הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ב' נובמבר 12, 2018 5:52 pm
ראשית, גם אם נימא שכוונת המג"א ב"דרך שירה" ו"בדרך תחינה ובקשה" למנגינות וצלילים האופייניים לכל דרך, אינני משוכנע ש"אנא ה'" במנגינה המקובלת (בקרב בני הישיבות מתפללי נוסח אשכנז) ללא שירה ממש, נשמע ממש כמנגינת "השיבנו ה' אליך ונשובה" בסליחות, אלא סוג של מיצוע בין תחינה ושירה, בין מנגינת כל שאר ההלל למנגינת בקשה.
וכדברי הרב פר"י: "העיקר שיהיה לא ממש כזעקה גדולה ומרה".
אך בעיקר הדבר, מסתברא לי שהפשט במג"א יכול להיות בהחלט אחרת:
כוונתו לומר, שאם אדם אומר רק את מזמורי ההלל, ומקדים להם ברכה המראה על כוונתו לזמר להלל ולשבח, וכן מסיים אותה בברכת יְהַלְלוּךָ ה' אֱלהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשיךָ. (וַחֲסִידֶיךָ צַדִּיקִים עושי רְצונֶךָ. וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשרָאֵל. בְּרִנָּה יודוּ וִיבָרְכוּ וִישַׁבְּחוּ וִיפָאֲרוּ וִישׁורְרוּ וִירומְמוּ וְיַעֲרִיצוּ וְיַקְדִּישׁוּ וְיַמְלִיכוּ אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. כִּי לְךָ טוב לְהודות. וּלְשִׁמְךָ נָּאֶה לְזַמֵּר), אם כן, אף אם לא בדיוק מנגן או משורר ממש, הרי שניכר וידוע שהלל זה - "בדרך שירה" - נאמר. מה עוד, שאומר את זה במקום ובזמן שנועד להלל ולזמר.
משא"כ, אם אומר את כל התהילים, שמתוך ההקשר ניכר שאינו עושה זאת אלא "בדרך תחינה ובקשה", גם בגלל שגומר את כל התהילים ולא רק את פסוקי ההלל, וגם בגלל שאומר את זה במקום ובזמן של תחינה ובקשה, לדוגמא: בליל יום כיפור, או על קברי צדיקים, או שמסיים לאחר אמירתם באיזשהי בקשה שבעבורה אמר את כל התהילים.