פורום אוצר החכמה

דעת הסמ"ע בחו"מ סי' ה' סעי' ב' סק"ז דלאור הנר יכולין לדין דיני ממונות בלילה,
ויש לעין מהגמ' מס' מגילה דף י"ד.
במעשה דאביגיל אמר לה וכי מראין דם בלילה אמרה לו וכי דנין דיני נפשות בלילה, ובהמשך שם, אלא מלמד שגילתה את שוקה והלך לאורה ג' פרסאות, ובמהרש"א על אתר בא"ד, שהלילה מאיר לו משוקה שגלתה, ואין זה מיחזי כגוזמא, דמצינו כה"ג בפ"ק דברכות ה: חזיה ר' יוחנן דהוה קא גני בבית אפל גלייה לדרעיה ונפל נהורא,
א"כ קשה לי א"כ למה אמרה אביגיל לדוד וכי דנין דיני נפשות בלילה, הלא להסמ"ע ודעימיה הלא לאור יכול שפיר לדין בלילה ?

סייג לחכמה כתב:דעת הסמ"ע בחו"מ סי' ה' סעי' ב' סק"ז דלאור הנר יכולין לדין דיני ממונות בלילה,
ויש לעין מהגמ' מס' מגילה דף י"ד.
במעשה דאביגיל אמר לה וכי מראין דם בלילה אמרה לו וכי דנין דיני נפשות בלילה, ובהמשך שם, אלא מלמד שגילתה את שוקה והלך לאורה ג' פרסאות, ובמהרש"א על אתר בא"ד, שהלילה מאיר לו משוקה שגלתה, ואין זה מיחזי כגוזמא, דמצינו כה"ג בפ"ק דברכות ה: חזיה ר' יוחנן דהוה קא גני בבית אפל גלייה לדרעיה ונפל נהורא,
א"כ קשה לי א"כ למה אמרה אביגיל לדוד וכי דנין דיני נפשות בלילה, הלא להסמ"ע ודעימיה הלא לאור יכול שפיר לדין בלילה ?

לא הבנתי השאלה.
אגב, עיין הר הכרמל עמוד ז.
ועיין חברותא וז״ל מקשין, הא איתא במס' נדה [כ' ע"ב]: "רבי ראה דם בלילה - וטימא וכו"' ! וביאר היעב"ץ שם, דהתם היה לאור הנר, ובכהאי גוונא שרי לראות דם בלילה. אבל הכא - בדרך היה, ולא היה לאביגיל נר. שנאמר: "והיא יורדת בסתר". ועיי' בשו"ת מהרש"ם [ח"ג סי' ר"נ], שהביא בשם ספר האשכול [הל' נדה סי' ל"ט], דאף שרואין דם בלילה לאור הנר [והך דהכא - היינו לאור הכוכבים], מ"מ בזמן הזה חשכו עינינו, ולא נהוג לראות דם בלילה

שמואל דוד כתב:

סייג לחכמה כתב:דעת הסמ"ע בחו"מ סי' ה' סעי' ב' סק"ז דלאור הנר יכולין לדין דיני ממונות בלילה,
ויש לעין מהגמ' מס' מגילה דף י"ד.
במעשה דאביגיל אמר לה וכי מראין דם בלילה אמרה לו וכי דנין דיני נפשות בלילה, ובהמשך שם, אלא מלמד שגילתה את שוקה והלך לאורה ג' פרסאות, ובמהרש"א על אתר בא"ד, שהלילה מאיר לו משוקה שגלתה, ואין זה מיחזי כגוזמא, דמצינו כה"ג בפ"ק דברכות ה: חזיה ר' יוחנן דהוה קא גני בבית אפל גלייה לדרעיה ונפל נהורא,
א"כ קשה לי א"כ למה אמרה אביגיל לדוד וכי דנין דיני נפשות בלילה, הלא להסמ"ע ודעימיה הלא לאור יכול שפיר לדין בלילה ?

לא הבנתי השאלה.
אגב, עיין הר הכרמל עמוד ז.
ועיין חברותא וז״ל מקשין, הא איתא במס' נדה [כ' ע"ב]: "רבי ראה דם בלילה - וטימא וכו"' ! וביאר היעב"ץ שם, דהתם היה לאור הנר, ובכהאי גוונא שרי לראות דם בלילה. אבל הכא - בדרך היה, ולא היה לאביגיל נר. שנאמר: "והיא יורדת בסתר". ועיי' בשו"ת מהרש"ם [ח"ג סי' ר"נ], שהביא בשם ספר האשכול [הל' נדה סי' ל"ט], דאף שרואין דם בלילה לאור הנר [והך דהכא - היינו לאור הכוכבים], מ"מ בזמן הזה חשכו עינינו, ולא נהוג לראות דם בלילה

מה קשה לבין הלא כיון שהיה הלילה מאיר לו משוקה הלא שפיר היה יכול לדין דיני נפשות בלילה ?

