תוכן כתב:אני נגד. תפילה על החולה שנעשית בצורה המונית לא יעילה.
תוכן כתב:אני נגד. תפילה על החולה שנעשית בצורה המונית לא יעילה. ואילו מי שמתפלל ברצינות, לא הולך להתפלל לפי רשימת שמות שהוא מוצא באיזה שהוא פורום אנונימי.
תוכן כתב:אני נגד. תפילה על החולה שנעשית בצורה המונית לא יעילה. ואילו מי שמתפלל ברצינות, לא הולך להתפלל לפי רשימת שמות שהוא מוצא באיזה שהוא פורום אנונימי.
אש משמים כתב:לי ידוע שכל תפילה עוזרת משהו.
שמר כתב:באמת לא ברור מי הם אלו שתיקנו מי שברך זה, למה הם תיקנו אותו? הם לא ידעו שאין בתפילות אלו ובצורתן שום תוכן?
תוכן כתב:למה שהקב"ה יתייחס לזה בכלל?
תוכן כתב:אש משמים כתב:לי ידוע שכל תפילה עוזרת משהו.
מנין לך?
תוכן כתב:אמרת ש'כל' תפילה עוזרת. אמרתי, שזה רק בתנאי שהתפילה ראויה. אבל תפילות שממלמלים אינם מועילים כלום. ומפני כך, אין טעם לפתוח אשכול עם שמות חולים, כי אשכול כזה לא יגרום לאנשים להתפלל כמו שצריך. האם אתה מסכים לזה או לא?
אש משמים כתב:תוכן כתב:אני נגד. תפילה על החולה שנעשית בצורה המונית לא יעילה. ואילו מי שמתפלל ברצינות, לא הולך להתפלל לפי רשימת שמות שהוא מוצא באיזה שהוא פורום אנונימי.
זכורני שבגמ' מובא שבח למתפלל על אדם ואינו יודע מי הוא.
ארזי ביתר כתב:תוכן כתב:אמרת ש'כל' תפילה עוזרת. אמרתי, שזה רק בתנאי שהתפילה ראויה. אבל תפילות שממלמלים אינם מועילים כלום. ומפני כך, אין טעם לפתוח אשכול עם שמות חולים, כי אשכול כזה לא יגרום לאנשים להתפלל כמו שצריך. האם אתה מסכים לזה או לא?
אולי קצת ראיה לכך שגם תפילה 'ממולמלת' מועילה ובעלת משמעות היא, מכך שה'ממלמל' תפילת העמידה וטעה בטעות שחוזרים עליה לראש, צריך לחזור על אף שרק מלמל. קצרה בינתנו מהשג מעלת התפילה בכל אופן שתהיה.
צביב כתב:להבדיל,
אבל לקללות גם מתייחסים כך?
כשאחד מביע דעתו בדיבור על השני רק משום שהוא יהודי, האין זה פועל?
חיימשה כתב:אם אני מזכיר ברפאנו בקביעות עשרים שמות, ואני לא ממש שופך דמעות על כל שם ושם, אבל אני מכוון לבקש מהקב''ה שיושיע להם, לא ממלמל, אלא אומר ומכוון פשוט כמו הרבה חלקים בתפלה בימים שהראש לא מי יודע מה מרוכז, האין זו תפילה? מנין לך זאת?( אם אני אפריש מעשר במלמול, זה יחול? )
תוכן כתב:חיימשה כתב:אם אני מזכיר ברפאנו בקביעות עשרים שמות, ואני לא ממש שופך דמעות על כל שם ושם, אבל אני מכוון לבקש מהקב''ה שיושיע להם, לא ממלמל, אלא אומר ומכוון פשוט כמו הרבה חלקים בתפלה בימים שהראש לא מי יודע מה מרוכז, האין זו תפילה? מנין לך זאת?( אם אני אפריש מעשר במלמול, זה יחול? )
בדרך כלל, אם מבקשים להתפלל על מישהו, יש לו ל"ע מחלה רצינית. אם אתה מזכיר את שמו נניח בכוונה מועטת, אז זה יעזור לו שיקבל תור אצל הרופא בבוקר במקום בערב. אם אתה באמת רוצה לעזור לו, אתה צריך לשפוך דמעות כמים, כדי שזה יפעל.
