כדכד כתב:עד כמה שזכור לי מפורש שעל שחיטה ובישול ועוד מלאכות לא אמרינן מתוך ורקב בהוצאה והבערה אמרינן מתוך
כדכד כתב:עיינתי במשנ"ב שם כתוב כדברי כת"ר ולא כדבריי יישר כחו שהעמידני על האמת
מלבב כתב:האם מותר להורגו בעלי חיים המציקים ביו״ט, האם יש לומר מתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה שלא לצורך.
יושב ירושלים כתב:מלבב כתב:האם מותר להורגו בעלי חיים המציקים ביו״ט, האם יש לומר מתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה שלא לצורך.
אני כעת עוסק בסוגיית מתוך ועדיין לא ראיתי דברי הפוסקים, אבל לכאו' שייך לסוגיא בדף כב. בענין כיבוי דליקה וכיבוי נר מפני דבר אחר, שכתבו שם הראשונים [תוס' ורשב"א] דל"א מתוך [שהותר כיבוי בבשרא אגומרי] משום דהוי מכשירין ולכאו' ה"ה כאן. אמנם בדברי הפוסקים [תקי"ד ב'] מתבאר שמותר לכבות הנר על ידי ריבוי פתילות דהוי הבערה (ואף האוסרים הוא מטעם אחר דס"ל דמרבה הפתילות כדי למהר כיבויו הוי מכבה) ונראה דס"ל דהטעם דל"א 'מתוך' בכה"ג הוא משום דל"א 'מתוך' בכיבוי [אולי מטעם שבי' המאירי שם ע"ש].
מלבב כתב:יושב ירושלים כתב:מלבב כתב:האם מותר להורגו בעלי חיים המציקים ביו״ט, האם יש לומר מתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה שלא לצורך.
אני כעת עוסק בסוגיית מתוך ועדיין לא ראיתי דברי הפוסקים, אבל לכאו' שייך לסוגיא בדף כב. בענין כיבוי דליקה וכיבוי נר מפני דבר אחר, שכתבו שם הראשונים [תוס' ורשב"א] דל"א מתוך [שהותר כיבוי בבשרא אגומרי] משום דהוי מכשירין ולכאו' ה"ה כאן. אמנם בדברי הפוסקים [תקי"ד ב'] מתבאר שמותר לכבות הנר על ידי ריבוי פתילות דהוי הבערה (ואף האוסרים הוא מטעם אחר דס"ל דמרבה הפתילות כדי למהר כיבויו הוי מכבה) ונראה דס"ל דהטעם דל"א 'מתוך' בכה"ג הוא משום דל"א 'מתוך' בכיבוי [אולי מטעם שבי' המאירי שם ע"ש].
לא הבנתי למה ע״י ריבוי פתילות כן אומרים מתוך.
יושב ירושלים כתב:מלבב כתב:יושב ירושלים כתב:מלבב כתב:האם מותר להורגו בעלי חיים המציקים ביו״ט, האם יש לומר מתוך שהותרה לצורך אוכל נפש הותרה שלא לצורך.
אני כעת עוסק בסוגיית מתוך ועדיין לא ראיתי דברי הפוסקים, אבל לכאו' שייך לסוגיא בדף כב. בענין כיבוי דליקה וכיבוי נר מפני דבר אחר, שכתבו שם הראשונים [תוס' ורשב"א] דל"א מתוך [שהותר כיבוי בבשרא אגומרי] משום דהוי מכשירין ולכאו' ה"ה כאן. אמנם בדברי הפוסקים [תקי"ד ב'] מתבאר שמותר לכבות הנר על ידי ריבוי פתילות דהוי הבערה (ואף האוסרים הוא מטעם אחר דס"ל דמרבה הפתילות כדי למהר כיבויו הוי מכבה) ונראה דס"ל דהטעם דל"א 'מתוך' בכה"ג הוא משום דל"א 'מתוך' בכיבוי [אולי מטעם שבי' המאירי שם ע"ש].
לא הבנתי למה ע״י ריבוי פתילות כן אומרים מתוך.
הוא אשר אמרתי שמדבריהם נראה שהטעם שלא אומרים מתוך בכיבוי נר מיוחד למלאכת כיבוי [וכמ"ש המאירי שמלאכת כיבוי לא הותרה בבשרא אגומרי כי היא נעשית ממילא ע"ש היטיב], ולכן בריבוי פתילות שהמלאכה היא הבערה שבה אומרים 'מתוך' מותר.
מלבב כתב:ומה הסברא שדוקא בכיבוי לא אומרים מתוך?
ואף על פי שהותר הכבוי בבשרא אגומרי אין זה כלום דבבשרא אגומרי לגחלים לוחשות אנו צריכין והכבוי על כרחנו הוא בא אבל כבוי בידים לעולם לא הותר הואיל ואין גוף הכבוי מכשיר האוכל לעולם אלא שמונעו מלהתקלקל וכן אמרו שאין ממתקין את החרדל בגחלת של עץ מפני שהוא מכבה שהרי אין תקון האוכל ומתוקו בא מחמת הכבוי אלא בשביל לחישת הגחלים והוזק חמימותה והכבוי בא מאליו ומתוך כך לא הותר הכבוי אף למכשירי אוכל נפש זו היא שיטתנו
עזריאל ברגר כתב:שחיטה זה "מכשירין"?!
עזריאל ברגר כתב:שחיטה זה "מכשירין"?!
קראקובער כתב:http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=18161
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 329 אורחים