פורום אוצר החכמה

אני מחפש מראי מקומות והשוואות, להרעיון
המציל נפש אחת מישראל, אע"פ שלא נתכוין להצלה, כי אם לטובת עצמו בלבד, נחשב לו לזכות גדול

אם אין לך מקורות, אז מי באמת אמר לך שזה זכות גדול?

עי' רש"י ( דברים כד, יט) למען יברכך. וְאַעַ"פִּ שֶׁבָּאת לְיָדוֹ שֶׁלֹּא בְמִתְכַּוֵּן, קַ"וָ לָעוֹשֶׂה בְמִתְכַּוֵּן. אֱמֹר מֵעַתָּה נָפְלָה סֶלַע מִיָּדוֹ וּמְצָאָהּ עָנִי וְנִתְפַּרְנֵס בָּהּ — הֲרֵי הוּא מִתְבָּרֵךְ עָלֶיהָ (ספרי):

מחלוקת אביי ורבא בגמרא מנחות סד, א: (לא) שמע שטבע תינוק כו'.

לענין כתב:אם אין לך מקורות, אז מי באמת אמר לך שזה זכות גדול?

מצאתי באחד ממחברי הזמן, שכתב כן על ראובן, שבמדרש רבה איתא כמה 'חשבונות' שחשב ראובן למה להציל את יוסף, ובשפתי חכמים מביא בשם המהרש"ל שלכן לא נתברך ראובן בברכת יעקב כמו שנתברך יהודה 'מטרף בני עלית', לפי שלא נתכווין להצלה אלא עבור עצמו, ועכ"ז הכתוב משבח אותו, עד שבמדרש איתא אילו היה יודע ראובן וגו' היה מוליכו על כתפיו, והמחבר הנ"ל מוכיח מזה רעיון הנ"ל
אני מחפש סמוכין לרעיון זה

כן מוכח מעוג ׳ויבוא הפליט׳, עיין רש״י במדבר כא לד ובשפתי חכמים אות פ. כיון שעל ידו ניצל לוט, אף שנתכוין לטובתו ולרעת אברהם.

עי' קובץ שעורים ( ח"ב סי' כג אות ו ) שמצוות שהעיקר היא התוצאה ולא הפעולה כגון פדיון שבויים, פריעת בע"ח, פריה ורביה, מקיים מצוה בלי כוונה לכו"ע

בפשטות אפשר להוכיח מיהודה שאמר 'מה בצע כי נהרוג את אחינו', ורש"י מפרש שהוא פשוט חס על הממון שהיו יכולים להרוויח במכירתו, ואעפ"כ משבחו יעקב על כך ועוד יותר מראובן.

וראה כאן באריכות על ההבדל בין ראובן ליהודה

יעקב משבחו יותר מראובן כי הוא הצליח וראובן לא הצליח.
טענת "מה בצע- מה ממון מתהני לנא" נאמרה כדי לשכנע את האחים ולא בטוח שהוא עצמו לא אמר זאת בשל עצם הרצון להציל.

ע"י בקובץ מאמרים (לגבי מצוות של אפיקורס) דיון לגבי שכר מצות בין אדם לחבירו שנעשו במתעסק.

וחשבתי לעצמי פעם שאולי יש מקום לחלק בשאלה זו בין עולם הזה לעולם הבא - כי הרי קשה מאד לומר שבעצם מגיע שכר למישהו שפעל בלא בחירה, אך יש מקום לומר ששכר מצות בעולם הזה איננה שכר בעצם, או לכה"פ היא פחות שכר בעצם (וכבר דנו בזה רבים), ואולי יש מקום לומר שיותר שייכת בה שכר למעשה שנעשית בלי בחירה. אך לא מצאתי ראיה ברורה לזה.