פורום אוצר החכמה

כולל יונגערמאן כתב:סיפור חסידי
רבי איציקל סיפר פעם לחתנו רבי יענקל'ה מ'פשעווארסק כי בעיירה אחת העלילו הגויים על היהודים שהרגו גוי אחד, ועל ידי כחה של אמירת תחנון קם הגוי המדובר לתחייה ותהי הרווחה
אם כן, שאל לחותנו, למה מקילים כך בתחנון?
ענה רבי איציקל, מה רצית, שכל הגויים המתים יקומו לתחייה?

אוהב עמו כתב:בזכרוני שהמעשה מסופר על עוד רבים וחד מינייהו הוא ר' יוסף חיים זוננפלד וכן על הרב מטשיבין (ואולי שערי חסד בשערי חסד נתחלף)

איתן נוי כתב:לכאורה היה צריך להיות שאדרבה דווקא בימי יארצייט צריך לומר וידוי ולהרבות בסליחות ותחנונים

דרומי כתב:זה ויכוח עתיק יומין, וכמדומני שבכתבי המנחת אלעזר ממונקאטש מאריך בזה, ואולי היה זה כנגד בעלזא (כידוע...).

יתר10 כתב:https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=43934
viewtopic.php?t=34304#p371985
viewtopic.php?f=17&t=41233
למה פותחים אשכולות לפני שבודקים אם כבר נמצא אשכול בענ"ז

כדכד כתב:עד כמה שאני זוכר קראתי את הסיפור על הגרשז"א שהיה אצל בנו רבי מרדכי שליט"א שהוא רב בקהילה חסידית וביום ששי לא אמרו תחנון כי כך נהגו והגרשז"א אמר שבשלמא ביא"צ של צדיקים חסידיים יש לומר שהם חיו אחרי הרמ"א אבל הרמ"א היה מסכים להלכה לא לומר תחנון ביא"צ שלהם אך יום ששי כן היה בזמן הרמ"א ומכך שלאכתב שאין אומרים תחנון מוכח שכן אומרים.
לגבי היא"צ של רחל אמנו יש פירכא בדבר כיוון שזה גם יא,צ של צדיקים חסידיים ידועים...

איתן נוי כתב:וא"כ מהיכן המקור או ההמצאה שכל הזדמנות שיש יארצייט של צדיק אין תחנון?

איתן נוי כתב:ואין לנו לבטל וידוי ונפי"א משם יארצייט אלא מה שתיקנו לנו חז"ל הק'.

גל של אגוזים כתב:

כדכד כתב:עד כמה שאני זוכר קראתי את הסיפור על הגרשז"א שהיה אצל בנו רבי מרדכי שליט"א שהוא רב בקהילה חסידית וביום ששי לא אמרו תחנון כי כך נהגו והגרשז"א אמר שבשלמא ביא"צ של צדיקים חסידיים יש לומר שהם חיו אחרי הרמ"א אבל הרמ"א היה מסכים להלכה לא לומר תחנון ביא"צ שלהם אך יום ששי כן היה בזמן הרמ"א ומכך שלאכתב שאין אומרים תחנון מוכח שכן אומרים.
לגבי היא"צ של רחל אמנו יש פירכא בדבר כיוון שזה גם יא,צ של צדיקים חסידיים ידועים...

הגר"מ אוירבך שליט"א הוא רב ביהכנ"ס אביר יעקב סאדיגורה ת"א וכמדומני שבסא"ג אומרים תחנון בע"ש. אך בסאטמר א"א תחנון בערב שבת ומקורו מהייטב לב מסיגוט שקיבל מנהג זה מזידיטשויב [שכמעט אין אומרים תחנון ברוב השנה], אך כמדומני שיש סמך לזה במחזור ויטרי.

