פורום אוצר החכמה

כידוע מרן החזון איש היה מקפיד על לבישת טלית קטן של שאר מינים דוקא, ולא של צמר. והוא פלא.
גם כאשר נכנסו לפני מרן זללה"ה ודנו לפניו בדבר, לא אבה לגלות טעמו, ואמר כי כמוס הוא עמדו. ראה למשל כאן - viewtopic.php?f=17&t=40049&p=478496&hilit=%D7%94%D7%97%D7%96%D7%95+%D7%90+%D7%A6%D7%9E%D7%A8#p496280.

העירוני היום לדברי החזון איש בספרו (הל' ציצית סי' ג' ס"ק כ"ד)-


האם יתכן כי כאן מונח פתרון הענין?
ניתן לומר כי זוהי הסיבה שהיה מרן נמנע מלבישת ט"ק של צמר?
באם זה הטעם, מובן מאד למה העדיף מרן להצניעו.

ומה החילוק בין טלית קטן לטלית גדול?

לבי במזרח כתב:ומה החילוק בין טלית קטן לטלית גדול?

מה כת"ר מתכוין? שהיה החזון איש עושה טלית גדול מכותנה?

בכלל, ממתי החזו"א חושש לשיטות ראשונים יחידאיות. זאת ועוד, גם לשיטה זו, אין שום בעיה בלבישת טלית בזמן שאין תכלת.
עצם הקושיא לא ברורה די הצורך. לפי הרמ"א יש בטלית של שאר מינים קיום מ"ע דאורייתא. לפי השו"ע רק מדרבנן. המשנ"ב כותב שיר"ש יחמיר. והחזו"א אחז שאין כ"כ ענין להחמיר כיון שגם לפי השו"ע לא מדובר כאן באיסור.

לענין כתב:

לבי במזרח כתב:ומה החילוק בין טלית קטן לטלית גדול?

לכבוד ולעונג עובדה זו שמשתמש שכותב בכל שנה שלש הודעות, בממוצע, בחר לו אשכול זה לתגובה.[/size]

אני מציע להנהלה לאפשר להסתיר את זמן ההצטרפות ומספר ההודעות. לפני מספר ימים קבלתי הודעה מאוחר בלילה בבקשה ללכת לישון ושהודעה ה3000 שלי יכולה לחכות למחרת. הקשבתי לו והרגשתי ממש כמו ילד שיש לו אבא טוב שדואג לו.

לענין כתב:

לבי במזרח כתב:ומה החילוק בין טלית קטן לטלית גדול?

מה כת"ר מתכוין? שהיה החזון איש עושה טלית גדול מכותנה?

לכבוד ולעונג עובדה זו שמשתמש שכותב בכל שנה שלש הודעות, בממוצע, בחר לו אשכול זה לתגובה.

לא הבנתי למה אתה מתקיף אותו. הוא גם שאל שאלה הגיונית אם זו מטרת החזון איש להנצל מחיוב תכלת מה עשה בכל יום כשלבש טלית גדול. אפשר לענות היכא דאפשר אפשר והיכא דלא אפשר לא אפשר אבל השאלה לגיטימית.

אני ממש ממש מצטער אם יש כאן איזו חשש לשון של התקפה. פלא. המשפט שהוספתי היה כדי לשבח ולומר שהתפרגנתי, מי שחשב שזה ההיפך, עושה זאת על דעתו הבלעדית. מחקתי אותו, בכל מקרה.

