האם לפני הצנזור 'עכו"ם' כולל גם גוי שאינו עובד עבודה זרה?
פורסם: א' דצמבר 30, 2018 2:36 pm
כידוע הרבה פעמים מתחבטים בביטוי עכו"ם, שנוצר בהרבה מקומות ע"י הצנזור, ולפעמים מביא לידי טעויות וכו' שכבר נידושו גם בפורומינו הנכבד.
שאלתי היא [אולי עמרצית, אך אין הביישן למד], האם גם לפני עידן הצנזור השתמשו בביטוי עכו"ם לכל גוי, או שזה רק בגללה הצנזור?
כי ראיתי דבר מעניין בפמ"ג, שעד כדי כך מתייחס ל'עכו"ם' כאילו כתוב 'גוי' - ומדייק מכך הלכה למעשה!
והוא בא"א ש"ל סק"ד, לענין אם מותר ליילד נכרית, שנפסק שאסור אף בחול בלא שכר, ובפשטות האיסור הוא דווקא בעובדת עבודה זרה, שבזה שייך הטעם שאמרו בגמרא - שמיילדת בן לע"ז, משא"כ בנכרית שאינה עובדת ע"ז.
וטוען הפמ"ג בזה הלשון:
ולא זכיתי להבין, הרי השו"ע כתב 'לעכו"ם', והיכן משמע שאף אם אינה עובדת ע"ז?
ולמדנו מדבריו שעד כדי כך נשתרש הביטוי עכו"ם כתואר ל'נכרי', ובכל מקום הזכירוהו בכינוי זה אף בהלכות שבודאי נוהגות בנכרי שאינו עובד ע"ז, ממילא גם בזה יש לדקדק שהאיסור הוא בכל נכרית, ואילו נתכוין השו"ע דווקא לעכו"ם עובד ע"ז, היה צריך לכתוב:
והאמת שלשון הטור שם הוא
הרי שלא היה לו די לכתוב 'עובדת עכו"ם', כי הבין שיבואו לטעות שהכוונה לכל נכרית, ולכן כפל וכתב 'כנענית עובדת עכו"'ם, וזה אכן מראה את נכונות דיוקו של הפמ"ג בלשון המחבר שקיצר וכתב רק 'עכו"ם'
אמנם יתכן שבשו"ע יו"ד שלפני הפמ"ג [שלפני הצנזור] היה כתוב 'לא תיילד נכרית', אלא שהצנזור ששינה בשו"ע יו"ד ל'עכו"ם' שינה גם את הציטוט בפמ"ג באו"ח
מעניין לבדוק
שאלתי היא [אולי עמרצית, אך אין הביישן למד], האם גם לפני עידן הצנזור השתמשו בביטוי עכו"ם לכל גוי, או שזה רק בגללה הצנזור?
כי ראיתי דבר מעניין בפמ"ג, שעד כדי כך מתייחס ל'עכו"ם' כאילו כתוב 'גוי' - ומדייק מכך הלכה למעשה!
והוא בא"א ש"ל סק"ד, לענין אם מותר ליילד נכרית, שנפסק שאסור אף בחול בלא שכר, ובפשטות האיסור הוא דווקא בעובדת עבודה זרה, שבזה שייך הטעם שאמרו בגמרא - שמיילדת בן לע"ז, משא"כ בנכרית שאינה עובדת ע"ז.
וטוען הפמ"ג בזה הלשון:
ועיין יו"ד [סימן] קנ"ד [סעיף ב] סתם ולא תייליד לעכו"ם, משמע אף אין עובדת עבודה זרה
ולא זכיתי להבין, הרי השו"ע כתב 'לעכו"ם', והיכן משמע שאף אם אינה עובדת ע"ז?
ולמדנו מדבריו שעד כדי כך נשתרש הביטוי עכו"ם כתואר ל'נכרי', ובכל מקום הזכירוהו בכינוי זה אף בהלכות שבודאי נוהגות בנכרי שאינו עובד ע"ז, ממילא גם בזה יש לדקדק שהאיסור הוא בכל נכרית, ואילו נתכוין השו"ע דווקא לעכו"ם עובד ע"ז, היה צריך לכתוב:
ולא תיילד לעכו"ם עכו"ם
והאמת שלשון הטור שם הוא
ולא תיילד לכנענית עובדת עכו"ם בחנם
הרי שלא היה לו די לכתוב 'עובדת עכו"ם', כי הבין שיבואו לטעות שהכוונה לכל נכרית, ולכן כפל וכתב 'כנענית עובדת עכו"'ם, וזה אכן מראה את נכונות דיוקו של הפמ"ג בלשון המחבר שקיצר וכתב רק 'עכו"ם'
אמנם יתכן שבשו"ע יו"ד שלפני הפמ"ג [שלפני הצנזור] היה כתוב 'לא תיילד נכרית', אלא שהצנזור ששינה בשו"ע יו"ד ל'עכו"ם' שינה גם את הציטוט בפמ"ג באו"ח
מעניין לבדוק