודות חתן שהוצע לאחד מתלמידותיה, שלפי הבחנתה הבחור אינו
הגון, האם להורות לכלה שתפסיק את השידוך.
רבינו [הגדול רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל] יעץ לבדוק האם הבחור קם לתפילה בבוקר,
וכאשר נתברר שאינו קם בזמן, אמר לכלה: "את רוצה לגדל בחור עצל בתוך ביתך?", ומשענתה שלא, הפטיר: "אם כן תסיקי מסקנות"...

וידוע מ"ש החיד"א עה"פ מצרף לכסף וכו', דהיינו ע"י התפלה ניכר אם יש בו יר"ש.
וכיו"ב הובא בשם החזו"א ועוד, וראיתי מי שהאריך בזה וכעת אינו תח"י.

כמדומה שנשתנו העיתים, ומי שהיה נחשב בחור בינוני בתקופת הגרב"צ, נחשב בימינו לבחור מצוין.

וכבר פסקו המבינים: "בעולם הישיבות, בכל חמש שנים מתחלף דור"

בחור שקם מאוחר הוא דורש בירור, אז סביר להניח שהוא ירא שמים. אם גם התפילות עצמם לא משהו, אז מסתבר שהבחור פחות.
אבל אין ספק שמי שמחפש בחור באמת איכותי, שיבדוק אם הוא קם לתפילות, כי בחור שקם באופן קבוע זה קודם כל עדות ליראת שמים, סדר עצמי, ועוד.
וכמה עלוב לראות את אותם חשובים שמחפשים את השמות המפוצצים בישיבות ומשלמים עליהם טבין ותקלין, והרבה פעמים מדובר בבחורים למדנים, הא ותו לא, ורואים אותם קמים בעשר, ומתפללים בזריזות, ואחר כך מתפלפלים בסברות, ושבים לשינת צהריים עמוקה..

אכתוב את הגישה שקיבלתי מרבותי.

הגרמי"ל זצ"ל היה מאוד מחשיב את נושא התפילה בישיבה, וכמדומה שראה פגם חמור באלו שלא קמים. היה מדבר על זה רבות.
הגרש"א זצ"ל היה קצת יותר סלחן, אך זכורני שהיה אומר לבחורים, ניחא, קשה לך לקום שבע ימים בשבוע לתפילה,
אבל איך זה ששבע ימים אתה לא קם? אין זה אלא רוע לב. לא קורה לך שאתה מתעורר מוקדם יותר?

ולעצם הנידון, כידוע שיש שני סוגים,
יש את הסוג שרק קם מאוחר יותר, אבל מקפיד על תפילה כהלכתה במקום מכובד שמתפללים מתון מתון, מגיע בזמן וכו',
ויש את הסוג ש'מעביר' את התפילה בשטיבלאך, וכו'.

ובאמת אחד מן הנזקים של ימים אלו הם מניני ה'חצרות', אלו הלא מסודרים מבחינת המקום והמתינות, חבל.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:איפה כ' כן החיד"א?

חומ"א משלי סימן ז"ך בשם ס' חרדים ויש לזה עוד הרבה מקורות ואכ"מ.

בלי קשר ממוקד לנושא האשכול -
לפני שנים רבות רציתי להציע שידוך אחד ושאלתי אחד מגדולי הדור זצ"ל אם צריך לומר גם את החסרונות של אחד הצדדים לפני הצד השני או שאין חובה וענה לי שחסרונות בדרך כלל מתגלים ולכן לא צריך לאמרם כשמציעים שידוך

באופן אישי, לי מישהו אמר פעם על המיועל''ח שמאחר לתפלה,
ואני אסיר תודה על שידעתי זאת מראש וע''כ זה לא מפריע לי בהמשך החיים. ב''ה יש מעלות רבות אחרות.

כדכד כתב:בלי קשר ממוקד לנושא האשכול -
לפני שנים רבות רציתי להציע שידוך אחד ושאלתי אחד מגדולי הדור זצ"ל אם צריך לומר גם את החסרונות של אחד הצדדים לפני הצד השני או שאין חובה וענה לי שחסרונות בדרך כלל מתגלים ולכן לא צריך לאמרם כשמציעים שידוך

מן הסתם הוא התכוין אחרי החתונה, אכן החסרונות מתגלים, אבל המעלות לא..

לגופו של ענין, אם יאמרו את החסרונות כמעט לא יהיו כאלו שירצו להתחתן.
אבל אם מבליטים את המעלות, אז באופן טבעי ניתן לשים לב מה הם הנקודות הפחות בולטות, ומכלל הן אתה שומע לאו.

ואם כבר עסקינן בשידוכים, אציע איזו הגדרה שאמרתי לפני כמה ימים לבחור ששאלני מה תכליתם של הפגישות, הרי להכיר באמת צריך לחיות יחד תקופה.
והשבתי לו שבפגישות ניתן לדעת, האם בני הזוג במצב הטוב ביותר שלהם מכל הבחינות, כשכל אחד מהם נותן את המירב שיש לו להציע (נפשית, חיצונית, מוסרית) מסתדרים ונהנים איש בקרבת בן זוגו או לא. מי שבמצב הזה נעים להם יחד, אז בהחלט יש מקום להתחתן, כי יש בסיס, שיהיה להם בזמנים הטובים שלהם (שצריך להיות לכל זוג), ובמקביל ישאפו אליו בזמנים הפחות טובים (שגם יש לכל זוג).