שמו"ת מתוך ספר תורה? מוכר כזה מנהג

[ידידיה]

או אולי הרב פשוט תוך כדי גם בודק

DjqZEcnW4AAf2j9.jpeg (111.67 KiB) נצפה 7363 פעמים

את כשרותו?

[מה שנכון נכון]

רדב"ז כידוע. מובא גם במ"ב.

[לענין]

כך נהג האר''י הקדוש.
נהניתי מהתמונה מאד, מפני שזמן רב אני מהרהר כיצד ניתן -פרקטית- לקיים הידור זה. ועדיין אני במבוכה לעניין ס''ת אשכנזי.
האר''י גופיה עמד לפניו תלמיד שהיה קורא בקול את התרגום [אולי סבר שאין מן הראוי להעמיד חומש בינו ובין הס''ת, אולי באופן מעשי היה זה קשה], וכן נוהגים האידנא במערת שמעון הצדיק.

השבוע נתעוררתי לדון כי הקורא בספר תורה שקיים בו מצות כתיבה, הרי שהקריאה גופה היא הידור במצות הכתיבה, וכלישנא דקרא 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת, ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם'.

[כלפי מה שיש הסבורים כי ראוי שלא להחזיק ס''ת בבית פרטי, אציין לדברי ידידי ששאל בדבר זה את מרן הגרי''ש זיע''א, וענהו כי ליכא למיחש למידי. ידידי הנ''ל התחיל אז לכתוב ס''ת לעצמו].

[בקרו טלה]

עי' בפסקי תשובות ג"כ לגבי להיות מעוטף ומעוטר בטלית ובתפילין

[לענין]

כמובן שהמנהג לקרוא עם תפלין הוא מנהג חסידים, ואין שייך לקראו 'מנהג המקובלים', היות ובכל אופן נהגו להניח תפלין כל היום.

[ידידיה]

כך נהג האר''י הקדוש.
נהניתי מהתמונה מאד, מפני שזמן רב אני מהרהר כיצד ניתן -פרקטית- לקיים הידור זה. ועדיין אני במבוכה לעניין ס''ת אשכנזי.
האר''י גופיה עמד לפניו תלמיד שהיה קורא בקול את התרגום [אולי סבר שאין מן הראוי להעמיד חומש בינו ובין הס''ת, אולי באופן מעשי היה זה קשה], וכן נוהגים האידנא במערת שמעון הצדיק.

השבוע נתעוררתי לדון כי הקורא בספר תורה שקיים בו מצות כתיבה, הרי שהקריאה גופה היא הידור במצות הכתיבה, וכלישנא דקרא 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת, ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם'.

[כלפי מה שיש הסבורים כי ראוי שלא להחזיק ס''ת בבית פרטי, אציין לדברי ידידי ששאל בדבר זה את מרן הגרי''ש זיע''א, וענהו כי ליכא למיחש למידי. ידידי הנ''ל התחיל אז לכתוב ס''ת לעצמו].

א. יש לזכור כי רק מי שקורא בדקדוק ובטעמים נכלל במנהג הרדב"ז להוציא ס"ת במיוחד.
אמנם ראיתי מי שכתב שכשרוצה גם להגיה, מותר בכל אופן.
ב. לגבי להחזיק בבית, בעבר הובא כאן בפורום בשם הגר"ש אוירבך זצ"ל שמכך שצוותה התורה על כך, מוכרח שאין בעיה.

*תוקן מרידבז לרדבז לאור ההערה דלמטה.

[לענין]

כך נהג האר''י הקדוש.

א. יש לזכור כי רק מי שקורא בדקדוק ובטעמים נכלל במנהג הרידב"ז להוציא ס"ת במיוחד.
אמנם ראיתי מי שכתב שכשרוצה גם להגיה, מותר בכל אופן.
ב. לגבי להחזיק בבית, בעבר הובא כאן בפורום בשם הגר"ש אוירבך זצ"ל שמכך שצוותה התורה על כך, מוכרח שאין בעיה.

א. רדב''ז.
ב. מה זה מוכיח ? בתורה לא כתוב לשים את זה בבית ולא בבית כנסת.

[גלרשטיין]

הרב מרדכי אליהו, מתוך גיליון קול צופייך...

