פורום אוצר החכמה

הכותב גט 'לשמה' אבל שיחול רק לאחר ל', זה שייך?
ובעושה הציצית "לשמה לאחר שלושים", האם יש לזה משמעות?

בודאי ,כמו מי שאוכל בשר לשם הנאה שיחול אחר 30,

בסוכה מצינו דמהני לשמה לפני ל' יום אף שאין קדושת המצוה חלה עד ל' יום אחריו ויש לחלק בכמה אנפין

כתב חכ"א

האמת לגבי גט, פשוט שמצינו שיכול אדם להתנות כן, דהרי מצינו אין ספור מקומות שנותנים גט שיחול רק אחר זמן (לא שיחול למפרע מעכשיו) וכל זמן שהגט קיים חל הגט, ולכאורה הרי בעינן 'ונתן בידה' וליכא כי בשעת חלות הגט כבר כלתה נתינתו (ובוודאי דלא סגי זה שהגט בפועל בידה וברשותה דאם כן אשה שנטלה גיטה מעצמה בלי נתינת הבעל תהא מגורשת) ובהכרח ששייך זה שאדם יעשה פעולה מסויימת ויתנה שלא יחול עד לאחר זמן, ומה לי נתינה מה לי כתיבה כל עוד התנה במפורש בשעת מעשה

ראשית אי אפשר לנענע לולב עכשיו ושיתקיים המצוה רק בעוד 10 דקות,

אפשר להתנות היכן שהדברים תלויים בדעת בעל מעשה שיש לו בעלות ושבכוחו להחיל ,אי אפשר לכתוב גט ושכונתי יחול רק למחר כפי שאלת בעל האשכול שהלשמה יחול רק למחר ,צריך עכשיו גמירות דעת ולכוין לשמו ולשמה ולשם גירושין אלא רוצה שיחול כח הגט לגרש בו למחר [אם כלל נקבל את החידוש המחודש שציטט המגיב לעיל},כך בקנין, קדושין ,גיטין

בקנין וקידושין לא בעינן ממש מעשה נתינה, גם אם המקבל לקח מעצמו הדבר - בהסכמת הנותן - זה מהני (לאפוקי אולי מקנין מסירה לפירש"י), מה שאין כן בגט דבעינן 'ונתן' ולאו כל כמיני' דבעל לקבוע מהי הגדר של מצות ונתן כמו שאין בידו לומר שרוצה לגרש בגט פסול, בקיצור זה חלק מדיני המצווה ומכל מקום חזינן דמהני נתינה אלאחר זמן משמע שיכולים להתנות על מעשה שעושים שיהיה כאילו נעשה אחר זמן.

אלא שבוודאי צריך לחלק, שאין אדם יכול לאכול מצה ולנענע לולב שלא בזמנו ולהתנות שיהיה כאילו נעשה בזמנו. ומסתבר לחלק בין מצוות שהזמן גרמא שבזו הקפידה תורה שיעשנה רק בימים / שעות מסויימים מה שאין כן מצוות ששייכות תמיד. על כל פנים לגבי גט הרי רואים שיכול לעשות כדבר הזה ולפי זה לכאורה גבי ציצית גם

אפשר לעכב/לדחות חלויות של מעשה, אי אפשר לעכב את עצם המעשה שנעשה.
בפשטות, לשמה בגט ובציצית זה לא ש"חל מחשבת לשמה" בציצית או בכתיבת הגט, אלא פשוט יותר זה חלק מצורת המעשה, אם עשה כך המעשה כתיקנו, ואם לא אז לא.
וכנראה שהנחלת אליהו שצוטט לעיל יש לו ראיה שלשמה בגט היינו ש"חל" בגט מחשבת הלשמה.
ומעניין מהי הראיה.
ועדיין אין הכרח שלשמה בציצית היא חלות ולא צורת המעשה.

רבי מאיר יפה הגדרת והסברת אבל איך זה ייתכן כשזקוקים לכתיבה לשמה.

