פורום אוצר החכמה

עיק כתב:בזכרוני שבאחד הגליונות של אור תורה דן מישהו בזה.

עושה חדשות כתב:האם מותר לעצור באמצע הברכה, לעשות מלאכה כל שהיא, ואח"כ להמשיך ולסיים את הברכה? (שואל מחוסר ידיעה),
את"ל גם זה בכלל האיסור, אז בודאי גם באריכות שבתוך הברכות או הפיוטים הנוספים ה"ה בכלל האיסור הנ"ל.

עושה חדשות כתב:האם מותר לעצור באמצע הברכה, לעשות מלאכה כל שהיא, ואח"כ להמשיך ולסיים את הברכה? (שואל מחוסר ידיעה),
את"ל גם זה בכלל האיסור, אז בודאי גם באריכות שבתוך הברכות או הפיוטים הנוספים ה"ה בכלל האיסור הנ"ל.

איש_ספר כתב:

נידון שלי לא מצאתי, ומדשתקי רבנן משמע כדברי הרב משנ"נ.

מה שנכון נכון כתב:כמו"כ דין שהה לגמור את כולה וודאי נמדד לפי כל הברכה, כולל החלקים שאינם מעכבים. [אמנם ראיה זו יש לדחות, דהנה בבה"ל (סי' סה) נסתפק שמא יש לחשב אפי' את הנגון שמנגנים הכהנים בשעה שאומרים הקהל יה"ר, ובפשטות הטעם כי סוכ"ס זה הזמן שלוקח לגמור את בר"כ, אף שהנגון הוא כ'הפסקה' ולא חלק מעצם הברכה, וא"כ י"ל דהוא הטעם לענין ההוספות, ולא משום שהן נחשבות לגמרי כחלק מהברכה. אך לענ"ד מחוור יותר כדקדמייתא].

עושה חדשות כתב:האם מותר לעצור באמצע הברכה, לעשות מלאכה כל שהיא, ואח"כ להמשיך ולסיים את הברכה? (שואל מחוסר ידיעה),
את"ל גם זה בכלל האיסור, אז בודאי גם באריכות שבתוך הברכות או הפיוטים הנוספים ה"ה בכלל האיסור הנ"ל.

אור לכ"א באדר תשע"ג
שאלה:
בהא דכתב השו"ע [סי' קפ"ג סי"ב וסי' קצ"א ס"ג] שאין לעשות שום מלאכה בעודו מברך, ושאף אין לנגב ידיו בעודו מברך.
הסתפקתי מתי נאמרו דינים אלו, דיתכן לומר דנאמרו רק בעודו אומר את מילות הברכה, אך כשמפסיק באמצע הברכה ועושה התשמיש ואח"כ ממשיך הברכה, וכגון בקר"ש וכיוצא בזה בברכות הארוכות שלפעמים רוצה לעשות באמצע איזה תשמיש [כגון לסדר את הכובע וכדו'] וקשה לחכות עד סיום הברכה, אולי שרי להפסיק, לעשות התשמיש ולהמשיך הברכה.

תשובה:
זה מותר. ובעיקר כשאומר את עצם הברכה בא"י אמ"ה יוצר אור וכו' בא"י יוצר המאורות, ובאמצע יש ג"כ להימנע חוץ מדברים קטנים כסידור כובע, ויש מקילים אפילו לחלק צדקה.
בברכה יוסף ליברמן

עושה חדשות כתב:

מה שנכון נכון כתב:כמו"כ דין שהה לגמור את כולה וודאי נמדד לפי כל הברכה, כולל החלקים שאינם מעכבים. [אמנם ראיה זו יש לדחות, דהנה בבה"ל (סי' סה) נסתפק שמא יש לחשב אפי' את הנגון שמנגנים הכהנים בשעה שאומרים הקהל יה"ר, ובפשטות הטעם כי סוכ"ס זה הזמן שלוקח לגמור את בר"כ, אף שהנגון הוא כ'הפסקה' ולא חלק מעצם הברכה, וא"כ י"ל דהוא הטעם לענין ההוספות, ולא משום שהן נחשבות לגמרי כחלק מהברכה. אך לענ"ד מחוור יותר כדקדמייתא].

שמעתי בשם הגר"א גניחובסקי דבכה"ג משכח"ל שיצטרך לחזור תפילתו משום ששכח 'על הניסים'. והיינו אם שהה כדי לגמור כולה בסתמא אבל לא כדי לגומרה עם ההוספה של 'על הניסים', דהדבר תלוי אם באמת אמר או שכח. האם הרעיון מוסכם? או שהדבר תלוי במה שהיה 'אמור להיות' אורך התפילה. [ובפרט דבדידיה משערינן, ואטו יכול אח"כ להאריך עוד ועוד בתפילתו עד ששיעור ההפסק יהיה פחות מכדי לגמור כולה? וע"ע כאן. ויש לחלק].