בד.jpg (92.07 KiB) נצפה 7313 פעמים

15072014071629_8749758 (dragged).jpg (22.78 KiB) נצפה 7313 פעמים

[אוצר החכמה]

איני מבין את הדיון כאן.
מימות משה רבינו ועד שהותר לכתוב משום עת לעשות לה' הפרו תורתיך לא למדו תורה שבכתב אלא מתוך ספרי תורה (או חומשים היינו ס"ת שכל ספר בפנ"ע, שקדושתם קרובה לקדושת ס"ת כמבואר במגילה). וההיתר הוא מתוך הדחק.

[ידידיה]

איני מבין את הדיון כאן.
מימות משה רבינו ועד שהותר לכתוב משום עת לעשות לה' הפרו תורתיך לא למדו תורה שבכתב אלא מתוך ספרי תורה (או חומשים היינו ס"ת שכל ספר בפנ"ע, שקדושתם קרובה לקדושת ס"ת כמבואר במגילה). וההיתר הוא מתוך הדחק.

מאז שהותרה הכתיבה, נזהרים בכבוד ס"ת ולא מוציאים לשם לימוד סתם

[גלרשטיין]

Unknown-13.png (26.11 KiB) נצפה 7292 פעמים

[גלרשטיין]

Unknown-13.png (103.46 KiB) נצפה 7292 פעמים

[גלרשטיין]

ערקע.png (26.77 KiB) נצפה 7292 פעמים

[גלרשטיין]

קריאת שמות.pdf

[גלרשטיין]

קריאת שמות.pdf

(420.03 KiB) הורד 249 פעמים

[גלרשטיין]

עיין באריכות יתר בעניין זה ספר הנחמדים מזהב סימן ה׳

[שבענו מטובך]

בנוסף להאריז"ל, מצאתי שנהגו לקרות שמו"ת מתוך ספר תורה גם גדולי ישראל אלה (יתכן שכבר נמנו לעיל כמה מהם):
רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב ובניו (מלכי בקודש עמ' קפג).
רבי ישראל המגיד מקאזניץ (כל הכתוב לחיים עמ' רלד).
רבי עקיבא איגר (מרן רבנו מאיר שמחה כהן עמ' קסט; מאורן של ישראל חלק ב עמ' קסה).
רבי צבי אלימלך מדינוב בעל בני יששכר (הרבי רבי צבי אלימלך מדינוב חלק ב עמ' תקיב).
מהר"ם א"ש (זכרון יהודה, מדי שבת בשבתו אות ע עמ' נ).
רבי שלמה חיים מקוידינוב (משמרת שלום, 'מנהגי אאזמו"ר' אות כז עמ' רטו).
רבי אהרן מקארלין בעל בית אהרן (סידור בית אהרן; פרי ישע אהרן עמ' קעג).
רבי חיים מצאנז בעל דברי חיים (אוצר החיים עמ' קצד).
רבי חנוך הניך בעל לב שמח מאלעסק (לב שמח החדש עמ' קמג).
רבי אליעזר דוד גרינוואלד בעל קרן לדוד (קובץ הקדמות עמ' קסה; באהלי יוסף, פאפא, מנהגי שב"ק עמ' סד).
רבי צבי אלימלך מבלאז'וב (דברי שלמה יהודה או"ח סי' רפה עמ' שמא).
רבי יעקב יחזקיה גרינוואלד בעל ויגד יעקב מפאפא, בשנותיו האחרונות (קובץ הקדמות עמ' קט; באהלי יוסף, פאפא, מנהגי שב"ק עמ' סד).
רבי חנוך הניך מאיער מסאסוב (אוצר מנהגי חסידים, סאסוב, עמ' מ).
רבי שמואל אפרים פפרמן לרנר (בינו שנות דור ודור עמ' סז).
רבי יצחק אביחצירא הבבא חאקי (סידנא בבא חאקי עמ' 314)
רבי יחזקאל מערץ בעל תפארת יחזקאל (תפארת יחזקאל עמ' ד).
רבי ישראל אביחצירא הבבא סאלי (ישראל סבא, הנהגות השבת עמ' 240).
רבי יוסף גרינוואלד בעל ויחי יוסף מפאפא, בצעירותו (תולדות ויחי יוסף חלק ב עמ' קפ; באהלי יוסף, פאפא, מנהגי שב"ק עמ' סד).
רבי נפתלי הירצקא הניג אב"ד שארמאש (תפארת נפתלי, מנהגים אות לא עמ' סז).
רבי יצחק מבוהוש, נהג כן לפעמים (זמירות לשבת קודש, בוהוש, עמ' ב).
רבי ישראל רוזנבוים מסטאניסלוב (זמירות תפארת ישראל, מנהגי ערב שבת אות א).

