איש_ספר כתב:הרב יאיר, לא כ"כ הבנתי את השקו"ט. בכל מקרה אני לא שואל אם תיתכן סיבה להניח על השולחן כוסות ריקים, בס"ה תמהתי איך כותבים שמקיימים בכוסות ריקים עיטור, וזה חידוש גדול ומשונה בעיני.
יושב סתר כתב: אף שמעיקר הדין צריך רביעית, כמדומה.
סעדיה כתב:יושב סתר כתב: אף שמעיקר הדין צריך רביעית, כמדומה.
מקור?
איש_ספר כתב:יכול להיות שכך נהגו בליטא, ויש לזכור שבליטא קידשו על פת גם ביום מחוסר יין. לכן לעשות מזה מנהג במקום שיש דברי ראשונים מפורשים ועוד לסתום כך בספר זה ודאי משגה.
איש_ספר כתב:משל למה הדבר דומה למי שיוציא ברכון וישמיט ממנו בורא מיני בשמים על הבדלה כי בליטא לא ברכו (כידוע).
איש_ספר כתב:איזה רבותיו ואיזה כללי פסיקה. הבאתי ראשונים מפורשים, וציינתי לתפארת שמואל שכותב שכוסות ריקים הם היפוך עיטור ואתה בא אלי עם סגנון של נהרא נהרא ופשטיה?
ואיך אפשר לסתום בספר הלכה לכלל הנהגה משונה כזו?
משל למה הדבר דומה למי שיוציא ברכון וישמיט ממנו בורא מיני בשמים על הבדלה כי בליטא לא ברכו (כידוע).
דרופתקי דאורייתא כתב:איש_ספר כתב:משל למה הדבר דומה למי שיוציא ברכון וישמיט ממנו בורא מיני בשמים על הבדלה כי בליטא לא ברכו (כידוע).
באמת מה הסיבה לזה?
[מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, עד היום לא נוהג לברך על מיני בשמים בהבדלה, ומעולם לא הבנתי הטעם לזה].
דרופתקי דאורייתא כתב:איש_ספר כתב:משל למה הדבר דומה למי שיוציא ברכון וישמיט ממנו בורא מיני בשמים על הבדלה כי בליטא לא ברכו (כידוע).
באמת מה הסיבה לזה?
[מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, עד היום לא נוהג לברך על מיני בשמים בהבדלה, ומעולם לא הבנתי הטעם לזה].
מקדש מלך כתב:איש_ספר כתב:איזה רבותיו ואיזה כללי פסיקה. הבאתי ראשונים מפורשים, וציינתי לתפארת שמואל שכותב שכוסות ריקים הם היפוך עיטור ואתה בא אלי עם סגנון של נהרא נהרא ופשטיה?
ואיך אפשר לסתום בספר הלכה לכלל הנהגה משונה כזו?
משל למה הדבר דומה למי שיוציא ברכון וישמיט ממנו בורא מיני בשמים על הבדלה כי בליטא לא ברכו (כידוע).
הרב איש ספר. כתבתי פה אתמול הודעה. נראה לי שמחקת אותה, .
דרופתקי דאורייתא כתב:[מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, עד היום לא נוהג לברך על מיני בשמים בהבדלה, ומעולם לא הבנתי הטעם לזה].
דרופתקי דאורייתא כתב:איש_ספר כתב:משל למה הדבר דומה למי שיוציא ברכון וישמיט ממנו בורא מיני בשמים על הבדלה כי בליטא לא ברכו (כידוע).
באמת מה הסיבה לזה?
[מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, עד היום לא נוהג לברך על מיני בשמים בהבדלה, ומעולם לא הבנתי הטעם לזה].
דנני כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:איש_ספר כתב:משל למה הדבר דומה למי שיוציא ברכון וישמיט ממנו בורא מיני בשמים על הבדלה כי בליטא לא ברכו (כידוע).
באמת מה הסיבה לזה?
[מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, עד היום לא נוהג לברך על מיני בשמים בהבדלה, ומעולם לא הבנתי הטעם לזה].
תשובות והנהגות כרך ה סימן פו
ברכת בורא מיני בשמים ומאורי האש בהבדלה
הבאתי במק"א שאין אני מברך ברכת בורא מיני בשמים בהבדלה, כיון שאינני נהנה כלל מריח, וע"כ אני חושש לברכה לבטלה, וכן ראיתי אצל מרן הגאון דבריסק זצ"ל ועוד כמה גדולים שלא נהגו לברך, וכשאני נמצא בין אנשים שנהנים מהריח אני מבקש מאחר לברך בורא מיני בשמים ואח"כ אני ממשיך.
דנני כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:איש_ספר כתב:משל למה הדבר דומה למי שיוציא ברכון וישמיט ממנו בורא מיני בשמים על הבדלה כי בליטא לא ברכו (כידוע).
באמת מה הסיבה לזה?
[מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, עד היום לא נוהג לברך על מיני בשמים בהבדלה, ומעולם לא הבנתי הטעם לזה].
תשובות והנהגות כרך ה סימן פו
ברכת בורא מיני בשמים ומאורי האש בהבדלה
הבאתי במק"א שאין אני מברך ברכת בורא מיני בשמים בהבדלה, כיון שאינני נהנה כלל מריח, וע"כ אני חושש לברכה לבטלה, וכן ראיתי אצל מרן הגאון דבריסק זצ"ל ועוד כמה גדולים שלא נהגו לברך, וכשאני נמצא בין אנשים שנהנים מהריח אני מבקש מאחר לברך בורא מיני בשמים ואח"כ אני ממשיך.
כח עליון כתב:דנני כתב:ברכת בורא מיני בשמים ומאורי האש בהבדלה
הבאתי במק"א שאין אני מברך ברכת בורא מיני בשמים בהבדלה, כיון שאינני נהנה כלל מריח, וע"כ אני חושש לברכה לבטלה, וכן ראיתי אצל מרן הגאון דבריסק זצ"ל ועוד כמה גדולים שלא נהגו לברך, וכשאני נמצא בין אנשים שנהנים מהריח אני מבקש מאחר לברך בורא מיני בשמים ואח"כ אני ממשיך.
הוא עונה אמן על ברכת האחר?
בברכה המשולשת כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:איש_ספר כתב:משל למה הדבר דומה למי שיוציא ברכון וישמיט ממנו בורא מיני בשמים על הבדלה כי בליטא לא ברכו (כידוע).
באמת מה הסיבה לזה?
[מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, עד היום לא נוהג לברך על מיני בשמים בהבדלה, ומעולם לא הבנתי הטעם לזה].
זכורני שהיה על זה מאמר בכתב העת המעיין לפני כו"כ שנים
על המגמות והמאמצים שאתה מייחס לי נניח עתה. וכתמיד נבקש את הדיוק.אוצר בלוס כתב:כאמור כך נהוג אצל יוצאי ליטא דורות רבים כידוע לכל, והמאמץ הכביר למצוא 'משגה' בחוט שני, לא יעלה כאן יפה.
הראיות מראשונים שנדפסו מחדש לא רלוונטים כלל כמובן.
עושה חיל כתב:אין לי עדיין תשובה לשאלת הרב איש ספר.
אך אעיד שבמשפחת בית אבי מקובל מבית וולוז'ין [מנהגים אשר מגיעים למעלה בקודש מבית הגר"א],
לעטר את הכוס אפילו שהכוסות ריקים.
(בהכירי את ההקפדה בדברים הללו אצל אבותי, קשה לי להניח שהגר"א נהג אחרת.)
איש_ספר כתב:בא נחתינן ובהא סלקינן, לכתוב שעיטור הוא בכוסות ריקים היפך דברי רבותינו ראשונים ואחרונים, כב"ח ומהרש"ק ועוד, הרי זה משגה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 219 אורחים