פורום אוצר החכמה

ידוע שיש חילוקי מנהגים אחרי קריאת התורה, אם מכניסים את הס"ת לארון ואח"כ אומרים אשרי ובא לציון או להיפך. ועלה בדעתי שהמחלוקת היא על כבוד ספר תורה מול טירחא דציבורא. הרי מבואר בשו"ע שכמה שפחות לטלטל ס"ת וכיוצא עדיף. ועל כן יש המקדימים להחזיר את הס"ת מיד אחרי קריה"ת. מאידך, טירחא דציבורא גם הוא חשוב, ויש פוסקים למשל, שבתחילת חזרת הש"ץ לא אומרים ה' שפתי תפתח כדי לא להרבות בטירחא דציבורא, ועל כן הם סבורים שתוך כדי ההגבהה והגלילה אפשר לומר אשרי ובא לציון, כי הקהל ממהר, ואח"כ להחזיר את הס"ת לארון.

מחשבה יפה.
אך מה נאמר על ימים שיש בהם מוסף? לא פלוג
וגם בדרך כלל תוך כדי ההגבהה והגלילה אומר החזן יהי רצון של שני וחמישי, ועד שמסתיימת אמירתו כבר מסיים הגולל את מלאכתו.

תוכן כתב:ויש פוסקים למשל . . ועל כן הם סבורים שתוך כדי ההגבהה והגלילה אפשר לומר אשרי ובא לציון, כי הקהל ממהר, ואח"כ להחזיר את הס"ת לארון.

כתוב במפורש בדבריהם, או שכת"ר למד בזה "לשיטתייהו"?
ובכלל, מה שמותיהם?
יש"כ מראש.

מרן הרב עובדיה הנהיג בבית הכנסת שבביתו להחזיר לפני אשרי, וכך נמצא במנהגי האג"ן שבספר נתיבי עם.
אמנם, כששאלתי את הגאון ר' יצחק יוסף אם לשנות, אמר לי שלא לשנות משום שזה נגד מנהג רובא דעלמא.

לבי במערב כתב:

תוכן כתב:ויש פוסקים למשל . . ועל כן הם סבורים שתוך כדי ההגבהה והגלילה אפשר לומר אשרי ובא לציון, כי הקהל ממהר, ואח"כ להחזיר את הס"ת לארון.

כתוב במפורש בדבריהם, או שכת"ר למד בזה "לשיטתייהו"?
ובכלל, מה שמותיהם?
יש"כ מראש.

לא מצאתי הדברים מפורשים כלל, ולא כתבתי אלא מהרהורי לבי לבאר השנוי במנהגים.

אוהב עמו כתב:מחשבה יפה.
אך מה נאמר על ימים שיש בהם מוסף? לא פלוג
וגם בדרך כלל תוך כדי ההגבהה והגלילה אומר החזן יהי רצון של שני וחמישי, ועד שמסתיימת אמירתו כבר מסיים הגולל את מלאכתו.

לא הבנתי השאלה של מוסף. הרי גם אז אם אומרים אשרי ובא לציון תוך כדי הגבהה וגלילה, חוסכים זמן. ומה שאמרת שעד שמסיימים היהי רצון מסיימים הגלילה, אין זה נכון, כי פעמים רבות עדיין צריך לחכות קצת.

תוכן כתב:ידוע שיש חילוקי מנהגים אחרי קריאת התורה, אם מכניסים את הס"ת לארון ואח"כ אומרים אשרי ובא לציון או להיפך. ועלה בדעתי שהמחלוקת היא על כבוד ספר תורה מול טירחא דציבורא. הרי מבואר בשו"ע שכמה שפחות לטלטל ס"ת וכיוצא עדיף. ועל כן יש המקדימים להחזיר את הס"ת מיד אחרי קריה"ת. מאידך, טירחא דציבורא גם הוא חשוב, ויש פוסקים למשל, שבתחילת חזרת הש"ץ לא אומרים ה' שפתי תפתח כדי לא להרבות בטירחא דציבורא, ועל כן הם סבורים שתוך כדי ההגבהה והגלילה אפשר לומר אשרי ובא לציון, כי הקהל ממהר, ואח"כ להחזיר את הס"ת לארון.

