פורום אוצר החכמה

יבמות פב. לא שנא איסור לאו ולא שנא איסור כרת,
שם קיט. אמר רבא מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא מה לי איסור כרת מה לי איסור לאו,
ומאידך שם קיד. שבת דאיסור סקילה גזרו רבנן יום טוב דאיסור לאו לא גזרו ביה רבנן,
ועי' תרוה"ד סי' רנ, וכו'.

רצוני לדעת האם נאמרו בזה כללים ברורים, מתי מתאים חילוק בגזירות דרבנן או חששות בין איסורים חמורים וקלים, ומתי יש לומר הא דאורייתא והא דאורייתא מה לי חמור מה לי קל. אשמח לדעת אם נכתב ע"ז משהו מסכם.

עיין אנצ"ת ערך אסור לאו.

דבר דומה קצת יש גם ביבמות ד"ז. - הדר אמר אטו עשה דוחה את ל"ת לאו לא תעשה חמור מיניה וקאתי עשה ודחי ליה, מה לי חומרא זוטא ומה לי חומרא רבה.

ומעל"ע
בנזיר דמ"ח אמרי' "כיון דשרא רחמנא חד לאו גבי מת מצוה מה לי חד לאו מה לי תרין לאוין"
ואילו בתמורה ד"ד אמרי' "לא אתי חד עשה ועקר תרי לאוי".

סנהדרין פד:
דילמא חביל והוה ליה שגגת איסור אי הכי אחר נמי אחר שיגגת לאו בנו שגגת חנק.

עושה חדשות כתב:סנהדרין פד:
דילמא חביל והוה ליה שגגת איסור אי הכי אחר נמי אחר שיגגת לאו בנו שגגת חנק.

ובחי' הר"ן שם כ' - ושגגת לאו דאמרינן דמותר פי' בתוספות שהוא דבר שאין מתכוין ומותר באסור לאו כדאמרינן לגבי כלאים מוכרי כסות מוכרין כדרכן אבל באיסור מיתה לא הותר דבר שאין מתכוין. ואף על גב דהותר דבר שאין מתכוין באיסור מיתה דהיינו איסור שבת דאיכא סקילה ה"ט משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה.

ראה עוד בהסמת הגר"ע עטייה לס' יביע אומר ח"א, ובהערות הגרע"י שם בדבריו.