הגדרת גילוי פנים בתורה להרמב"ם

[תרגימא]

כתב הרמב"ם בהלכות תשובה פ' ג, הל' יא:
"העושה עבירות ביד רמה כיהויקים בין שעשה קלות בין שעשה חמורות אין לו חלק לעולם הבא וזהו הנקרא מגלה פנים בתורה מפני שהעיז מצחו וגילה פניו ולא בוש מדברי תורה".

ובהלכות מלכים פ' יא, הל' ג:
וכל המוסיף או גרע או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן, הרי זה בודאי רשע ואפיקירוס.

ולכאורה, מפשט הדברים משמעות ב' דברים אלו סותרים זה לזה, שכאן המשמעות היא לבטל, וכאן המשמעות היא להפוך את המצווה לאליגוריה?

ואשמח לדעת כבוד תורתכם.

[יאיר]

שמא בא' איירי בפניו (כמ"ש שם מפורש הרמב"ם)
וב' איירי ב"פני התורה"

עיינת במפרשי הרמב"ם שם?

[ביקורת תהיה]

לכאורה משמעות ב' דברים אלו סותרים זה לזה.

אכן, שני פירושים שונים במשמעות הביטוי 'מגלה פנים בתורה'. מענין!
רבנו עובדיה מברטנורה במסכת אבות (פ"ג מי"א) מביא את שני הפירושים: א) שמראה פנים ופירושים בתורה שלא כהלכה. ב) שמעיז פנים לעבור על דברי תורה בפרהסיא ביד רמה.
וראה שם בחלופי גירסאות, כי יש ספרים שכתוב בהם 'מגלה פנים בתורה שלא כהלכה', ולפי גירסא זו בהכרח הפשט הוא כפירוש הראשון.

[ישא ברכה]

בגמרא בסנהדרין יש כמה אפשרויות לפירוש דברי המשנה המגלה פנים בתורה.
והרמב"ם לכאורה פסק כאחד האפשרויות בגמ' שזהו מי שעובר על דבר ה' בפרהסיא ובזלזול, ואלו דבריו בהל' תשובה.

בהל' מלכים הרמב"ם משתמש עם מטבע לשון דומה לענין מי שמפרש את התורה בצורה של דופי (שזה מעיד על חוסר הכרה בכך שכל התורה מאת ה'), לדעת הרמב"ם הוא אינו בעל התואר מגלה פנים בתורה אבל הוא רשע ואפיקורס, ודינו כדין האפיקורס והרשע המפורשים בהלכות תשובה.

השימוש במטבע לשון דומה, אולי מביא את המקום לטעות, אולם לכאורה לא הכונה לאותו ענין, הסיבה שהרמב"ם בחר להשתמש במטבע לשון גילה פנים בתורה על הדורש דרשות של דופי, לא קשה כ"כ, ואולי בחר כך משום שבגמ' זה מובא בצורה זו (למרות שלא פסק כצד זה בגמ' לענין התואר מגלה פנים)

[ביקורת תהיה]

ראה בפירושו למשנה באבות, שמקור דבריו בהלכות תשובה הוא גמרת ירושלמי במסכת פאה.