אכן בפשטות כנ"ל לא שייך להפריד. אבל אם יתברר שההגדרה בדין היא שצריך שיחול דין לשמה על הכתיבה ע"י מחשבת לשמה, אפשר לחשוב כעת בכתיבה [ולא חסר בעצם הכתיבה לשמה כי חושב זאת ממש בשעת כתיבה] שיחול דין לשמה מאוחר יותר. כמו שבברירה [למ"ד איכא ברירה] אפשר לומר בסוף איגלאי מילתא למפרע, כך בלאחר ל' של כל חלות איגלאי מילתא למפרע. וגם במחשבת לשמה.

כך נצטרך להסביר אילו נדע הראיה הנסתרה ונבין שלשמה דכתיבת גט זה רק חלות על הכתיבה.

בקדושין לאחר ל אין אגלאי כי שייך להפריד בין זמן המעשה לחלות ,
כבודו מתכוין במעכשיו ולאחר ל ,אבל כשלא שייך להפריד בין המעשה לחלות רק על ידי תנאי דלמפרע הוי מכאן להבא ולמפרע וברור שכתיבה לשמה הכונה מציאות ולא חלות ,

דברי הגרא"וו בזה הם בקובה"ע סי' ע"ו (ונזכר גם בקוב"ש פסחים).

תודה למסייעים.

ראיית הגרא"ו היא מהסוברים שאפשר לבטל גט אחרי שנכתב.

ט

האם שייך גירות לאחר ל'?

עושה חדשות כתב:האם שייך גירות לאחר ל'?

גם בזה הינך מבקש מעשה וחלות? ,לוקח הימור, חד משמעית לא !

ולמה לא נוכיח מגירות של קטן ע"ד בי"ד, שיכול למחות ורק אם לא מחה זה חל - כשיגדיל -
אשר מוכח מזה לכאו' שגם גירות היא מעשה וחלות?

מאיר סובל כתב:ולמה לא נוכיח מגירות של קטן ע"ד בי"ד, שיכול למחות ורק אם לא מחה זה חל - כשיגדיל -
אשר מוכח מזה לכאו' שגם גירות היא מעשה וחלות?

הרי בעצמך ענית למה לא שייך להוכיח "כי מטבילין אותו על דעת בית דין" ויש בזה אריכות אי דאורייתא או דרבנן ,
ואם נעקר למפרע כשנתברר דלא הוי זכות לו ואי צריך לקבל מצוות כשהגדיל או דיש תקנת בית דין דלא צריך כלל קבלת מצוות במקרה זה,
אבל כשהכול תלוי בו וצריך רק שיהיה בפני 3 משום משפט שיסכימו לקבל אותו כגר ולהיות נוכחים מהיכי תיתי שיטבול ויתנה שיחול לאחר זמן ,לשם גירות אינו דין כמו לשמה שהביאו לעיל מחלוקת בזה אלא כונה לגירות.
גם זה שהרמבם מתבטא דחוששין עד שיתברר צדקתו לא שייך לתנאי,

ראה נדה דכו' שאם תלד וולד בהיותה עכו"ם וסנדל לאחר שנתגיירה ראה בראשונים שהקשו דא"כ הוי חציצה ומהא דלא פירשו דמיירי בנתגיירה לאחר ל' ובאותה שעה ילדה מוכח לכאורה דל"מ

איש טלז כתב:ראה נדה דכו' שאם תלד וולד בהיותה עכו"ם וסנדל לאחר שנתגיירה ראה בראשונים שהקשו דא"כ הוי חציצה ומהא דלא פירשו דמיירי בנתגיירה לאחר ל' ובאותה שעה ילדה מוכח לכאורה דל"מ

יפה! למדתי היום את הגמ' שם, התעוררתי בקו' הראש', וחשבתי אם אפשר לתרץ כנ"ל...

ביטול חמץ (אם אינו הפקר רגיל) לאחר ל', האם שייך?

עושה חדשות כתב:ביטול חמץ (אם אינו הפקר רגיל) לאחר ל', האם שייך?

הנו"ב והשאג"א כתבו דלשיטת הר"ן בביטול, אין הביטול חל בשעת אמירתו אלא בהגיע זמן האיסור.