פורום אוצר החכמה

א' ניסן שבו הוקם המשכן נטל עשר עטרות, וכדאיתא במסכת שבת דף פ"ז: תנא אותו יום נטל עשר עטרות ראשון למעשה בראשית ראשון לנשיאים ראשון לכהונה ראשון לעבודה ראשון לירידת האש ראשון לאכילת קדשים ראשון לשכון שכינה ראשון לברך את ישראל ראשון לאיסור הבמות ראשון לחדשים.

לכאורה למה לא הוזכר עוד עטרה "ראשון לחודש"? כלומר אותו יום היה ראש חודש.?

לפי מה שיש מפרשים שסתם "חודש" שבמקרא היינו א בחודש - א"ש.

מי מפרש כך?

עזריאל ברגר כתב:לפי מה שיש מפרשים שסתם "חודש" שבמקרא היינו א בחודש - א"ש.

לא שפיר כלל!
השאלה שאלה גדולה: אותו היום ראשון לראשי חדשים היה וגם ראשון לימי החדש היה, ומדוע נמנו שני אותות אלה לעטרה אחת בלבד? וכבר הקשה כן מהרש"א על אתר.
הניחא אי הוה אמר 'ראשון לחודש' אתי שפיר, דלהכי לא מני 'ראשון לחדשים' משום דעטרה זו עטרת החודש כולו הוא (וכמו שפירש רש"י את הכתוב 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים': עַל חֹדֶשׁ נִיסָן אָמַר לוֹ: זֶה יִהְיֶה רֹאשׁ לְסֵדֶר מִנְיַן הֶחֳדָשִׁים, שֶׁיְּהֵא אִיָּר קָרוּי שֵׁנִי, סִיוָן שְׁלִישִׁי); אבל השתא, דמני 'ראשון לחדשים', קשיא אמאי לא מני נמי 'ראשון לחודש'?

אני כותב לך בקיצור נמרץ את מה שכתבתי בלוח עתים לבינה בענין.
ואמרו בשבת (פ"ז ב') על ר"ח ניסן שנטל י' עטרות וא' מהם ראשון למעשה בראשית והנה רש"י פירש: שאחד בשבת היה והיינו שהעולם נברא ביום ראשון בשבוע, ואמנם הריטב"א והר"ן פירשו וסבר לה כמ"ד בניסן נברא העולם, ולפי"ז ראשון למעשה בראשית היינו שנברא בא' ניסן והיינו שמחשיב רק מהיום השישי יום בריאת האדם. וכדפי' המהרש"א ר"ה כ"ז א' על הא דאמרינן בר"ה היום הרת עולם והרי כבר נברא בכ"ה, ועי' רש"ש).
ומה שקשה מהסוגיא שם דמוכח דמייתי לענין יום א' בשבוע כרש"י, עיין בהר"ן שכ': ראשון למעשה בראשית, פי' שבאחד בשבת נברא העולם, וריש ירחא דניסן דההיא שתא בחד בשבת הוה, וסבר לה כמאן דאמר בניסן נברא העולם. ומאחר שכ"כ גם רש"י עצמו על המדר"ר בראשית פר' ג' י"ל דכוונתו לב' הפירושים, ועי' בית אהרן וישראל גליון ק' עמ' נ"א.

אריה לייב כתב:מי מפרש כך?

כמדומני ראב"ע או רשב"ם.

כתבו לי שהמהרשא שם מקשה קושיא זו, עי"ש.