כידוע אחד ממראות הדמים האסורות מדאורייתא הוא כמימי אדמה. ובגמ' מבואר דרך הבדיקה:
תנו רבנן: כמימי אדמה - מביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם, ומציף עליה מים - דברי רבי מאיר. רבי עקיבא אומר: מבקעת יודפת. רבי יוסי אומר: מבקעת סכני. רבי שמעון אומר: אף מבקעת גנוסר וכיוצא בהן. תניא אידך: וכמימי אדמה - מביא אדמה שמנה מבקעת בית כרם ומציף עליה מים כקליפת השום, ואין שיעור למים - משום דאין שיעור לעפר, ואין בודקין אותן צלולין אלא עכורין, צללו - חוזר ועוכרן, וכשהוא עוכרן - אין עוכרן ביד אלא בכלי.
בשעתו חקר הרב ירמיה כהן מצפת אחר הבקעות הנזכרות ולטענתו האדמה בכל אותם מקומות נותנת צבע חום ממש, שאין בו שום "אדמימות" כפי הנקרא בלשוננו. מכח זה ומכח טענות נוספות דעתו דיש לפסוק כהאחרונים שאסרו מראה חום, ודלא כהיעב"ץ שהתיר, בפרט שדבריו נאמרו מסברא בלבד, וללא ידיעת המציאות בא"י.
(עי' בכ"ז בספרו אשקך מיין סי' ו עמ' קיג - קטז)
- אשקך 1.JPG (57.58 KiB) נצפה 5374 פעמים
- אשקך 2.JPG (33.56 KiB) נצפה 5374 פעמים
אחר שכפי הנשמע עדיין מסתמכים ברוב בתי ההוראה על היעב"ץ הנ"ל להתיר מראה חום - ברוין, (מלבד תלמידי הגר"מ ברנסדורפר), והמדובר הוא באיסור כרת,
האם ידוע לאי מי מהלומדים אם יש מי שחולק על בירוריו של הנ"ל, הן בזיהוי הבקעות, הן באופן הבדיקה וכדו', באופן שצבע מימי אדמה יהיה נוטה ל'אדמימות' כפי הנקרא בלשוננו?
(חוץ מלטעון שאין אנו בקיאים וכיו"ב, שמלבד שלא ניתן לומר כן מבלי לראות האם אכן יש צדדים אחרים שיכולים לבוא בחשבון שלפיהם יהיה ניתן להקל, גם בודאי לא ניתן להקל מספק באיסורי כרת)
ספר אשקך מיין הובא כאן
viewtopic.php?f=53&t=33839&p=383192#p382999