סייג לחכמה כתב:

שמואל דוד כתב:

סייג לחכמה כתב:דעת הסמ"ע בחו"מ סי' ה' סעי' ב' סק"ז דלאור הנר יכולין לדין דיני ממונות בלילה,
ויש לעין מהגמ' מס' מגילה דף י"ד.
במעשה דאביגיל אמר לה וכי מראין דם בלילה אמרה לו וכי דנין דיני נפשות בלילה, ובהמשך שם, אלא מלמד שגילתה את שוקה והלך לאורה ג' פרסאות, ובמהרש"א על אתר בא"ד, שהלילה מאיר לו משוקה שגלתה, ואין זה מיחזי כגוזמא, דמצינו כה"ג בפ"ק דברכות ה: חזיה ר' יוחנן דהוה קא גני בבית אפל גלייה לדרעיה ונפל נהורא,
א"כ קשה לי א"כ למה אמרה אביגיל לדוד וכי דנין דיני נפשות בלילה, הלא להסמ"ע ודעימיה הלא לאור יכול שפיר לדין בלילה ?

לא הבנתי השאלה.
אגב, עיין הר הכרמל עמוד ז.
ועיין חברותא וז״ל מקשין, הא איתא במס' נדה [כ' ע"ב]: "רבי ראה דם בלילה - וטימא וכו"' ! וביאר היעב"ץ שם, דהתם היה לאור הנר, ובכהאי גוונא שרי לראות דם בלילה. אבל הכא - בדרך היה, ולא היה לאביגיל נר. שנאמר: "והיא יורדת בסתר". ועיי' בשו"ת מהרש"ם [ח"ג סי' ר"נ], שהביא בשם ספר האשכול [הל' נדה סי' ל"ט], דאף שרואין דם בלילה לאור הנר [והך דהכא - היינו לאור הכוכבים], מ"מ בזמן הזה חשכו עינינו, ולא נהוג לראות דם בלילה

מה קשה לבין הלא כיון שהיה הלילה מאיר לו משוקה הלא שפיר היה יכול לדין דיני נפשות בלילה ?

גילוי שוקה היה בשעת שדן דיני נפשות?

חידוש גדול מצינו בסמ"ע (חו"מ סי' ה סק"ז) דאע"פ דאין דנין עדות בלילה (וכדאיתא בסנהדרין לד, ב והיה ביום הנחילו את בניו, וכתיב ושפטו את העם בכל עת, הא כיצד - יום לתחילת דין, לילה לגמר דין) - מ"מ "כשמדליק נרות בלילה ויכול לראות ולהכיר בני אדם, מותר לדון אפילו בתחילת דין בלילה" (וזהו מאותו יסוד שפסק השו"ע חו"מ סי' ז דסומא בשתי עיניו פסול לדון אפי' ביום דהוה אצלו לילה אפי' ביום).

[וכתב שם עוד: "ודומה לזה מצאתי בקובץ ישן נושן דאין קונין בקנין סודר בלילה אלא לאור הנר או לאור הלבנה כדי שיכירו העדים היטב מי הוא הקונה והמקנה, וגם אמרו (יומא עד, ב) מאן דאית ליה סעודתא לא ליכליה אלא ביממא, הטעם הוא משום דאמרו סומא אינו שבע. ואי מדליק נרות בלילה לית לן בה. ואם כן גם בכאן נראה לי להלכה ולא למעשה לכפותו לדון בלילה אף שהנרות דולקות, כי לא מצאתי חילוק זה בשום אחד מהפוסקים", עכ"ד].

וצ"ע אם לפי הסמ"ע גם יוכלו להקריב קרבנות בלילה כשיש נרות, וכמו"כ האם יוכלו למול בלילה כשיש נרות (וכל שריפת קדשים בלילה, נימא דאפשר משום דהאש מאירה שם). אשמח לשמוע מהחברים, אם ידוע להם בחידוש הסמ"ע הנ"ל דבר.

הגריח"ס בברית יעקב האריך בדברי הסמ"ע.