יכול אדון למכור עבד עברי לאחר?

[מתפעל]

אדון שקנה עבד עברי לשש שנים. לאחר כשנה חפץ למוכרו לאדון ישראלי אחר תמורת חמשת השנים הנותרים.
והעבד מסכים לכך. האם מותר לו?

חיפשתי ולא ראיתי הלכה מפורשת ברמב"ם בענין זה.

[מתפעל]

מצאתי את זה, זה מתחבא קצת
בהלכות עבדים פרק ד' הלכה י'

אין האדון יכול למכור אמה עברייה, ולא ליתנה לאיש אחר, בין רחוק, בין קרוב. ואם מכר או נתן--לא עשה כלום, שנאמר "לעם נוכרי לא ימשול למוכרה, בבגדו בה" (שמות כא,ח). וכן עבד עברי--אינו יכול למוכרו לאחר, ולא ליתנו. וייראה לי שלא הוצרך הכתוב לאסור דבר זה באמה, אלא מפני שיש לו לייעדה לבנו; לכך נאמר "לעם נוכרי לא ימשול למוכרה".

רק זאת חשבתי לחקור, מה קורה בב' אחים שירשו עבד עברי,
האם יכול אח אחד למכור חלקו לשני? שאולי כל הדין שאסור למכור לאחר אבל אם הקונה הוא כבר ממילא אדון על חצי העבד, שפיר דמי.

דכוותיה ניתן לחקור בשותפין שקנו עבד עברי. האם יכולים ב' אנשים לקנות עבד עברי בשותפות?

[הור ההר]

מתפעל נחפזת בהסקת מסקנות מדברי הרמב"ם.
המנ"ח (מצוה מב סעיף טו) מבאר על דברים אלו גופם, שאפשר שתליא בהסכמת העבד.

ועיין מה שכתבנו לקמן [מצוה מ"ה אות א'] בשם הר"מ כאן פ"ד ה"י, דאין אדם יכול למכור עבד עברי ולא ליתנו לאחר וכו' שנאמר לעם נכרי לא ימשול וגו'. נראה דוקא בעל כרחו של העבד, אבל אם העבד מסכים לזה לא נקרא ממשלה אצל האדון, אך לכאורה זה פשוט דהוי ליה כמוכר עצמו, אך נראה כיון דרבו מכרו בהסכמתו ואין זה נקרא ממשלה אצל האדון לא נפקע מעליו אפילו אצל רבו שני דין מכרוהו בית דין, דמותר בשפחה כנענית ונרצע ושאר הדינים, דיש חילוק בין מכרוהו בית דין למוכר עצמו עיין ר"מ כאן פ"ג, כן נראה לי לכאורה, ומ"מ צ"ע. ועיין משנה למלך כאן פ"ד ה"ב, האריך אם יש לו לעבד מעות אי כופין אותו לפדות עצמו מהאדון משום פגם משפחה, עיין קידושין י"ח ע"א, ודעתו דכופין את העבד, עי"ש:

[מתפעל]

יישר כח. אכן נשאר בצ"ע על דבר זה.
מכל מקום, נראה לי בפשטות שאם אכן היה הדין שמותר למכור בהסכמת העבד, היה הרמב"ם מפרש זאת ולא סותם.

[הור ההר]

מתפעל, לא בטוח שעל עצם הענין נשאר בצ"ע, נראה יותר מדבריו שנשאר בצ"ע על אם מכרוהו ב"ד ובהסכמתו נמכר לאחר, אם נותרו עליו דיני מכרוהו ב"ד או מיקרי מוכר עצמו.