פורום אוצר החכמה

לא ראיתי מי שכבר דן בזה.

לאחרונה נתחדש: כריות (ושמעתי שיש גם חולצות כאלו) שמודבק עליהם פייטים צבעוניים, שמכל צד יש צבע אחר, וכשהופכים את הפייטים הופך הכרית מאדום לשחור וכדומה.
כיוצ"ב: אפשר להפוך חלק מהפייטים וליצור אותיות וצורות.

השאלה היא:
א) האם מותר להפוך את הכרית לצבע אחר בשבת? (לכאורה אין סיבה שלא - זה כמו להפוך בגד שצידו האחד לבן - לצידו השני שהוא שחור...).
ב) השאלה היותר חמורה היא: האם מותר ליצור צורות ואותיות בכרית הנ"ל?

יאמרו האומרים את דעתם.

זה כתוב בין כך, רק שהפעולה היא שהכיתוב יראה לכיוון זה.

לכאורה לא אמורה להיות בעיה.

(ונ"ל, דהוא) בפרט לדעת שו"ע אדה"ז, שאין בעיה לקרב שני חלקי דף קרוע..

לגבי היפוך לא הבנתי השאלה. לגבי ציור או כתב - זה בר קיימא? לכאו' זה פחות מלכתוב על אדים שבחלון.

הוה אמינא כתב:לגבי היפוך לא הבנתי השאלה. לגבי ציור או כתב - זה בר קיימא? לכאו' זה פחות מלכתוב על אדים שבחלון.

גם אדים שבחלון אינו בר קיימא ובכ"ז אסור.

תמונת הכרית המדוברת:

לענ"ד פשוט שאסור, וכשראיתי את זה מקרוב אצל בנות משפחתי שליט"א היה לבי נוקפי שיש מקום לגזור להחזיק זאת בשבת בכלל כי המכשול מצוי.

הכרית שבתמונה (שזה לכאו' הסוג הנפוץ וכן הוא לאחרונה בילקוטים וקלמרים וכד') שבה בכל צד יש ציור אחר ורק הופכים את הפייטים להראות הציור שבצד השני לענ"ד אין בזה שום איסור. אמנם יש סוג אחר שבו יש פייטים שכל צד שלהם בצבע אחר אך ללא שום ציור או הדפס וע"י שמעבירים את האצבע על חלק מהם נוצרת צורה או אות וכד' ע"י שאותם פייטים התהפכו לצד שבצבע אחר וע"ז לכאו' יש לדון (ואולי אף חמור מאדים שאינם מתקיימים ומאידך אולי קל יותר כיון שאינו מצייר ממש אלא רק הופך כמה פייטים).

לכאורה זה מתקיים הרבה יותר מאדים, שהרי אם תניח את הכרית כמו שהיא תעמוד עם הציור זמן רב
משא"כ אדים ימחקו מעליהם בצורה טבעית

לי היה נראה שגם אם יש להתיר בכתב שעל חודי הדפים - הוא מפני שלעולם איננו באמת מפורק, כי איך שהספר יהיה - הכתב עדיין קיים, ומקסימום כל אות חצויה לשנים, בכל דפדוף במקום אחר.
משא"כ בעת הפיכת הפייטים - הרי הכתב מתבטל לגמרי, כי כיוון הפייטים ההפוכים כעת הוא הפוך לגמרי וכלל אין שום מציאות של כתב - כי האם לא מצורפים לשום אות במצבם ההפוך, והחזרתם למצבם הכתוב היא יצירתם מחדש.
ולכן היה נראה לי יותר לדמות לפאזל שבו רק צירוף החלקים יוצר אות.
כתבתי למי שהתיר מאחר ודימה לפאזל:
'מדוע כה פשוט לך להתיר בפאזל? סברתך יפה כדי לומר שבניית לגו איננה בכלל בנין, כי גם בנייתו ל'מצב קבוע' היא בעצם קלקולו, שמתקבע במצב מסויים, כסברת הרב... לגבי לגו וכתיבה בספר אלקטרוני, אולם בפאזל - הרי מצוי ביותר שלאחר השלמתו - מקבעים את הציור המושלם, ואף ממסגרים אותו, ונמצא שיש כאן כתב שבפעמים רבות מתקיים. אלא שסברא זו לא נכונה בחולצה זו, שאין בה דעת לקביעות כלשהי, והקביעות היא הקלקול כי מתקבעת במצב מסויים, אולם בפאזל מנין לך להתיר'?

עושה חדשות כתב:

הרב רובין - פייטים.pdf

בא כעת בדפוס בקובץ היכלא האחרון ע' ריא-ריג.

יואל שילה כתב:לי היה נראה שגם אם יש להתיר בכתב שעל חודי הדפים - הוא מפני שלעולם איננו באמת מפורק, כי איך שהספר יהיה - הכתב עדיין קיים, ומקסימום כל אות חצויה לשנים, בכל דפדוף במקום אחר.
משא"כ בעת הפיכת הפייטים - הרי הכתב מתבטל לגמרי, כי כיוון הפייטים ההפוכים כעת הוא הפוך לגמרי וכלל אין שום מציאות של כתב - כי האם לא מצורפים לשום אות במצבם ההפוך, והחזרתם למצבם הכתוב היא יצירתם מחדש.
ולכן היה נראה לי יותר לדמות לפאזל שבו רק צירוף החלקים יוצר אות.
כתבתי למי שהתיר מאחר ודימה לפאזל:
'מדוע כה פשוט לך להתיר בפאזל? סברתך יפה כדי לומר שבניית לגו איננה בכלל בנין, כי גם בנייתו ל'מצב קבוע' היא בעצם קלקולו, שמתקבע במצב מסויים, כסברת הרב... לגבי לגו וכתיבה בספר אלקטרוני, אולם בפאזל - הרי מצוי ביותר שלאחר השלמתו - מקבעים את הציור המושלם, ואף ממסגרים אותו, ונמצא שיש כאן כתב שבפעמים רבות מתקיים. אלא שסברא זו לא נכונה בחולצה זו, שאין בה דעת לקביעות כלשהי, והקביעות היא הקלקול כי מתקבעת במצב מסויים, אולם בפאזל מנין לך להתיר'?

לכאורה גם בפאזל וגם בפייטים מעונינים בציור שנוצר, לכל הפחות לזמן מסוים.
אולי לגבי פאזל משום שהדבר הוא כמשחק, אז זה מוריד הגדרות אחרות למה שנעשה, אבל בפייטים זה קצת יותר מסובך.

לא מכיר הגדרות שונות הנובעות ממה שזה משחק
המשחק יכול לשנות לגבי הגדרת מלאכה שאינה צריכה לגופה, לגבי ארעיות, לגבי שאינו מתכוון, וכן כפי שכתבתי לגבי ההגדרה מה נקרא 'בנוי' ומה 'לא בנוי', אך לא אמור ליצור גדרים חדשים.
תקן את הטעות שלי.