פורום אוצר החכמה

ידיד ביקש ממני לברר ולחפש באוצר. בנתיים לא עלה בידי משהו ראוי.

אביו ז"ל שחל"ח ולא הניח צוואה, מאידך כנראה שהכל יודעים את רצונותיו של האבא. האם יש ענין/מצוה/נח"ר/ענ"נ בקיום דברים שלדעתם הם רצונותיו אע"פ שלא ציווה ע"כ?

עיין פסקים וכתבים (הרצוג) חלק ט סימן סו וע"ע אילת השחר ב"ב קלז. מש"כ בזה

בשו"ת רעק"א סי' ס"ח כ' שעניין כיבוד אב ואם הוא שנעשה רצונם ומזה העלה שלאחר מיתה אינו חייב לקיים צוואת אביו.

בנודע ביהודה תנינא אבה"ע סי' מ"ה ותשובת ההפלאה בס' גבעת פנחס סי' ג' במעשה שציווה אחד לאשתו שלא תשדך את ביתו לפלוני שבכה"ג אין לבת מצוות כיבוד אב ויכולה להשתדך עם אותו פלוני לפי שהאב לא ציווה את הבת אלא את האמא וממילא כלפי הבת אין שום ציווי וחיוב לעשות רצון אביה. וא"כ יש ללמוד מכך שאפילו מחיים רצון האב בלי ציווי איננו בכלל כיבוד אב.

אם כי בו"ט להזכיר שמו"ר הגר"א גניחובסקי זצ"ל היה שגור על לשונו בהרבה דברים שלא רצה לעשותם שיש לו על זה צוואה מאבא שלו, אע"פ שברור היה שלא הייתה צוואה על ענין זה ספציפי. ונאמרו בזה ג' פשטים או שהייתה לו צוואה כללית מאביו לשמור את כל מצוות התורה והיושר וממילא הכריע בדעתו על כל ענין האם הוא נכלל בצואה או שהיה ברור לו שאם אביו היה יודע כל הצדדים שיש לו היה מצווה וא"כ זה נכלל ברצון אביו או דס"ל שחשיב כמותר לשנות מפני השלום.

אוהב עמו כתב:בשו"ת רעק"א סי' ס"ח כ' שעניין כיבוד אב ואם הוא שנעשה רצונם ומזה העלה שלאחר מיתה אינו חייב לקיים צוואת אביו.

הגרע"א שם לא אומר שלאחר מיתה אינו מחוייב, שהרי בגמרא איתא מכבדו בחייו ומכבדו במותו. רק מ"מ עיקר הכבוד הוא מחיים ומצות כבוד או"א מחיים אלים מכאו"א לאחר מיתה. ולכן פסק שם שכיון שאביו כבר מת, ואמו עדיין חיה, לכן יש לכבד את דברי האם יותר מדברי האב.

תודה לכולם. נשמח למר"מ נוספים.

אולי כדאי לנסות לחפש איפה שדנו על החיוב לקיים צוואות משפטיות.

יש כאלה שטוענים שאע"פ שאין לזה תוקף הלכתי, יש לקיים משום "מצוה לקיים דברי המת"

עוד ראיתי שמציינים לפת"ש בחו"מ רנב, שמביא שבות יעקב בח"א סימן קסח שכתב שהדין הנ"ל הוא רק ביחס לירושה ולא כל דבר. כנראה יש שם עוד דברים, לא בדקתי.

אם תוכל, תעדכן מה מצאת בסוף.