בנוהג כצאן יוסף עמ' קנא-קנב:

ומי שהוא בקי בטעמים בעל-פה יקרא שנים מקרא ואחד תרגום מתוך הספר-תורה. וראיתי רבים וכן שלמים נוהגים אפילו אינם בקיאים לקרא בנגינה בעל-פה, מעמידים אחד המקרא לפניהם מתוך החומש והם קורין בספר-תורה.

[אוצר החכמה]

איני מבין את הדיון כאן.
מימות משה רבינו ועד שהותר לכתוב משום עת לעשות לה' הפרו תורתיך לא למדו תורה שבכתב אלא מתוך ספרי תורה (או חומשים היינו ס"ת שכל ספר בפנ"ע, שקדושתם קרובה לקדושת ס"ת כמבואר במגילה). וההיתר הוא מתוך הדחק.

מאז שהותרה הכתיבה, נזהרים בכבוד ס"ת ולא מוציאים לשם לימוד סתם

לא. ולהיפך.
וכמו שהביאו.

[לענין]

שבענו - מדהים!!!
[ליקטת את זה לכבודנו, או שמא היה זה עמך בכתובים? אם כצד קמא, אנו מחזיקים לך טובה גדולה, ואם כבתרא, הרי שמסתמא יש באוצרותיך עוד דברי חכמה]

[ידידיה]

איני מבין את הדיון כאן.
מימות משה רבינו ועד שהותר לכתוב משום עת לעשות לה' הפרו תורתיך לא למדו תורה שבכתב אלא מתוך ספרי תורה (או חומשים היינו ס"ת שכל ספר בפנ"ע, שקדושתם קרובה לקדושת ס"ת כמבואר במגילה). וההיתר הוא מתוך הדחק.

מאז שהותרה הכתיבה, נזהרים בכבוד ס"ת ולא מוציאים לשם לימוד סתם

לא. ולהיפך.
וכמו שהביאו.

לא מבין.
כשאני רוצה לראות פסוק כלשהו, המנהג שאין בעייה להוציא ס"ת לשם עיון בלבד?

[ידידיה]

איני מבין את הדיון כאן.
מימות משה רבינו ועד שהותר לכתוב משום עת לעשות לה' הפרו תורתיך לא למדו תורה שבכתב אלא מתוך ספרי תורה (או חומשים היינו ס"ת שכל ספר בפנ"ע, שקדושתם קרובה לקדושת ס"ת כמבואר במגילה). וההיתר הוא מתוך הדחק.

מאז שהותרה הכתיבה, נזהרים בכבוד ס"ת ולא מוציאים לשם לימוד סתם

לא. ולהיפך.
וכמו שהביאו.

אולי מר יפנה אותי.
אני מצאתי לעיל רשימה מושקעת, שכולה על שמו"ת.

[שבענו מטובך]

שבענו - מדהים!!!
[ליקטת את זה לכבודנו, או שמא היה זה עמך בכתובים? אם כצד קמא, אנו מחזיקים לך טובה גדולה, ואם כבתרא, הרי שמסתמא יש באוצרותיך עוד דברי חכמה]

הלכתא כבתראה.
היה בידי מכבר, אבל בלא סדר הגון. כעת ערכתי רשימה מסודרת לכבוד החברים.

[ברוז]

http://beta.hebrewbooks.org/reader/read ... hlts=&ocr=

[כדכד]

ראיתי גם ביינו כאלה נוהגים כך. כמה פעמים הזדמן לי לראות בכתל המערבי שנים שקוראים כשאחד קורא את המקרא מתוך ספר תורה והשני קורא את התרגום מחומש

[כמעיין המתגבר]

ראיתי את הרב נויבירט זצ"ל עושה כך

[צביב]

כתב הט''ז ( רפה ס''ק ב) אין יוצא שפיר בקריאה מתוך חומש, עיי''ש.

[גלרשטיין]

תשובה של הגאון רבי חיים קנייבסקי...

Screen Shot 2018-09-29 at 11.36.25 PM.png (215.96 KiB) נצפה 6109 פעמים

[פולסברג]

viewtopic.php?t=8892#p83707