פורום אוצר החכמה

שו"ע סי' שכ"ט סע' ו:
"עכו"ם שצרו על עיירות ישראל, אם באו (יב) על עסקי ממון אין מחללין עליהם את השבת; באו על עסקי נפשות, (יג) ואפי' סתם, יוצאים עליהם בכלי זיין ומחללין עליהם את השבת; ובעיר הסמוכה (יד) לספר, (טו) אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת. הגה: ואפילו לא באו עדיין אלא רוצים לבא (א"ז)."

במ"ב ס"ק יד:
לספר וכו' עיר שמבדלת בין גבול שישראל דרים בה לגבול העובדי גילולים וחיישינן שאם ילכדוה משם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם. עכ"ל.

מה הסבר הדברים?
מקרה א: כשעכו"ם מגיעים לעיר שאינה סמוכה לספר על עסקי ממון - לא מחללין.
מקרה ב: כשעכו"ם מגיעים לעיר הסמוכה לספר על עסקי ממון - מחללין.

השאלה הנשאלת היא הרי כשהעכו"ם מגיעים לעיר שאינה סמוכה לספר, בהכרח הם חוצים את הגבול ועוברים דרך העיר הסמוכה לספר ולמעשה כל עיר שהם מגיעים אליה הופכת בעצמה לגבול שעדיין לא חצו (=לעיר הסמוכה לספר). אם כן מה הסברא לחלק בזה?

הסברה היא שאם העיר אינה סמוכה לספר אין לנו אלא את הגויים האלה שבאו על עסקי ממון ואין להם שאיפות נוספות אבל כשה כעיר סמוכה לספר אז כל הגויי יוכלו בקלות להשתלט על העיר וממנה על הישוב היהודי כולו ולכן יש כאן פקו"נ

הנחת השואל היא כי כל עיר הגובלת את תחום מושב ישראל - לעיר ספר תחשב. וא"כ יוקשה היכי תמצי שיבאו לעיר הפנימית שאינה סמוכה לספר, מבלי שיעברו תחלה בעיר הספר החיצונית.
אך בפשטות נראה כי עיר ספר היינו הסמוכה לישוב נכרים, ושאינה עיר ספר היינו השוכנת בריחוק.

כרמי שלי כתב:הנחת השואל היא כי כל עיר הגובלת את תחום מושב ישראל - לעיר ספר תחשב. וא"כ יוקשה היכי תמצי שיבאו לעיר הפנימית שאינה סמוכה לספר, מבלי שיעברו תחלה בעיר הספר החיצונית.
אך בפשטות נראה כי עיר ספר היינו הסמוכה לישוב נכרים, ושאינה עיר ספר היינו השוכנת בריחוק.

לכאורה לא משמע כן במשנ"ב ולפנים בפי' רש"י "שאם ילכדוה משם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם".

ודאי שעיר ספר פירושה עיר גבול. אך בעניננו זהו רק בגבול הקרוב ומבדיל בין ישראל לעמים המצֵרים להם, לא בעיר השוכנת בקצה הארץ סתם. כן נלע"ד.

השו"ע לא מדבר על מדינה ישראלית עם גבולות מוגדרים, אלא על 'עיירות ישראל' המפוזרות בין הגויים (כמו שהיה בבבל והיום בארה"ב וכו').

דרומי כתב:השו"ע לא מדבר על מדינה ישראלית עם גבולות מוגדרים, אלא על 'עיירות ישראל' המפוזרות בין הגויים (כמו שהיה בבבל והיום בארה"ב וכו').

מילא השו"ע שנכתב בצפת, אבל מה לגבי התוספתא, גם היא לא נאמרה על מדינה ישראלית עם גבולות מוגדרים? יתירה מכך, אם זה לא נאמר על מדינה ישראלית עם גבולות מוגדרים, אז מה התוספת של "ערי ספר" שייכת כאן?

בסוגיית הגמ' (עירובין מה, א) מפורש כן גבי נהרדעא שבבבל.

כרמי שלי כתב:בסוגיית הגמ' (עירובין מה, א) מפורש כן גבי נהרדעא שבבבל.

מה מפורש שם?
הגמ' שם אומרת שבבל נחשבת כעיר שבספר. ותורגמה לנהרדעא.
הגמ' לא שוללת שההלכה במקורה נאמרה לגבי א"י. בבל זה מקרה מיוחד כי לא שייך לומר עליה כפי' רש"י והמשנ"ב "שאם ילכדוה משם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם".

סה"כ הודיעתנו הגמ' עיר פרטית הנחשבת כספר, לא שהיא מיוחדת.
גם בנהרדעא הסיבה ליציאה היא מפני סמיכותה "לעיירות שיושבין בהן בני גולה" (רש"י) כך ש"תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם".

מושב בדרום הסובל מגנבות , של בדואים ככל הנראה
רוצים לארגן שמירה כדי ליצור הרתעה, ולהודיע למשטרה בשעת הצורך
מה עם שבת
האם זה סמוכה לספר ,כי הבדואים נפוצים בכל מקום

מן הדרום כתב:מושב בדרום הסובל מגנבות , של בדואים ככל הנראה
רוצים לארגן שמירה כדי ליצור הרתעה, ולהודיע למשטרה בשעת הצורך
מה עם שבת
האם זה סמוכה לספר ,כי הבדואים נפוצים בכל מקום

היום כל ארה"ק היא "סמוכה לספר" במלחמה נגד הערבים. ועינינו הרואות שכל ויתור להם - מעורר אותם להעיז יותר וכו'...