נחלקו בזה הראשונים אם מדאורייתא או מדרבנן והר"ן בריש פרק אין צדין כתב להקשות על הרמב"ן הסובר שהוא מדאורייתא והר"ן כותב: "והקרוב אצלי ... שלא אסרוה אלא מדבריהם" אבל אינו מנמק (לפי מה שראיתי) את הגזירה כמו הרא"ש שם שכתב שהוא עובדין דחול.
יש מי שמבאר שיטת הר"ן בזה? (או בר"ן עצמו לא ראיתי)