כדכד כתב:לפי הידוע לי רוב החסידים שאינם חסידי חב"ד נוהגים שלא לומר תחון ביארצייט (גם מונקאטש וגם בעלזא).
הטעם לכך, שמעתי אומרים משום דדמי לל"ג בעומר שהוא היא"צ של רשב"י (לפי דה זו וע' באשכול פטירת צדיקים ביום שנולדו) ושהצדיק משפיע ביום פטירתו על ההולכים בגדרכו.
יש הנמנעים רק ביא"צ של אדמו"רים גדולים כמו הנועם אלימלך ויש הנמנעים רק ביא"צ של האדמו,רים שהם שייכים לחסידיהם.

איתן נוי כתב:

דרומי כתב:זה ויכוח עתיק יומין, וכמדומני שבכתבי המנחת אלעזר ממונקאטש מאריך בזה, ואולי היה זה כנגד בעלזא (כידוע...).

אשמח למקורות

כדכד כתב:מקור נוסף מרש"י ביבמות

איתן נוי כתב:לכאורה היה צריך להיות שאדרבה דווקא בימי יארצייט צריך לומר וידוי ולהרבות בסליחות ותחנונים על הצדיק שלא זכינו שיהיה עימנו. וכפי שמצינו בשו"ע תקפ ס"ב יעו"ש.
וא"כ מהיכן המקור או ההמצאה שכל הזדמנות שיש יארצייט של צדיק אין תחנון?
היום ביקרתי בקרית בעלז בבית מדרש המפואר והמיוחד מאוד, ואגב ראיתי חדר נרות עם דף מלא בשמות צדיקים שנפטרו לפי תאריכים מסודרים שחל החודש. כך שאין (כמעט) יום שאין בו מי שנפטר.

חיימשה כתב:לגופו של נושא,
מי יכול לתת סברא ע''ז שאין אומרים תחנון בסוף ניסן מהטעם ''א"כ יצא רוב החודש בקדושה לפיכך עושין כולו קודש'', איזה מן טעם הוא זה? ומה ענין קדושה לימים שא''א תחנון?

חיימשה כתב:שאלה נוספת, עד שנתפסים לאי אמירת תחנון ביא''צ, יש חלקים מוקדמים יותר בתפלה, כמו לעולם יהא אדם יר''ש וכו קר''ש ראשונה, שגם היא חלק מסד התפלה, ורבים מאד המקילין, יש לזה מקור?

בברכה המשולשת כתב:

חיימשה כתב:שאלה נוספת, עד שנתפסים לאי אמירת תחנון ביא''צ, יש חלקים מוקדמים יותר בתפלה, כמו לעולם יהא אדם יר''ש וכו קר''ש ראשונה, שגם היא חלק מסד התפלה, ורבים מאד המקילין, יש לזה מקור?

מי מקל בזה כשיטה?
(וכמובן, אינני מדבר על מי שנאנס ואיחר באופן ח"פ, שאז לפי ההלכה עליו לדלג כדי להתפלל עם הציבור)
(ואגב, לעולם וכו' זה רצף אחד עד המקדש, כולל ק"ש דקרבנות.)

בברכה המשולשת כתב:

חיימשה כתב:שאלה נוספת, עד שנתפסים לאי אמירת תחנון ביא''צ, יש חלקים מוקדמים יותר בתפלה, כמו לעולם יהא אדם יר''ש וכו קר''ש ראשונה, שגם היא חלק מסד התפלה, ורבים מאד המקילין, יש לזה מקור?

מי מקל בזה כשיטה?
(וכמובן, אינני מדבר על מי שנאנס ואיחר באופן ח"פ, שאז לפי ההלכה עליו לדלג כדי להתפלל עם הציבור)
(ואגב, לעולם וכו' זה רצף אחד עד המקדש, כולל ק"ש דקרבנות.)

וְיַחֲשֹׁב קֹדֶם הַתְּפִלָּה בְּרוֹמְמוּת הָאֵ-ל יִתְעַלֶּה וּבְשִׁפְלוּת הָאָדָם