אי משום טלטול ס"ת לית לן בה - שהרי לפי אחד מהמנהגים אין "טלטול" של הס"ת יותר ממשנהו.
דממ"נ המגביה יושב עם הס"ת אחר ההגבהה ועד החזרה, השאלה רק אם הציבור ממתין עד לסוף הגלילה (ואמירת היה"ר) ואז מחזירין הס"ת מיד, או שהמגביה יושב עוד 2 דק' עם הס"ת עד שהציבור מסיים אשרי ובלצ"ג והש"ץ אומר קדיש תתקבל ורק אז מחזירין, אבל במציאות אין "טלטול" של הס"ת יותר במנהג אחד ממשנהו.
ולגבי "השארת הס"ת בחוץ" בזה כבר לא מצינו שום איסור להשאיר הס"ת בחוץ לעוד כמה דק', או מאידך איזה ענין להחזיר הס"ת כמה שיותר מהר (פוק חזי בר"ה ויוה"כ שמכסים הס"ת על הבימה עד אחר ההפסקה - וכן ביו"ט שמזמרין "י-ה א-לי וגואלי" ובשמח"ת שמזמרים "שישו ושמחו" ואין ממהרים כלל להחזיר הס"ת לארון תיכף ומיד אחר הקריאה).

ומ"מ לשני המנהגים יש "יוצא מן הכלל":
לאלו הנוהגים להחזיר הס"ת תיכף ולפני אשרי ובלצ"ג - בר"ח מחזירים רק אח אשרי ובלצ"ג (אמנם בר"ח א"א קדיש אז שכבר אמרו ק"ש אחר הלל וממתינין עם הח"ק עד אחר החזרת הס"ת)
ולאלו הנוהגים להחזיר הס"ת רק אחר אשרי ובלצ"ג וקדיש (כנהוג במקהלות החסידים) - בפורים מחזירים הס"ת מיד אחר הקריאה ולפני קריאת המגילה, ואומרים אשרי ובלצ"ג וק"ש רק אחר קריאת המגילה.
(ורק הספרדים ננוהגים להשאיר הס"ת בחוץ עד אחר קריאת המגילה)

בספר 'שער הכולל' פרק יא סעיף כב מאריך בענין זה ואין סיבה להמציא סברות לבד

כמעיין המתגבר כתב:מרן הרב עובדיה הנהיג בבית הכנסת שבביתו להחזיר לפני אשרי, וכך נמצא במנהגי האג"ן שבספר נתיבי עם.
אמנם, כששאלתי את הגאון ר' יצחק יוסף אם לשנות, אמר לי שלא לשנות משום שזה נגד מנהג רובא דעלמא.

אם אביו לא חשש לזה למה שאנו נחשוש?

לא קשיא
אביו הנהיג בביתו שבביתו הפרטי יכול לשנות ממנהג העולם לפי דעתו
אבל לא הורה כן לציבור ולכן בנו גם הורה שלא ישנו ממנהג הציבור

שבטיישראל כתב:לאלו הנוהגים להחזיר הס"ת תיכף ולפני אשרי ובלצ"ג - בר"ח מחזירים רק אחרי אשרי ובלצ"ג (אמנם בר"ח א"א קדיש אז שכבר אמרו ק"ש אחר הלל וממתינין עם הח"ק עד אחר החזרת הס"ת)

מי הם הנוהגים כך בר"ח?

כן הוא מנהג אשכנז המקורי בחו"ל

האם הכוונה למנהג "אשכנז" (גרמניה) המקורי?
בשאר מקומות לא נהגו כך. ראה כאן.

שבטיישראל כתב:

יהודה בן יעקב כתב:

שבטיישראל כתב:לאלו הנוהגים להחזיר הס"ת תיכף ולפני אשרי ובלצ"ג - בר"ח מחזירים רק אחרי אשרי ובלצ"ג (אמנם בר"ח א"א קדיש אז שכבר אמרו ק"ש אחר הלל וממתינין עם הח"ק עד אחר החזרת הס"ת)

מי הם הנוהגים כך בר"ח?

כן הוא מנהג אשכנז המקורי בחו"ל

דווקא מאוד מעניין שבדיוק הוא כותב לנהגו ככה.
כי אצל יוצאי הונגריה בלונדון (ק"ק תורה עץ חיים) נוהגין להחזיר בר"ח אחר אשרי ובצל"ג.

ביררתי גם יוצאי גרמניה, ואין נוהגים כן.
וכ"כ במנהגי וורמיישא להחזיר מיד אחר קריה"ת [ואף רש"ב המבורגר לא העיר שם מאומה], וכן בדברי קהלת כתב להחזיר מיד.