מטרת הכניסה של הכהן גדול ביום הכפורים היא לכפר על טומאת מקדש וקדשיו עיין רמב"ן וברמב"ם שגגות פ"א הל"ט (ודלא כדברי הגמ' יומא מ"ד שבא לכפר על עוון לשון הרע)
וכך כותב רש"י בפרק ט"ז פסוק ט"ו וכפר על הקודש מטומאות בני ישראל וגו' השוכן אתם בתוך טומאותם. וז"ל אף על פי שהם טמאים שכינה ביניהם.
כלומר היות והשכינה לא עזב את המשכן גם כשישראל נטמאו ולכן כשהטמא טימא את המשכן הריהו כביכול פגע בשכינה וכו'.
ונשאלת השאלה אם כן בזמן הזה שאנו בגלות והשכינה עזב אותנו כביכול ואינו שוכן איתנו בתוך טומאותם אם כן אין כל עניין לכאו' בעבודת הכה"ג ביום הכפורים שבא לכפר על טומאת מקדש וקדשיו וכנ"ל. - ולשם מה קבעו לומר במוסף ביום הכפורים את כל סדר עבודת הכה"ג מדין ונשלמה פרים שפתינו כאשר בזמן הזה לא שייך כל פגיעה כביכול בשכינה.
החכימו אותי תלמידי חכמים.