אני מכיר סיפור על שני אחים, שאחד האחים חלה והרופאים אמרו נואש, וכבר הגיע הזמן לקרוא לחברה קדישא. אבל אח שלו לא התייאש, ובימים אלו שאחיו היה תלוי בין חיים למוות, הוא שפך דמעות כמים, רץ לכל בתי הקברות בישראל, לכותל, לקבר רחל, הלך לכל הגדולים, ובכה בכי תמרורים כמו ילד קטן בלי הפסק, ושפך נהר דמעות פשוטו כמשמעו. תפילת נעילה ביו"כ היה חיוור לעומת התפילות שהוא שפך. האח חזר לחיים, אבל נשאר משותק כמעט בכל גופו. שה' ישלח לו רפו"ש. זה מה שזה לוקח להציל מישהו.
כשגדולי ישראל נהיים חולים, מה קורה? מארגנים יום תפילה עצום ורב, והגדול אכן מבריא קצת, והעולם שומע, והם נחים מהתפילות. ואז הגדול נהיה שוב חולה, אבל עם ישראל כבר מתעייף, ולא משקיעים בתפילה כבר. ואז הגדול נפטר. דוק ותשכח. אם עם ישראל היה מתפלל עליהם בלי הפסק חודש ימים עם כל הכוח, אני בטוח שהקב"ה היה מאריך להם עוד כמה שנים.
חיימשה כתב:תוכן כתב:חיימשה כתב:אם אני מזכיר ברפאנו בקביעות עשרים שמות, ואני לא ממש שופך דמעות על כל שם ושם, אבל אני מכוון לבקש מהקב''ה שיושיע להם, לא ממלמל, אלא אומר ומכוון פשוט כמו הרבה חלקים בתפלה בימים שהראש לא מי יודע מה מרוכז, האין זו תפילה? מנין לך זאת?( אם אני אפריש מעשר במלמול, זה יחול? )
בדרך כלל, אם מבקשים להתפלל על מישהו, יש לו ל"ע מחלה רצינית. אם אתה מזכיר את שמו נניח בכוונה מועטת, אז זה יעזור לו שיקבל תור אצל הרופא בבוקר במקום בערב. אם אתה באמת רוצה לעזור לו, אתה צריך לשפוך דמעות כמים, כדי שזה יפעל.
אני מכיר סיפור על שני אחים, שאחד האחים חלה והרופאים אמרו נואש, וכבר הגיע הזמן לקרוא לחברה קדישא. אבל אח שלו לא התייאש, ובימים אלו שאחיו היה תלוי בין חיים למוות, הוא שפך דמעות כמים, רץ לכל בתי הקברות בישראל, לכותל, לקבר רחל, הלך לכל הגדולים, ובכה בכי תמרורים כמו ילד קטן בלי הפסק, ושפך נהר דמעות פשוטו כמשמעו. תפילת נעילה ביו"כ היה חיוור לעומת התפילות שהוא שפך. האח חזר לחיים, אבל נשאר משותק כמעט בכל גופו. שה' ישלח לו רפו"ש. זה מה שזה לוקח להציל מישהו.
כשגדולי ישראל נהיים חולים, מה קורה? מארגנים יום תפילה עצום ורב, והגדול אכן מבריא קצת, והעולם שומע, והם נחים מהתפילות. ואז הגדול נהיה שוב חולה, אבל עם ישראל כבר מתעייף, ולא משקיעים בתפילה כבר. ואז הגדול נפטר. דוק ותשכח. אם עם ישראל היה מתפלל עליהם בלי הפסק חודש ימים עם כל הכוח, אני בטוח שהקב"ה היה מאריך להם עוד כמה שנים.
הנחת את דעתי.
אם אני מקדים את התור לרופא עבורו זה בהחלט מצדיק את המאמץ.
בפרט שאם עוד אלף עושים את זה זה מקדם הרבה דברים טובים...
שוב לשיטתך, אם רבבות מתפללים על גדול בישראל, הרי ביניהם בודאי יש יחידים ששופכים דמעות כראוי, ועוד הרבה מאד תפלות טובות, בינוניות ואפילו פשוטות, שכל אחד עושה פעולה קטנה, זה אמור לעבוד...
נשמע כאילו יש אצלך איזה מחשבון ייעודי למדידת ערך התפילות ולפי זה אתה קובע את התוצאה
תוכן כתב:אני מכיר סיפור על שני אחים, שאחד האחים חלה והרופאים אמרו נואש, וכבר הגיע הזמן לקרוא לחברה קדישא. אבל אח שלו לא התייאש, ובימים אלו שאחיו היה תלוי בין חיים למוות, הוא שפך דמעות כמים, רץ לכל בתי הקברות בישראל, לכותל, לקבר רחל, הלך לכל הגדולים, ובכה בכי תמרורים כמו ילד קטן בלי הפסק, ושפך נהר דמעות פשוטו כמשמעו. תפילת נעילה ביו"כ היה חיוור לעומת התפילות שהוא שפך. האח חזר לחיים, אבל נשאר משותק כמעט בכל גופו. שה' ישלח לו רפו"ש. זה מה שזה לוקח להציל מישהו.