כיהודי, השבתי בשאלה. הרי כל מה שבאתי לומר הוא שהחזון איש היתה לו הקפדה מיוחדת להצניע את הטעם הזה. דברו אתו על זה כמה פעמים בכמה הזדמנויות, והוא זללה"ה היה מתעקש על זה, 'אני אמשיך ללבוש מבד מטעם הכמוס עמדי'. אם הענין הוא כדי לחזק את השיטות שזה מדאורייתא (למה?) זה לא צריך להיות כזה כמוס. לדברינו, ברור שזה צריך להיות כמוס ביותר. האחרונים מתלבטים בכל מיני אופנים מה ההיתר ללבוש ציצית בלי תכלת, יש כאלו שכתבו שזה בגלל 'עת לעשות להשם' וכיו"ב [היום מקובל לומר שבפסוק של 'וראיתם אותו' התחדש שאפשר ללבוש גם לבן בלי תכלת, אבל השאגת אריה ועוד אחרונים ודאי לא נקטו כן].
לעצמו, ניסינו לומר, היה החזון איש מתלבט בדבר, אולי עדיף שלא ללבוש טלית בכלל מאשר ללבוש בלי תכלת (והמשנה שאינו מעכב מיירי באופן שהוא מוכרח ללבוש את הבגד), והעדיף בשקט בשקט ללבוש ציצית שלהרבה פוסקים היא רק דרבנן, כדי שלא להיות בחשש הזה, ובפרט - שבספרו מפרש בדעת הרא"ש שבדרבנן בכלל לא חייבו תכלת [אפשר אולי לתת טעם שבשעה שתקנו ציצית בשאר מינים מדרבנן, זה כבר היה אחרי החורבן, באופן שבהרבה מקומות לא היתה התכלת מצויה, מחמת גזירות הרומאים כמבו' בסנהדרין י"ב א', ולכן מעיקרא לא חייבו תכלת בשאר מינים].
ברור שהחזון איש לא היה מפרסם כזה דבר, שיש 'חומרא' לא ללבוש ציצית, ולכן כמס טעם זה עמדו.
ברור שהחזון איש עשה את זה רק בשקט והיכא דאפשר, ולא בטלית גדול שמעולם לא ראינו שהיא משאר מינים [נוסיף גם את עיקר הענין, שלבא לבית הכנסת בלי טלית זה לא כבוד הבריות, עד כדי שהתירו גם ללבשה בלי ציצית בכלל, וכל שכן שיתיר כבוד הבריות גם חומרא זו].

השאלה לגיטימית בהחלט, וסברתי כי התשובה מובנת מעצמה מתוך שאלתי. אם מישהו חושב שהתקפתי, סליחתי עמו. חדש טוב מנחם ומבורך.

יוצא פוניבז' כתב:א. בכלל, ממתי החזו"א חושש לשיטות ראשונים יחידאיות. זאת ועוד, גם לשיטה זו, אין שום בעיה בלבישת טלית בזמן שאין תכלת.
ב. עצם הקושיא לא ברורה די הצורך. לפי הרמ"א יש בטלית של שאר מינים קיום מ"ע דאורייתא. לפי השו"ע רק מדרבנן. המשנ"ב כותב שיר"ש יחמיר. והחזו"א אחז שאין כ"כ ענין להחמיר כיון שגם לפי השו"ע לא מדובר כאן באיסור.

א. זה לא שהוא חשש ליחידאה, אלא אדרבה, הפוך, סמך על יחידאה. נתלבט בהיתר לבישת טלית בלי תכלת, וסמך על הסוברים ששאר מינים דרבנן, ובתוספת שי' הרא"ש שהיא בכלל פטורה מתכלת.
ב. הקושיא ברורה. קצת תמוה למה החזון איש שמר את טעמו כל כך בסוד. ראה הלשון בהודעה שלמעלה (היא מתוך המוסף שבת קדש אליו ציינתי בתחילת הודעתי הראשונה).
גם אם הלשון לא מדוייקת, וכנראה שכך, עדיין הדבר פלא. מעטים הדברים, בהלכות המצויות כל כך, שדברו עליהם כמה וכמה פעמים עם החזו"א, והסתיר טעמו.

יעויין דעת נוטה ב, עמ' קכד-קה, קלג, ובהע' שם.

חלמישצור כתב:יעויין דעת נוטה ב, עמ' קכד-קה, קלג, ובהע' שם.

תודה רבה.

והנה כל העמוד-