פורום אוצר החכמה

והנה בשבת ויום הכפורים שאסורים גם במלאכת אוכל נפש אומר שבת שבתון. ולהיות שמלת שבתון הוראת מנוחה ורצון לפניו יתברך יותר ממלת שבת, על כן בפסח שעדיין לא היו רצויים לפניו יתברך בעצם, כי הנה עבר בים צרה ועדיין לא הטהרו, כי על כן אמרו בספר הזוהר (רעיא מהימנא אמור צח א) שקרבנם שעורים מאכל בהמה, וכן בחג שבועות אמרו רבותינו ז"ל שלבם עדיין לא היה נכון, כאשר למדו ז"ל (ויקר"ר יח ג) מפסוק (תהלים עח לו) ויפתוהו בפיהם וכו', על כן לא היתה שמחה לפניו יתברך שלמה עד ראש השנה וכיפור, שהיו בזמן הארבעים שלשיים שהיו ברצון והם ימי תיקון. וכל שכן סוכות שכבר נתכפרו ובאים בהוראת נצחון במינים שבלולב כמה שאמרו ז"ל (ויקרא רבה ל ב), נאמר שבתון.

ואמנם למה לא אמר בחג השבועות שבתון... שבתון לא נאמר כי אם בימים שנחו בהם היהודים מנוחת הלב והשקט טרדתו ומחשבותיו כמו שהוא בחג הסוכות מפני שכבר אספו כל תבואותיהם. אבל בחג השבועות שהיה לבם טרוד על תבואותיהם שהם עדין בשדה לא אמר בו שבתון כמו שאמרו בחג הסוכות, כי לזאת הסבה גם כן לא נאמר בחג הפסח כמו שביארתי.

שם "שבתון" בשבת ומועדים הונח על שביתה מעסק ומשא ומתן, כמו שצוה נחמיה (יג, טו: "בימים ההמה, ראיתי ביהודה דורכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועומסים על החמורים, ואף יין ענבים ותאנים וכל משא, ומביאים ירושלים ביום השבת) ואעיד ביום מכרם ציד". ולכן לא כתוב בפסח ושבועות, מפני שהוא עת קציר, ועדיין לא נאספו התבואות והפירות, ואין בהם ממכר. רק במועד תשרי, שכבר נאספו ונגמרו יבול השדה והאילן, והחל המשא ומתן, כתוב "שבתון" מכל ממכר ועסק.

עזריאל ברגר כתב:התואר "שבתון" נאמר בתנ"ך על השביעי, על השביעית, ועל מועדי השביעי