תוכן כתב:צביב כתב:להבדיל,
אבל לקללות גם מתייחסים כך?
כשאחד מביע דעתו בדיבור על השני רק משום שהוא יהודי, האין זה פועל?
לא חושבת שאחד שממלמל קללה, שזה פועל משהו. אבל לא חושב שאחד שמקלל ממלמל, בדרך כלל הוא אומר את זה עם הרבה כוונה.
צביב כתב:תוכן כתב:צביב כתב:להבדיל,
אבל לקללות גם מתייחסים כך?
כשאחד מביע דעתו בדיבור על השני רק משום שהוא יהודי, האין זה פועל?
לא חושבת שאחד שממלמל קללה, שזה פועל משהו. אבל לא חושב שאחד שמקלל ממלמל, בדרך כלל הוא אומר את זה עם הרבה כוונה.
בלעם לא הכיר באופן אישי, אלא רק ידע שמדובר בסיחון, ( או בישראל שוכן לשבטיו)
תוכן כתב:אמרת ש'כל' תפילה עוזרת. אמרתי, שזה רק בתנאי שהתפילה ראויה. אבל תפילות שממלמלים אינם מועילים כלום. ומפני כך, אין טעם לפתוח אשכול עם שמות חולים, כי אשכול כזה לא יגרום לאנשים להתפלל כמו שצריך. האם אתה מסכים לזה או לא?
תוכן כתב:שם מדובר בתפילה לענין, רק שהיא לא נענה. אבל מי שבולע את המילים עד שצריך לברך ברכת המזון אחרי התפילה, למה שהקב"ה יקשיב????
תוכן כתב:חיימשה כתב:אם אני מזכיר ברפאנו בקביעות עשרים שמות, ואני לא ממש שופך דמעות על כל שם ושם, אבל אני מכוון לבקש מהקב''ה שיושיע להם, לא ממלמל, אלא אומר ומכוון פשוט כמו הרבה חלקים בתפלה בימים שהראש לא מי יודע מה מרוכז, האין זו תפילה? מנין לך זאת?( אם אני אפריש מעשר במלמול, זה יחול? )
בדרך כלל, אם מבקשים להתפלל על מישהו, יש לו ל"ע מחלה רצינית. אם אתה מזכיר את שמו נניח בכוונה מועטת, אז זה יעזור לו שיקבל תור אצל הרופא בבוקר במקום בערב. אם אתה באמת רוצה לעזור לו, אתה צריך לשפוך דמעות כמים, כדי שזה יפעל.
אני מכיר סיפור על שני אחים, שאחד האחים חלה והרופאים אמרו נואש, וכבר הגיע הזמן לקרוא לחברה קדישא. אבל אח שלו לא התייאש, ובימים אלו שאחיו היה תלוי בין חיים למוות, הוא שפך דמעות כמים, רץ לכל בתי הקברות בישראל, לכותל, לקבר רחל, הלך לכל הגדולים, ובכה בכי תמרורים כמו ילד קטן בלי הפסק, ושפך נהר דמעות פשוטו כמשמעו. תפילת נעילה ביו"כ היה חיוור לעומת התפילות שהוא שפך. האח חזר לחיים, אבל נשאר משותק כמעט בכל גופו. שה' ישלח לו רפו"ש. זה מה שזה לוקח להציל מישהו.
כשגדולי ישראל נהיים חולים, מה קורה? מארגנים יום תפילה עצום ורב, והגדול אכן מבריא קצת, והעולם שומע, והם נחים מהתפילות. ואז הגדול נהיה שוב חולה, אבל עם ישראל כבר מתעייף, ולא משקיעים בתפילה כבר. ואז הגדול נפטר. דוק ותשכח. אם עם ישראל היה מתפלל עליהם בלי הפסק חודש ימים עם כל הכוח, אני בטוח שהקב"ה היה מאריך להם עוד כמה שנים.
כדכד כתב:מנין לקח מר את הגדר הזה שדווקא תפלה פרטית על חולה מסויים עוזרת ואין ענין בהזכרת כמה שמות ברצף?
מנין שמצוה הנעשית עבור מאה איש מתחלקת למאית לכל אחד מהם?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 241 אורחים